השחקנית מגי אזרזר מובילה קמפיינים לחברות איפור וטיפוח מובילות, במקביל לתפקידים טלוויזיונים שמתאפיינים לרוב באנרגיה גבוהה, אסרטיביות ולא מעט חוצפה. בדרמת המתח החדשה "אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו" שתעלה הערב (שני, אחרי החדשות, קשת 12), היא מגלמת חוקרת משטרה מבריקה ונועזת - אבל לא מטופחת, יש שיגידו מוזנחת, שונה מאוד מאיך שאזרזר נראית במציאות ועל המסך.

בפרמיירת הסדרה סיפרה אזרזר ל-mako על הבחירה האמיצה שעשתה - לוותר לגמרי על איפור-שיער בתפקיד הזה, ואיך זה מרגיש כשהיא יודעת שאוטוטו מדינה שלמה תראה אותה ככה. "איריס שונה. היא לא האישה הכי יפה בחדר, גם לא בחלל ולא במזרח או במערב", צוחקת אזרזר, "חשבתי שהרי זה משובח לשחרר קצת, ללכת למקום אחר. אני עושה דמות ומתמסרת. זה לא שאיריס לא זוהרת, זה לא כזה שטחי, היא פשוט אישה שזה לא באמת מעניין אותה, היא לא מתעסקת בזה. יש הרבה נשים כאלה, זה לא ביג אישיו".

אין הרבה כאלה על מסך הטלוויזיה, בלב הפריים טיים.
"נכון. אמרתי לעצמי: אומייגאד, אני הולכת להיות ככה בטלוויזיה. לא יודעת אם ככה אני נראית, אבל זה חלק בי. זה חלק ממני. לא הייתה לי בכלל שאלה אם להיחשף ככה, אבל אחר כך אמרתי לעצמי: מה עשית? היום נגלה?".

לא היה רגע שאמרת: בואו נעצור את זה, שימו לי קצת מייקאפ?
"מה פתאום. החלטה זאת החלטה. מההתחלה זה היה ברור. תקופה מאוד ארוכה לא צבעתי את השיער. שחררתי. אני לא זאת שמשחקת את הדמויות היפות בסדרות, אני לא צריכה את זה, אבל אני כן רגילה לשבת שעה בחדר איפור. פתאום זה דקה. זה משמעותי. זה לקום בבוקר, לשטוף פנים ולעלות לסט".

"אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו", שמבוססת על רב המכר העולמי שכתב יניב איצקוביץ', עוקבת אחרי פקד איריס אברמוב, חוקרת משטרה שבמקביל לחייה האישיים שמתפרקים, מנהלת תיק חקירה שבמרכזו פרשיית רצח שמבעירה את חיפה. העבודה גובה מאיריס מחירים אישיים עצומים, אבל חוש הצדק שלה לא מאפשר לה לוותר.

מראיינת: נעה צימר הוקר | צילום: לירון אבנר

אזרזר צילמה את הסדרה בסמוך מאוד ללידות התאומות שלה, מיקה-אלה ואורי. ממש כמו אברמוב, נדרשה לשלב בין הקריירה המצליחה לבין האימהות הטרייה. "זה כל הזמן תקף אותי", מתארת אזרזר, "הגרוש שלי בסדרה אומר לי כל הזמן: 'את לא מספיק עם הילדים'. המשפטים האלה נאמרים לי בזמן שאני פיזית לא בבית עם הילדות שלי, אבל עושה את מה שאני אוהבת. זה תקף אותי. אני יודעת שזו קלישאה - מכוערת, אבל אמיתית כל כך - כשאני חוזרת הביתה לילדות שלי כשאני ברוטב של אהבה, זה קסום ואין דומה לזה. זה עדיף מאשר כשאני ממורמרת, רוצה לצאת מהבית ונמצאת בקריז שאין לי כוחות להיות בו".

בחיים האמיתיים, היית מסוגלת להיות שוטרת?
"יש בי חוש צדק, אבל גם קושי עז לעשות משהו לבן אדם לא חיובי. יש הרבה שחיתויות, הרבה דברים קשים, אבל אני לא יכולה לתת דו"ח, נגיד. זה קשה לי. אם פקחית קשה לי להיות, אז שוטרת? לתפוס בן אדם באמצע היום, לקחת אותו ולשנות לו את החיים? זה עולם שנעים לי לשחק בו, אבל לא הייתי רוצה לחיות בו".

מה את חושבת על תפקוד משטרת ישראל בשנה האחרונה?
"אני שחקנית שמשחקת שוטרת. לא אבוז לבאר שממנה אני שותה. הכל מורכב פה - הממשלה שלנו, המשטרה שלנו, המדינה שלנו. מה שחשוב זה העם שלנו, שנישאר ביחד. אני לא רוצה לדבר יותר על פילוג ואיבה".