בשנת 1996, כמו רבים לפניו ואחריו, פארק השעשועים "אקשן פארק" שבניו ג'רזי נאלץ לסגור את שעריו לצמיתות. רק שבניגוד לרוב הפארקים האחרים, הסיבה לסגירה לא הייתה תחלופת טרנדים או מצוקה כספית: "אקשן פארק" נסגר כי במשך שני עשורים נהרגו בו לא פחות משישה אנשים. עשרות מבקרים אחרים נכוו, נחתכו או שברו איברים על בסיס יומי, וכמה מהמקרים הקשים ביותר טויחו כמו אחרון הסקנדלים של משפחת רוי ב"יורשים".
"פארק השעשועים המסוכן בעולם" ("Class Action Park", משחק מילים על שם המתחם ו"תביעה ייצוגית") הוא הסרט התיעודי הראשון שצולל לעומקי בריכות הגלים והמגלשות הרשלניות. הוא מגיע ל-yes דוקו לאחר שעלה בשירות הסטרימינג HBO מקס, ודואג להתנער מהאווירה הנוסטלגית ולהביא למסך ערך עיתונאי של ממש. אבל הנוסטלגיה עדיין כאן בכל הכוח, כיאה לסרט שמתרפק על שנות ה-80 וה-90 - ימי הזוהר של פארקי המים וההזנחה ההורית.
בין סקירת מקיפה של מגלשת ה-Cannonball Loop האימתנית לבין סיפורים על בני הנוער השיכורים שביקרו במתחם ותפעלו אותו, "פארק השעשועים המסוכן בעולם" הוא סרט שמסוגל לגרום לכם להתנזר מפארקי מים עד יומכם האחרון. יש בו הרבה צבע ואווירת רשלנות שמזכירים את סרטי הדוקו המעולים על פסטיבל פייר הידוע לשמצה (עד כמה הפארק היה מקולל? דונאלד טראמפ רצה להשקיע בו, ואז הבין שכל העסק הזה יותר מדי מסוכן), ויש בו גם תחושת מועקה שמסרבת לשחרר. "אקשן פארק" היה מטונף לא פחות מהאנשים שניהלו אותו, אבל בניגוד לדוקו-ביזאר אחרים ("טייגר קינג", נניח), פה יש אנשים ששילמו בחייהם. עדיין שווה לצפות בו, פשוט אולי כדאי לסתום את האף לפני כן.