החלק המפתיע ביותר בעונה השנייה של "האחיות המוצלחות שלי" הוא כמה היא היתה טובה. ולא משום שעונתה הקודמת היתה גרועה או משהו, אלא משום שכבר ראינו לא מעט סדרות עם עונת ביכורים מצוינת שהתרסקו על הפרצוף בעונה השניה. "עספור", נגיד, או כל טלנובלה שהיא שזכתה לעונה שניה (כן, סורי, גם "השיר שלנו 2" לא משתווה לאחותה הגדולה. תתמודדו). זו לא המצאה ישראלית, חלילה, גם הטלוויזיה האמריקאית ידעה לא מעט סדרות עם גאג כל כך מדויק ומסוים, שפשוט לא הצליחו לשחזר את סוד הקסם בניסיון שני. ואכן, היה חשש רב שהביקור החוזר שלנו אצל האחיות קטן - אורית, נטלי ומור, בגילומן של דנה אברהם סמו, נלי תגר וטס השילוני בהתאם - יאכזב בדיוק משום שציפינו לו כל כך. כמו יום הולדת, שנטען בכל כך הרבה ציפיות ומתח עד שאין ברירה אלא להתבאס ממנו. מבוסס על אלף אירועי אמת, אגב.

 

אבל לא, "האחיות המוצלחות שלי" לא רק חזרה, אלא גם השתפרה מעונתה הקודמת. חותם על זה בשתי ידיים. הבימוי, עליו אמון גורי אלפי אהרון, נעשה מהודק ויצירתי יותר, וכולל יותר הבלחות פנטסטיות אל תוך עולמן הרגשי והאינטלקטואלי של הדמויות השונות. צפו במהלך הפרקים לנאמבר היפ-הופ, לפנטזיה אלימה על פציעה של ילדה ועל סצינת מלחמה מצמררת עם אחת הבחירות המוזיקליות הכי מפתיעות ומבריקות שנראו בטלוויזיה הישראלית. שוב, חותם על זה בשתי ידיים, כי בעונתה השניה, "האחיות" הרחיבה את היריעה - היא יצאה מגבול משפחת קטן והסביבה המיידית שלה, והעניקה לנו עלילת מלחמה. או מבצע, הסדרה מעולם לא טורחת לציין את טיב המערכה הבטחונית שישראל נקלעת אליה במהלך העונה, ובאמת שזה לא משנה - עזה, לבנון, לוד, וואטאבר; כוחה של "האחיות המוצלחות שלי" הוא לאו דווקא במשלים פוליטיים (אם כי היא מספרת דווקא סיפור סופר-פוליטי בעונה הזו, בקו העלילה הכלכלי של נטלי), אלא באינטראקציות אנושיות. באי הנעימות הבסיסית שכרוכה בכל ניסיון ליצור קשר עם אדם אחר, בניסיון לקלוע, לדייק ולהיות אותנטי, ובהתמוטטות המופלאה של הניסיון הזה פעם אחר פעם.

זה מודגם היטב בעלילה של מור, החיילת הממורמרת, שמנסה במשך עונה שלמה להיפרד מהחבר שלה, דור. זה נוכח גם בתלאות של נטלי מול מערכות בירוקרטיות כמו מס הכנסה והניסיון שלה לדרוש את התשלום שמגיע לה מעלמה זק, בתפקיד נילי ה...יחצ"נית? מארגנת אירועים? מפיקה? לא ברור, ושוב - לא משנה. התסכול התקשורתי נוכח בצורה בולטת מכל בעלילה של אורית, שמחליטה ללכת בעקבות לבה והוואגינה שלה (זה הגיוני כשרואים את הפרק הראשון, אל תכעסו), ועוזבת בכעס את חייה הישנים בתקווה לפתוח פרק ב' בלוד, רק בשביל להבין כמה מעולם לא היה לה בעצם פרק א'. כל זה על רקע מלחמה, כן?

האחיות המוצלחות שלי (צילום: רונן אקרמן, באדיבות yes)
מתעסת בפוליטי - עלמה זק, מתוך "האחיות המוצלחות שלי" | צילום: רונן אקרמן, באדיבות yes

זה אולי נשמע מדכא אבל אל חשש, "האחיות המוצלחות שלי" נותרה אחת הסדרות המצחיקות על המסך, בדיוק משום שאין לה שום בעיה לחטט באי הנעימויות האלה. היא לועגת באופן שווה לחזקים ולחלשים, לגברים ולנשים, הורים ורווקים, חיילים ואזרחים. אבל כשם שנטלי, אורית ומור נאלצות להתבגר במהלך העונה, כל אחת בדרכה שלה וכל אחת בדרגה שונה של הצלחה, גם הסדרה עצמה היתה חייבת להתבגר. הזכרנו את הבימוי המשוכלל ואת התמות הפוליטיות - ושניהם מגיעים לשיא בפרק 9 של העונה, שהוא מעין סרט מלחמה קומי זעיר בכיכובה של דמות לא צפויה, ואני כבר מת שכולם ישלימו את הצפייה בו כדי שנוכל להתפנגרל עליו ביחד (מלשון fangirl - כלומר להתלהב בצורה חסרת פרופורציות שיכולה לאפיין מעריצה צעירה של כוכב פופ).

הבחירה באותה דמות משנית היא מובנת והפרק עצמו מענג ומצמית, אבל היא מאירה גם את אחת מנקודות החולשה של הסדרה: אי האחידות בעלילות הראשיות של הגיבורות הראשיות. נכון, גם החיים עצמם אינם אחידים, אבל אחרי שנתיים של המתנה, אני מאמין שהעלילה של מור היתה יכולה להיות מעוד רצף דחקות על חשבונו של רוני המפקד (גל תורן), וצילי (גיה באר גורביץ'), הקצינה הווירדו החדשה שמוצנחת עליו ועל היחידה כולה בתחילת העונה. היינו יכולים לקבל גם יותר ממשולש אהבה שהוא בעצם מרובע אהבה שהוא בעצם פנטגון או מתומן אהבהבים בין נטלי וכל מחזריה. שוב, לא כי יש משהו פסול, מלאכותי או לא אמין בעלילות האלה, אלא פשוט משום שכבר ראינו אותן בסדרה.

האחיות המוצלחות שלי (צילום: רונן אקרמן, באדיבות yes)
תחשות מחזור קלה - מתוך "האחיות המוצלחות שלי" | צילום: רונן אקרמן, באדיבות yes

רוצה לומר, למרות ש"האחיות" הצליחה להתקדם בכל כך הרבה מובנים, ניכר שעדיין חשוב לה לסמן לצופים החוזרים "רגע, אל תדאגו, אלה עדיין אותן הגיבורות האהובות באותן סיטואציות מוכרות". מובן לי למה הסדרה בחרה לעשות את זה, אבל יאללה, אפשר להיפטר מגלגלי העזר ולעלות על האופניים של הגדולים. לגמרי הרווחתן את זה, ואם תרחיש דומה יקרה גם בעונה השלישית, שצולמה במקביל לשנייה, זו כבר תהיה אכזבה. עד אז, צריך לתת ל"אחיות" את הקרדיט הראוי לה: היא חזרה בפול-פאוור, מצחיקה וארסית, חכמה ואמיתית משהייתה - והיא הייתה - בעונתה הראשונה. נדיר לראות שיבה חזקה כל כך בסדרה קומית ישראלית, ואיזה כיף שראינו.

האחיות המוצלחות שלי, ראשון-רביעי ב-yes Comedy ב-22:00. העונה זמינה במלואה לצפייה ב-yes VOD