יחסית לסדרה שממש נקראת "יניב", יש בה ממש מעט ממנו. הקומדיה החדשה שעלתה אמש ברשת 13, ונוצרה על אבי בלקין ("לה פמיליה") וליאת שביט ("חברות", "נבסו"), מבטיחה שבמרכזה "בן 43 שעובר תאונה ופותח מסעדה ביתית - שהופכת להיות גן העדן שלו, אבל גיהינום לשאר בני הבית". אחרי צפייה בפרקים הראשונים מתוכה, כולל כמה שטרם שודרו, לא ברור איך התקציר הזה מתאר את מה ששודר בפועל.

יניב (חנן סביון) אכן עבר תאונה ואכן הקים מסעדה בבית. אנחנו מבינים את זה מחיבור של הנקודות, ולא כי מישהו טורח להסביר לנו את זה באיזשהו שלב. אבל בכל מקרה, הוא לא מוקד העניין כאן, ובמקסימום מרגיש כמו שחקן אורח: "יניב" היא בכלל סיפור על משפחה מורחבת שגרה כולה באותו בניין, כולל האישה (שני קליין), הילדים (אמיר בנאי ואמה אלפי), האמא (תיקי דיין) והאחות הרווקה (אורנה בנאי). ממש כמו "קרובים קרובים", רק הפעם עם תסריט שהרבה פחות מחמיא לדיין.

בגדול, "יניב" היא סדרת ילדים (אפילו לא נוער) שהתגלגלה לערוץ הלא נכון. סיטקום קלאסי במובן הרע של המילה, עם התפתחויות קלישאתיות ודמויות שנחרשו לעייפה. יש בה לא יותר מפאנץ'-שניים סבירים בפרק, וגם זה ביום מוצלח. העלילה, שכאמור לא באמת נוגעת לתמה הקולינרית המובטחת, מסתפקת בסכסוכי שכנים, סכסוכי אחים וסכסוכי אימהות מהכיתה. רגע אחד יניב "בוגד" באשתו עם שכנה שטועמת את המנות שלו במקומו, רגע אחרי תיקי דיין מתעללת בכלתה. כל מבקר טלוויזיה מתחכם טען בשנה האחרונה שסדרה מסוימת "נראית כאילו נכתבה על ידי AI", אבל פה סביר שאפילו המחשב היה מצליח לחלץ משהו קצת יותר חד. 

חניון סביון, "יניב" (צילום: רשת 13 )
סיטקום קלאסי במובן הרע. חנן סביון ב"יניב" | צילום: רשת 13

כי כשאנחנו לא באמת מכירים את הדמויות האלה - ברמה שבשום שלב לא טורחים אפילו להסביר לנו במה הן עובדות - למה שזה יעניין אותנו? הגיבורים של "יניב", אם בכלל יש פה גבורה כלשהי, הם אנשים שמתנהגים בטיפשות ותמימות כמעט כל הזמן. ולפחות שהתמימות הזאת הייתה מניבה איזושהי בדיחה בנושא, אבל אין אחת. כשזה המצב, החזרה של תיקי דיין ואורנה בנאי לתפקיד אמא ובת אחרי "אמאל'ה" הנהדרת לא באמת מרגשת - אלא בעיקר מעוררת רחמים על כך שאלה ההזדמנויות שמחכות להן. אפילו בנאי הבן, הפעם בתפקיד האחיין של אורנה, כבר הוכיח את עצמו מספיק בשביל להצדיק תפקיד עם מעט יותר בשר מאשר בדיחה על כך שהוא "מיינן" במקלחת.

בזמן ש"שנות ה-80" מצליחה לתרגם את ההצלחה הטלוויזיונית למספרים אדירים בקולנוע, נראה ש"יניב" לא תספק לרשת הצלחה דומה. אפילו לא כמו "נבסו" של אותה שביט - שעל אף היחס המזלזל כלפיה מצד הערוץ, כן צברה אהדה בשלב מסוים. כי לשתיהן היה איזשהו מטען נוסף, עדתי, שהניע אותן. אם כבר, "יניב" היא יותר כמו "השגרירות": עוד קומדיה עבשה מבית רשת שעלתה השנה, ומקום קבורתה לא נודע מאז. לפחות גילה אלמגור נהנתה בתפקיד האורח הקטן שלה בפרק הבכורה - ואולי עבור רשת זה מספיק בשביל להצדיק את המאמץ על הסדרה. גם ככה נראה שלא הושקעו יותר מדי כספים בכתיבה או בהפקה שלה.