אם הביקורת הזו תשכנע אתכם לצפות ב"החוטאת" ("The Sinner"), מיני-סדרת המתח החדשה בכיכובה של ג'סיקה ביל בנטפליקס (במקור של רשת USA), מגיעות לכם שלוש אזהרות. מיד נגיע אליהן, אבל קודם, כדאי שתדעו על מה הסדרה שנחשבת לתוכנית הכבלים החדשה הנצפית ביותר בארצות הברית השנה, מספרת.

"החוטאת" מבוססת על ספר של פטרה המספאר, כאשר על העיבוד הטלוויזיוני אחראי דרק סימונדס. היא מזכירה בטון שלה סדרות מתח שבדיות כמו "הגשר" ו"הפשע" עם נגיעות של "ברואדצ'רץ' ואפילו קצת "קצה האגם". ההבדל המהותי בינה לבין כל הסדרות האלו הוא קודם כל בסוג תעלומת הרצח שהיא מציגה. השאלה כאן היא לא "מי עשה את זה", אלא למה. ואם תעדיפו את ההגדרה באנגלית, זו לא חידת "whodunit" אלא "whydunit".

העלילה, (בלי ספוילרים) מתרכזת בנבכי עברה ואישיותה של קורה (ביל), אישה צעירה, בזוגיות ואם לפעוט, נורמטיבית לכאורה, שבוקר בהיר ושטוף שמש אחד מבצעת רצח ברוטאלי. יש המון עדים שראו אותה והיא מודה במעשה, אבל היא לא יודעת להסביר אותו. לדבריה, אין לה שום מושג מה גרם לה להתנפל כך בבת אחת על אדם אחר. גם לבן הזוג שלה, מייסון (כריסטופר אבוט מ"בנות") אין שום מושג.

על פניו זה נשמע כמו תיק שהמשטרה תשמח לסגור כמה שיותר מהר, אבל היעדר המניע של קורה גורם לאחד הבלשים המעורבים בתיק, הארי (ביל פולמן, הנשיא מ"היום השלישי") להמשיך ולחקור. שמונת הפרקים בני ה-45 דקות לאחד, מתפתלים בדינמיקה שבינו לבינה, כשהוא מנסה להבין אילו רמזים יש כאן בכל זאת, והיא מנסה להבין למה הוא רוצה לעזור לה בכלל. מפרק לפרק נערמים רמזים והתמונה מתחילה להתבהר, כשהתחושה במהלך הצפייה היא שאנחנו רוצים לפענח לא רק את הרצח, אלא גם את דמותה של קורה.

A post shared by The Sinner (@thesinnerusa) on

הדמות של קורה כתובה ומשוחקת באופן שמעורר סקרנות וחשש בו זמנית. היא מרתקת, נראית מיוסרת, קשה לרחם עליה מצד אחד בגלל מה שביצעה אבל היא מצליחה לעורר שילוב של אמפתיה ורתיעה, ככל שאנחנו לומדים עליה יותר. מעבר לשאלה הגדולה שתפתור את התעלומה, עולות עוד שאלות לגבי קורה – מה עבר עליה עד לביצוע הרצח, האם אפשר להאמין למילים שיוצאות לה מהפה ואיזה מן בן אדם היא באמת.

החקירה מתקדמת והפרטים נאספים מפרק לפרק דרך השיחות שקורה מנהלת עם הארי וגם עם מייסון, לצד פלאשבקים שמציגים לנו את  העבר שלה בבית הנוקשה שבו גדלה ואת מערכת היחסים שלה עם אחותה פיבי (נדיה אלכסנדר). קשה לעמוד בפיתוי ולנסות לנחש, בכל פרק, מה יהיה הפתרון. חלק מההנאה במקרה הזה, היא לנסות ולא להצליח. הסדרה מזמינה אותנו לצלול לתוך הראש והעבר של קורה וללכת שם לאיבוד קצת ביחד עם הארי - לחשוב שהבנו, להתבלבל, לנחש שוב ולהישאר במתח עד הסוף. הדרך מלאה ברגעים לוהטים מצד אחד, וגם כמה מזעזעים וכואבים מצד שני.

