מחר (חמישי) יעלה ב-yes דוקו "ימי הפיק", הסרט התיעודי אודות צביקה פיק. מוקדם יותר השנה, התעוררה סערה בפרמיירה של הסרט, שהתרחשה בפסטיבל דוקאביב. הזמר יזהר כהן התפרץ באמצע דברי היוצרים וטען כי נעשה עוול למושא הסרט, צביקה פיק. בהצצה בלעדית ל-mako מתוך הסרט נחשף קטע מאחד הראיונות עם מבקר המוזיקה יואב קוטנר - שהוביל לאותה מהומה בהקרנת הבכורה.
בשיחה עם mako לאחר התקרית בדוקאביב שי כרם, מנהלה האישי של הזמרת דנה אינטרנשיונל ומי שעבד לאורך השנים עם פיק, ביקר גם הוא את הסרט. "לראות את יואב קוטנר בסרט על צביקה פיק, הוא היה המבקר המוזיקלי היחיד שדיבר במהלך כל הסרט, וזה ידוע שהוא היה מגדולי הבורים במוזיקת הפופ. בור ועם הארץ בכל מה שקשור לפופ, והוא גם מודה בזה. הוא שייך לז'אנר מוזיקלי מאוד מסוים וסקטוריאלי, מעולם לא דיבר אליו פופ".
כעת, רגע לפני שהסרט יהיה זמין לצפייה לקהל הרחב, נחשפים הדברים שאמר קוטנר על פיק. בקטע מתוך הסרט נשמע מלך הפופ הישראלי מלין על התעסקות המבקרים בעניינים שאינם קשורים למוזיקה שלו: "תמיד כתבו על המעריצות, על הבגדים, כתבו שטויות. לא התעסקו אף פעם בצד המוזיקלי שלי". קוטנר מובא כמי משגיב לדברים ואומר על פיק דברים קשים: "למה היו כותבים על איך אתה נראה? כי ככה אתה נראה. ככה אתה מגיע לגלי צה"ל, עם השלוש ז'ורדלות האלה (כשהוא מצביע על הבחורות שמופיעות על עטיפת אחד מאלבומיו של פיק, ג"מ). מהכניסה לגלי צה"ל ועד התקליטייה, שזה הליכה של דקה וחצי, הוא מתחיל עם חמש חיילות".AD
לאחר התקרית בדוקאביב מלפני כשלושה חודשים, קוטנר בעצמו הגיב לביקורת על דבריו בסרט ואמר ל-mako: "אני הגעתי לגלי צה"ל באמצע שנות השבעים והייתי בין התומכים העיקריים בצביקה פיק במעבר שלו ליצירת פופ-רוק איכותי בסוף העשור. צביקה פיק ידע את זה ובסרט משולב ריאיון ארוך שערכתי איתו... כל השאר זו רכילות. אפילו על הביקורת שלי על 'שיר לג'ון לנון' (הידועה כ'שקיות ההקאה') שוחחנו וסיכמנו שזה היה משפט וולגרי לא במקום, אבל גם שיר רע לא במקום. הכל מתועד בכתבות ובהקלטות מאותם ימים".
גם במאי הסרט שי להב הגיב בזמנו על הדברים ואמר ל-mako: "יצרנו סרט ששרטט את דמותו המורכבת של צביקה פיק, ונעשה מתוך אהבה והערכה לאיש. וכך גם הגיבו מאות הצופים שהריעו בסיום ההקרנה".
"ימי הפיק" מציג את ימיו האחרונים של אייקון הפופ הישראלי. פיק עצמו הספיק להתראיין לסרט בטרם הלך לעולמו בעיצומם של הצילומים, והיוצרים אינם עוסקים בהתרחשויות השונות מאז מותו. יוצר הסרט הוא העיתונאי שי להב, בשיתוף הבמאי רון עומר, ועל ההפקה חתומים ארז בן הרוש ורון עומר.