שירות הסטרימינג אפל TV פלוס ביסס את עצמו חזק בתקופה האחרונה בז'אנר המדע בדיוני, עם סדרות כמו "המוסד", "סיילו" ו"ניתוק". כעת גם "קונסטלציה" ("Constellation", או "קבוצת כוכבים") מצטרפת לרשימה, לצד סדרות עם תקציבים שמנים ואפקטים מרהיבים שבהחלט ראויים למסך הגדול. בסדרה החדשה מככבת נומי ראפאס ("נערה עם קעקוע דרקון" השוודי), שחוזרת לחלל 12 שנה אחרי שכיכבה ב"פרומתאוס", סרט ההמשך לסדרת סרטי "הנוסע השמיני". אלא שבמקום חייזר אימתני, הפעם היא מתמודדת מול כוחות אפלים אחרים.
ראפאס מגלמת בסדרה את ג'ו, אסטרונאוטית שחוזרת לכדור הארץ לאחר ששרדה תאונה קשה בזמן משימה בתחנת חלל בינלאומית. אך ג'ו לא זוכה לנחיתה רכה במיוחד, והיא מגלה שחלקים מחייה לא בדיוק נמצאים היכן שהשאירה אותם, או כך לפחות היא חשבה. ג'ו נאלצת להתמודד עם זיכרונות אבודים ושינויים במערכות היחסים עם הקרובים לה - שנה בלבד לאחר שהמריאה למשימה. היא יוצאת במסע להבין מה בדיוק קרה בתחנה, ובמהלכו תגלה דברים חדשים על עצמה, על משפחתה ועל מקום העבודה שלה, כולל כמה קונספירציות שקשורות לחלל.
לצדה של ראפאס משחקים גם ג'ונתן בנקס ("שובר שורות", "סמוך על סול") ולא אחר מאשר הנרי דוד הישראלי, שמגלם את איליה אנדרייב, קוסמונאוט וקולגה של ג'ו. דוד הוא למעשה לא הישראלי היחיד בסדרה - הבמאי המוערך יוסף סידר ("בופור") ביים שלושה פרקים של הסדרה, ביניהם אחד הפרקים הבולטים והחשובים מבחינה עלילתית. זאת לצד הצלם הישראלי ירון שרף. את שאר הפרקים ביימו אוליבר הירשביגל ("החטא הקדמון") ומישל מקלארן, מפיקה ובמאית ותיקה בטלוויזיה, שהפיקה בין היתר סדרות כמו "שובר שורות" וביימה פרקים ב"משחקי הכס".
"קונסטלציה" נפתחת ישר בחלל, ושלושת פרקיה הראשונים מתמקדים בתאונה ובהישרדותה של ג'ו נגד כל הסיכויים. הפרקים הראשונים פועלים כמותחן חלל לכל דבר ועניין, בסגנון "כוח משיכה", שמתקדם לאט ובזהירות. לעומתם, כל שאר פרקי הסדרה, מהפרק הרביעי ועד השמיני והאחרון - שישודרו לאורך השבועות הקרובים והופצו מראש לביקורת - משנים כיוון ופועלים כמו מותחן פסיכולוגי מתובל באלמנטים מסרטי קונספירציות ומד"ב. שילוב הז'אנרים יכול היה להוסיף עניין, אך הוא לוקה בחוסר עקביות שבעיקר משקף את חוסר ההחלטיות של היוצרים לגבי זהות הסדרה.
נומי ראפאס כבר הוכיחה בעבר שיש לה כמויות של כריזמה ועוצמה, שיותר ממספיקות כדי להוביל סדרה שלמה על כתפיה. וב"קונסטלציה" היא נכנסת שוב בהצלחה לנעליים של דמות רוויית מסתורין, שהולכת על גבול דק בין היגיון לשיגעון. אך לצד זאת, אפשר היה להעמיק את דמותה בצורה שתהיה גם יותר מעוררת אמפתיה. חוסר העומק עלול לגרום ברגעים מסוימים לצופים לאבד אותה, כי גם ככה קשה לעמוד לצד דמות שנקודת מבטה מוטלת בספק, על אחת כמה וכמה כשאנחנו לא מספיק מכירים אותה. לצד כל השמות המוכרים, דווקא שני שמות לא מוכרים בולטים במיוחד בצוות השחקנים - התאומות הצעירות רוזי ודווינה קולמן, שמגלמות את ביתה של ג'ו, אליס. האחיות חולקות תפקיד משמעותי ומאתגר, שכולל לא מעט זמן מסך, והן לא רק עומדות במשימה בהצלחה אלא גם מספקות תצוגת משחק יוצאת דופן לגילן.
ל"קונסטלציה" היה לא מעט פוטנציאל: ערך הפקתי גבוה כמצופה מסדרה של אפל, צילום מרשים ואפקטים שעשויים ברמה גבוהה שלא הייתה מביישת את המסך הגדול. גם התעלומה שעומדת בבסיס הסדרה בהחלט מסקרנת, אך בניסיון לשמור על מסתורין היא נוטה להימרח לא מעט ומשאירה את הצופים יותר מדי זמן באפלה, עם מעט מאוד פירורי מידע לאורך הדרך. סדרות מסתורין הן טובות כשהן מאפשרות לצופה לחפור מתחת לפני השטח ולגלות תגליות מפתיעות. אך כאן יש בעיקר המון חפירה שמובילה לתגליות לא מספיק מרעישות. דברים בהחלט קורים ויש בהחלט מתח באווירה, אבל הם קורים מעט מדי ומאוחר מדי, עם פתרונות לא הכי מפתיעים. לכן גם אם הסיום ישאיר פתח לעונה שנייה, לא ברור כמה צופים יישארו עד אז.