שנה, רק שנה חלפה מאז שליאו מסי הניף את גביע העולם בכדורגל, כשאת מדי נבחרתו כיסתה העבאיה המוזהבת של אמיר קטאר. ואם למישהו היה ספק מי הייתה המנצחת הגדולה של המונדיאל, כיום כבר אין לו - ולא מדובר בארגנטינה. קטאר אומנם הודחה כבר בסיבוב הראשון של המשחקים והייתה הנבחרת העלובה ביותר על כר הדשא, אבל אירוע הספורט-ווש היקר בהיסטוריה, עלות של למעלה מ-200 מיליארד דולר, הוכתר בהצלחה כזאת שלאל-תאנים לא אכפת היה לשלם גם טריליון. מרגע שהכדורגל החל אף אחד, כולל לא בישראל, שהפעילה רכבת אווירית של צוותי שידור ולא של אנשי מוסד, לא התעניין עוד בזכויות אדם או במעטפות הכסף (נשמע מוכר?) שזרמו אל בכירי פיפ"א. הקטארים יישמו את מה שכל קיסר רומאי למד בשנה א' של הקורס ללחם ושעשועים.
והאמת היא שזה צורם, ודאי מאז 7 באוקטובר והסרת כיסוי העיניים מחלקה של קטאר במציאות חיינו המזוויעה כיום. זה צורם כי זה הצליח לה כל כך. גם היום, עם עלייתה של "גביע העולם בכדורגל: הקפטנים" ("Captains of the World"), מיני-סדרה תיעודית בנטפליקס, שחוגגת את המונדיאל המצוין שהיה וטסה היישר אל הטופ 10 של התכנים הנצפים ביותר, אין כמעט שום אזכור לסקנדלים. נעלמו כמו היו פטה מורגנה במדבריות ערב. זולת שתיים-שלוש דקות מס שפתיים, איפשהו בפרק השני, כאשר קפטן נבחרת דנמרק סימון קיר מספר מביתו הנאה שבמילאנו שאשתו ובנו לא יתלווה אליו למונדיאל, כי בארצו מאוד רגישים לזכויות אדם, המכבסה סיימה להלבין בהצלחה. על השחיתות של פיפ"א, שלה אותה נטפליקס הקדישה מיני-סדרה ביקורתית לפני המונדיאל, בכלל לא תשמעו מילה.
וכל ההקדמה הזאת לא באה לבאס את הצפייה במיני-סדרה החדשה, שמייצרת אסקפיזם נחוץ, קצבי ומהנה מאוד, בטח בימים אלה שכל ניחוח של נורמליות מתקבל בשקיקה. אבל כן לשים עליה כוכבית לפני שממשיכים. כוכבית בגודל של עבאיה.
מונדיאל 2022 היה אחד המונדיאלים הטובים והמרגשים אי פעם, אם לא הטוב שבהם, ו"גביע העולם בכדורגל: הקפטנים" מצליחה באופן מפתיע לטובה להחזיר את אוהדי הכדורגל אל אותו חודש של שכרון חושים. לא עניין של מה בכך לייצר דרמה על המסך, כשמדובר באירוע שהתוצאות שלו ידועות מראש, אבל זה קורה. הסוד של הסדרה הוא בקצב מאוד מהיר, כמעט בלי בזבוזי זמן, וזאת לצד עריכה מוקפדת שהצליחה לברור את המיטב של המונדיאל. למעשה, פרט לפרק הפתיחה שהוא גם החלש ביותר מבין השישה, עם התעכבות מיותרת על גארת' בייל ונבחרת וויילס, כמו גם על נבחרת ארה"ב (בכל זאת גם אמריקאים צופים בנטפליקס), אין בה כמעט רגעים מתים. מהפרק השני היא נכנסת לדופק משחק ולא עוצרת לשנייה: 40 דקות כל פרק ובסך הכל שישה פרקים.
אומנם אין בסדרה גם תובנות גדולות, בטח לא חשיפות או משהו שמי שעקב אחרי המונדיאל לא הכיר, אבל כל הדרמות מקבלות במה, הגיבורים וגם הטרגדיות והדמעות. בין אם זה המונדיאל האחרון של רונאלדו וחילופי הדורות, סיפור סינדרלה המופלא של מרוקו עד חצי הגמר, ההדחות המוקדמות של גרמניה וספרד, הדרמה סביב נבחרת איראן והמשחק הטעון מול ארה"ב, או הטרגדיה של הארי קיין, עם עוד פנדל מוחמץ ששבר את ליבה של הממלכה. יש בה מן המנהיגות המופלאה של לוקה מודריץ', שהיה גם הניצוץ בסדרה שקדמה לזאת, שפשוט נקראה "קפטנים", על דרכן של חלק מהנבחרות אל גביע העולם. ויש בה גיבורים מוכרים פחות כמו קפטן מרוקו רומן סאיס, הקפטן הדני קיר שהוזכר קודם לכן, וכן קפטן סנגל קאלידו קוליבאלי.
שלושת הפרקים הראשונים מתמצתים את השלבים המוקדמים, מזכירים כמה שבירה היא תהילת עולם, כאשר בשלושה הבאים הסדרה מצטמצמת והולכת עד לקרב הגלדיאטורים בין מסי ואמבפה בגמר. משחק שהיה בו הכל, כמו בכלל בדרך הייסורים המרתקת של ארגנטינה אל התואר, כולל משחק רבע גמר אמוציונלי מול הולנד, שמקבל כאן זרקור מקיף ומרתק.
נטפליקס, מצדה, ממשיכה בפיצוח המוצלח שלה את עולם הספורט. פיצוח שהחל במצוקה גדולה, שכן שידורי הספורט, לרבות הסכומים העצומים על זכויות השידור, הם עקב האכילס הגדול ביותר של שידורי הסטרימינג שלא נהנים מהכנסות מפרסומות. אומנם באפל TV פלוס החלו לשבור גם את התקרה הזאת והם משדרים כיום במנוי נפרד את ליגת ה-MLS עם מסי (ועם סדרה תיעודית משלהם על המסע של ארגנטינה לתואר שתעלה בחודש הבא), אבל בגדול שירותי הסטרימינג תפסו את הנישה המשלימה את חוויית השידורים החיים.
התכנים רק נערמים והולכים כאשר נטפליקס מציגה שתי קטגוריות מרכזיות. האחת ברוח הדוקו ההיסטורי "הריקוד האחרון" מייקל ג'ורדן, שהצליחה בענק בימי הקורונה ופרצה את הדרך. אל הקטגוריה הזאת נכנסים סרטים וסדרות על פרסונות דוגמת פלה, פיגו, ביל ראסל, בקהאם, קונור מקגרגור וניימאר. הקטגוריה השנייה היא זאת שרשומה בנטפליקס על שם "פורמולה 1 המרוץ לניצחון", שמלווה את העונה ומביאה את הקולות והדרמות שמאחורי הקלעים. פורמט שסבב הטניס מיהר לאמץ עם הדוקו-ספורט "ברייק פוינט", כמו גם ליגת ה-NFL עם הסדרה "קווטרבק" שהתלוותה בין היתר אל כוכב הליגה פטריק מהומס. "הקפטנים" שייכת לקטגוריה השנייה, שאין ספק שנמשיך לראות עוד הרבה יותר ממנה, עכשיו שכל הליגות והכוכבים זיהו את הפוטנציאל הנטפליקסי למשוך קהלים חדשים - וגם לעשות עוד סיבוב, ולמחזר את אירועי השיא.