בפעם הראשונה מאז הצרחה שדפקה ב"שקרים קטנים גדולים", מריל סטריפ שוב עושה טלוויזיה. זה התחיל מוקדם יותר השנה, עם הופעת אורח באנתולוגיית האקלים "אקסטרפולציות", וממשיך החל מאתמול עם תפקיד מן המניין בעונה השלישית והחדשה של אחת הסדרות הכי טובות בדיסני+, "רק רוצחים בבניין" ("Only Murders in the Building"). בימי שביתה הוליוודית, שבמסגרתה נאסר על השחקנים לקדם תכנים חדשים, עצם הנוכחות של סטריפ היא חבילת יחסי ציבור שאין להמעיט בערכה - כי אין חובב תרבות על הפלנטה שלא ירצה לראות אם הברק מכה בפעם המי-יודע-כמה.
והוא מכה. לא רק אצל סטריפ, אלא גם אצל צ'ארלס (סטיב מרטין), אוליבר (מרטין שורט) ומייבל (סלינה גומז) - הטריו שבמוקד "רק רוצחים בבניין". חובבי הפודקאסטים ותעלומות הרצח נקלעים בפעם השלישית לזירה מדממת, והפעם מתוקשרת עוד יותר מהרגיל: עוד בסוף העונה השנייה חלה קפיצה בזמן לבכורת המחזה החדש של אוליבר, שבמהלכו הכוכב הראשי (בגילומו של פול ראד) נופל לבמה ומת. פרק פתיחת העונה אמנם מנסה לשבש במעט את מה שחשבנו שיקרה, אבל מי שצפה בו כבר יודע שהתוצאה נותרת זהה. זהו גאג מבריק שנועד בעיקר למטרה אחת, והיא להמשיך לקרוא לסדרה - ולפודקאסט - "רק רוצחים בבניין".
במסגרת תפקידה כאחת מהשחקניות במחזה החדש של אוליבר, סטריפ מגלמת את האנטיתזה של עצמה. שחקנית שנזרקת מכל המדרגות וכנראה גרועה מאוד בעבודה שלה. היא משחקת (ושרה) נהדר כהרגלה, אבל בינתיים הדמות שלה לא משדרגת את הסדרה באופן משמעותי. וכשרוב דמויות המשנה המקוריות של "רק רוצחים בבניין" כבר נמצאות בכלא או עמוק באדמה, היוצרים מגייסים כמות נאה של שחקני חיזוק - כולל פרצופים מוכרים מ"האנטומיה של גריי ו"אמילי בפריז" - ומנסים לשחק מעט בדינמיקה שבין השלישייה הראשית. צ'ארלס ואוליבר הופכים לעובד ומעביד, מייבל מרגישה מרוחקת, וביחד הם לא מעכלים את המזל הרע שדבק בהם בפעם השלישית.
למרות כמה מהמורות בפרקים הראשונים, גם העונה החדשה שומרת על המאזן המקורי שלה מול המבקרים והצופים: עושה חיים קשים לראשונים, או לפחות לאלה שמחפשים על מה להתלונן; וממשיכה להיות חכמה יותר מהשניים, או לפחות לאלה שמנסים לפצח את מה שקורה. במציאות שבה כל סדרת מתח מתחילה כשהמשך העלילה שלה כבר ברור לכולם, דווקא הטוויסט הקומי על הז'אנר מצליח להיות מפתיע וממזרי בהרבה מהממוצע. וכשזה המצב, אפילו מריל סטריפ הגדולה לא באמת מוסיפה.