איפה: נטפליקס
כמה: הביקורת נכתבה אחרי צפייה בכל פרקי העונה
המלצת tvbeeאם אתם סקרנים לדעת איך אפשר להרוס סדרה עם פול ראד בתפקיד ראשי כפול

"לחיות עם עצמך" נראית על פני השטח כמו סדרה מבטיחה מאוד, ולו רק בגלל שפול ראד מככב בה בתפקיד כפול. פול ראד הוא הרי איש כל כך חמוד. כמה חמוד? כל כך חמוד שהוא היה הסוף הטוב של שתי גיבורות נשיות חשובות ביותר - פיבי בופה ("חברים") ושר הורוביץ ("קלולס"). כמה חמוד? כל כך חמוד שהוא היה בדיחה ב"בוג'ק הורסמן" על סטנדרטים גבוהים ("אני חייבת להזהיר אותך, אני קהל קשה. פעם פגשתי את פול ראד במסיבה ולא מצאתי אותו מקסים").וכאן, ראד לא רק מככב, אלא מופיע בתפקיד כפול - הקופירייטר מיילס אליוט והשיבוט שלו. אבל "לחיות עם עצמך" מוכיחה מעל לכל צל של ספק - אם אין לך תסריט מוצלח ביד, כל הפול ראד שבעולם לא ישנו את זה.

בואו נחזור רגע לעניין השיבוט. זה לא בדיוק ספוילר, מכיוון שהנושא מטופל כבר בפרק הראשון ומופיע בטריילר. ובכלל, אין אפשרות לספיילר את "לחיות עם עצמך", מהסיבה הפשוטה ששום דבר מהותי לא קורה בה. בפרק הראשון, מיילס התשוש מהחיים (מהסיבות הכי רגילות וצפויות) מקבל המלצה מקולגה על ספא ייחודי, שם הוא יפרד מ-50 אלף דולר בלבד, אבל יצא כמו חדש. כמה חדש? ובכן, בספא המדובר משבטים אנשים, אבל מכיוון שזה לא חוקי, הורגים את האדם המקורי, קוברים אותו ביערות, ומשחררים לחיים האמיתיים את השיבוט. במקרה של מיילס, טעות אנוש גורמת לכך שהוא נקבר בעודו בחיים, מצליח לחלץ דרכו מהאדמה ולחזור הביתה, שם מחכה לו השיבוט שלו. עכשיו, יש שני מיילס, האחד רענן ומוצלח יותר, עם גישה אופטימית לחיים והשני אותו מיילס עייף.

 

מכאן, ישנה הזדמנות מופלאה לדיון מהותי באופן בו אנחנו רואים את עצמנו, איך אנחנו חושבים על שינויים אפשריים בחיים שלנו, ועוד שלל דרכים לייצר רגשות ומחשבות עמוקות. אפילו שם הסדרה כבר מציע דיון מהסוג הזה. אבל במקום לקחת את הרעיון של היחסים שלנו עם עצמנו ולפתח אותו למקומות שהצופים יוכלו להזדהות איתם, לראות את עצמם ולחשוב מחדש על החיים שלהם, כל מה ש"לחיות עם עצמך" מראה היא איך לחיות עם שיבוט גנטי של עצמך. וזה, איך לומר, קצת פחות ניתן להזדהות.

פול ראד עושה כמיטב יכולתו להפיח חיים בתסריט הדל והדלוח, אבל מכיוון שהוא מוקף בשחקנים לא מספיק מוצלחים והפקה לא מושקעת במיוחד, הוא לא מצליח להציל את הסדרה מעצמה. אפילו בתוך העולם הפנימי שלה, לא ברור עד כמה הרעיון של השיבוט קיצוני או לא. אחותו של מיילס, למשל, מתייחסת לכך כאל אנקדוטה חמודה, ואשתו זועמת ומבקשת שהשיבוט יעזוב את הבית ומיד, אבל זה לא מפריע לה לשנות את דעתה מהר מאוד וללכת לנסות לנהל איתו רומן. למרבה הפלא, אפילו לא עובר בראשה הרעיון לעשות שלישייה עם שני המיילסים. איזו הזדמנות מבוזבזת (שזה, אגב, שם הולם יותר לסדרה).

 

אפשר לנסות למצוא בכוח רגעים יפים ב"לחיות עם עצמך", ובאמת יש כמה כאלה, אבל הם מעטים מדי. הנטייה של נטפליקס (וגם של הולו, אם אנחנו כבר כאן) לתת הזדמנויות ליוצרים שאין להם ניסיון רב בעשייה טלוויזיונית היא מבורכת, אבל גם לה צריך להיות גבול. "לחיות עם עצמך" היא סדרה שפשוט לא הייתה צריכה לקרות. היא לא אומרת כלום, היא לא מצחיקה מספיק, לא חכמה ולא מוציאה את המיטב מהכוכב הראשי הנהדר שלה, שלא ברור למה התגייס לפרויקט כזה מלכתחילה. אם "לחיות עם עצמך" תחודש לעונה שנייה, זה יהיה הלם של ממש. ישנם דברים שבהחלט אין צורך לשבט.