ליצור סאטירה פוליטית בישראל היא מלכתחילה משימה לא קלה. החלוקה המקומית למחנות פוליטיים כל כך פשטנית ורדודה, שאם אתה לא יוצר שמזוהה לחלוטין כימני ועושה סאטירה שמבקרת אך ורק את השמאל - אתה שמאלני. אתה שייך לתקשורת? מבקר את השלטון? אולי אפילו מבקר את הימין והשמאל באותה המידה? אתה שמאלני. ככזה, נותרו לך שתי אופציות: לייצר סאטירה שהיא שמאלנית במובהק, תפנה לקהל קטן שמסכים איתך, תרגיז את כל השאר ולא תשאיר אותך על המסך לאורך זמן, או לנסות לפנות לעם כולו אבל לשלם על כך ברמת העוקצנות והחתרנות. "כל לילה עם אסף הראל" (2004), למשל, הלכה בדרך הראשונה. "ארץ נהדרת" - בשנייה.
"מדינת הגמדים", תוכנית הסאטירה החדשה של כאן, רק עלתה לאוויר, אבל כבר נדמה שהיא מנסה לבסס את עצמה כמאוזנת פוליטית ולירות חצים לעבר כל כיווני המפה הפוליטית. בקיצור, תכנית של שמאלנים. מכיוון שהיא עולה בתאגיד, לא בדיוק בבת עינו של ראש הממשלה, היא מלכתחילה משויכת לגוף שלא מייצג את הישראלי הממוצע ותצטרך להוכיח את עצמה. רק על הטיקט הזה יש לה כבר מספיק שונאים.
נשים רגע מאחורינו את ההשוואה המתבקשת ל"חרצופים". "החרצופים" הייתה אדפטציה מקומית של תוכנית הסאטירה הבריטית "Spitting Image", בעוד "מדינת הגמדים" היא גרסה של "Newzoids" - תוכנית סאטירה בריטית אחרת. לבובות (בשילוב האנימציה) יש בעיקר ערך בידורי, ולבחירה בתוכנית סאטירה בפורמט הזה יש מחיר. ולא, הכוונה היא לא רק ל-400 אלף השקלים שעולה כל פרק. מחקרים שנעשו בארה"ב מוכיחים שלתת ז'אנר אחד של סאטירה ישנה היכולת להשפיע ולעשות שינוי של ממש בדעת הקהל, והוא הז'אנר שמזוהה עם "הדיילי שואו". כשהצופים מקבלים את המידע החדשותי באופן אינפורמטיבי ולאחר מכן תוספת פרשנות סאטירית ממי שהם תופסים כבעל סמכות, יש לכך יכולת של ממש לשנות מציאות ודעות פוליטיות. לבובות - פחות.
אז "מדינת הגמדים" ככל הנראה לא תשנה את המציאות, אבל נדמה שזו לא מטרתה. המערכונים שבה לא שואפים לייצר אמירה פוליטית חדשה, אלא בעיקר לצחוק על האבסורד בהתנהגויות המגמתיות ובחשיבה הפשטנית והצפויה של הפוליטיקאים שלנו, שהן גם שיקוף מצוין של ההתנהגויות והחשיבה של החברה הישראלית באופן כללי. הנושא שמקבל את הטיפול הכי טוב, מצחיק ולא מהוסס הוא הגזענות - למשל במערכון בו אחמד טיבי מדבר עם יונית לוי על תופעת הליצנים ומשחרר קיטור חמוד מאוד של המיעוט הכי נרדף בישראל ("אם יהודי טובע בים כולם ישר אומרים 'אוי, איך הגלים לקחו אותו', אבל אם אני טובע מחר כולם יגידו 'אה, בטח לא יודע לשחות הערבי הזה'".). במערכון מצוין אחר נפגשת יונית עם החברות זהבה גלאון ושלי יחימוביץ' והן מדברות על השילוב ההכרחי של ערבים, אתיופים ומזרחים במפלגות ובחברת החדשות במופע אימים של גזענות חסרת מודעות. השיא מגיע כשיונית יושבת שוב באולפן במערכון אחר ומחכה שמצלמה תכבה כדי לצעוק "ערבים" במקום המילים המכובסות שכתובות לה על הטלפרומטר, ומיד לאחר מכן נותנת הפניה מדהימה לכתבה על רות גונזלס. מדובר בזהב.
נושאים אחרים מטופלים באופן צפוי יותר ומרגישים כמו הזדמנות מבוזבזת - למשל כשההתמקדות היא בתכונות ספציפיות של פוליטיקאים כמו החמדנות של ליברמן או חוסר עמוד השדרה של בוז'י, או במערכון שלועג לחיבה הישראלית לפרסום אינסטנט. כל אלה לא גרועים, הם פשוט סתמיים ומתבקשים. לעומת זאת, לסדרת המערכונים על אהוד ברק וסרטוני הלייפסטייל שהוא מצלם, שנוטים יותר לעולם הנונסנס מאשר הסאטירה, יש פוטנציאל למשוך קהל חובב קומדיה ולא בהכרח קהל שצמא לראות ביקורת על מנהיגיו. לא כולם יבינו למה זה מצחיק לראות את אהוד מחמם שניצל תירס, אבל איזה כיף שהמערכונים האלה שם. כך גם המערכונים של איילת שקד כגולום או צמרת הבית היהודי שרה את "הרקדן האוטו-אנטישמי" האנטי-חילוני. כל אלה מצטמצמים למסקנה אחת - "מדינת הגמדים" מצטיינת כשהיא משתמשת בפוליטיקאים כמייצגים של תופעות ישראליות רחבות יותר, או כשהיא פונה לסוגות הומור שאינן סאטירה.
דבר אחד מפתיע לגבי "מדינת הגמדים". התאגיד הוא גוף שידור שעושה עבודה מעולה עד כה בלהיות מאוזן מגדרית. נשים מגישות את תוכנית התרבות ויש להן נוכחות ניכרת בדסק הכלכלי, אבל "מדינת הגמדים" מעסיקה כותבת אחת בלבד (הדר לוי) לצד חמישה כותבים. אם הפער המספרי הזה לא היה כל כך בוטה יתכן והמערכון על ציפי לבני משתכרת בבר ומשתוקקת שאחד מראשי המפלגות ישים לה סם אונס ויקח אותה הביתה היה מצחיק יותר. בסאטירה אין אף נושא שצריך להיות מחוץ לתחום, כולל אונס, ובכל זאת - באקלים הנוכחי, התרגום של נואשות פוליטית לנואשות מינית בדמות אישה שממש מתחננת שיאנסו אותה, היא מאכזבת וחסרת מעוף, ברמה התסריטאית וגם הערכית. אם כבר שמים אישה שמבקשת שיאנסו אותה על המסך, כדאי שהסאטירה תהיה מושחזת ומצחיקה בטירוף כדי להצדיק את זה, ושהביקורת תהיה מכוונת, לפחות חלקית, לעבר הנטייה הקולקטיבית להאשמת הקורבן.
התכנית "מדינת הגמדים" משודרת בימי חמישי בערוץ "כאן" (11) ב-22:00.
TVbee בפייסבוק