למי שמעדיפים את המתח שלהם מהיר ורווי מרדפים אחרי חשודים, כדאי להתאזר במעט סבלנות הפעם ולהתרגל לתנודות קצת יותר איטיות. הסדרה מתחילה באופן כבד, אפילו כבד מאוד, כשגם קורה וגם הארי לא מספקים שום קלילות לנחמה. היא נראית כמו נידונה למוות עוד לפני שהוכרע הדין שלה, והוא נראה אשם, כל הזמן, למרות שהוא זה שאמור לפענח פשעים, לא זה שמבצע אותם. הצצות לחייו הפרטיים של הארי מוסיפים לאישיות שלו, ולמרות שבהתחלה הקטעים האלו מרגישים קצת לא קשורים, עם הזמן הם משתלבים טוב יותר וגורמים לנו לתהות קצת גם על קנקנו ואפילו לחבב אותו.

ביל ופולמן מחזיקים יחד את רוב הסדרה על כתפיהם, עם משחק אמין שמייצר דמויות שמרגישות חשופות ומסתוריות בו זמנית. כשהעלילה מובילה אותן ואותנו לסוף, התחושה היא לא רק של סיפוק, תודות לפתרון שעונה על השאלות שנשאלו, אלא גם של טלטלה רגשית. היתרון בסדרה הוא שכמו סיפורי מתח טובים במיוחד, היא לא רק מציגה חידה, היא עושה זאת על ידי סיפור טוב שמעורר רגשות ומחשבה מחדש על דברים שאנחנו רגילים לקחת כמובנים מאליו. כל קשר אנושי שאנחנו רגילים לתפוס כשגרתי ובטוח עובר כאן בחינה מחדש. "החוטאת" עלולה לשבור לכם את הלב, כשהיא מציגה מורכבויות וסיבוכים ביחסים שבין גברים לנשים, בין הורים לילדים ובין אחיות, אבל היא שווה את זה.

החוטאת ג'סיקה ביל (צילום: נטפליקס)
ג'סיקה ביל. מחזיקה את הסדרה על כתפיה | צילום: נטפליקס

ועכשיו, לאזהרות כמובטח:

הראשונה היא שיש בסדרה רכיבים לא פשוטים לצפייה, ולא בגלל האלימות הפיזית שבה בהכרח. הרצח עצמו לא מזעזע במיוחד, למרות דיווחים על צופים המומים שטענו אחרת. מי שצופה בסדרות מתח ואקשן לא ירגיש שמדובר במשהו ראוי לתשומת לב מיוחדת. אלו כל הנושאים האחרים המטופלים בסדרה שעלולים לגרום לכם להרגיש לא בנוח. אין בה תצוגה של אלימות וסקס רק לשם הצגה של אלימות וסקס, אבל היא עדיין עלולה לטלטל, אז צפו בה בזהירות.

השנייה היא טענות על חור בעלילה בסיום הסדרה. לא נהרוס לכם, רק נגיד שיש מי שטוענים שהפתרון לתעלומה לא מושלם, ויש בו כמה דברים שלא מסתדרים. אפשר לפתור אותם לדעתנו, ברגע שרואים את העולם מנקודת המבט של הדמויות והאופן שבו הן חושבות. בנוסף, אפילו מי שלא היו מרוצים מהסיום במאה אחוז, עדיין אומרים שכדאי לראות אותה, ואנחנו מסכימים בהחלט.

השלישית והאחרונה קשורה לשיר שחוזר במהלך הסדרה. הוא שייך לביג בלאק דלתא. הוא מתנגן במהלך הרצח, והוא עלול להיתקע לכם בראש. הבחירה בשיר נעשתה בקפידה על ידי היוצרים והוא מעורר את אותן תחושות שהסדרה מעוררת – הוא יתחבב עליכם, ובו זמנית תרגישו קצת לא בנוח בגלל הקונוטציות שהוא מעורר, בזמן שלא תצליחו להפסיק לזמזמם אותו. אז צפייה נעימה, ובהצלחה.

 TVbee בפייסבוק