השבוע עלתה לנטפליקס "דאהמר – מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר", סדרת הדרמה של ריאן מרפי ("אימה אמריקאית") על חייו של הרוצח הסדרתי ג'פרי דאהמר. מדובר בהוכחה המושלמת לכך שלז'אנר הפשע האמיתי עדיין יש ביקוש: הסדרה טיפסה מהר מאוד ברשימות של ענקית הסטרימינג והפכה לאחת הסדרות הכי נצפות של הרגע, כשהקהל בבירור מתמגנט לריאליזם המטריד שלה ולאופן בו היא מציגה את מעלליו של הרוצח. אבל בעוד הצופים תמיד צמאים לעוד פשע אמיתי, משפחות הקורבנות חוות מצוקה אל מול השחזור הטלוויזיוני של הרגעים הקשים ביותר בחייהן.
אריק פרי - בן דודו של ארול לינדזי, אחד מקורבנותיו של דאהמר - מרגיש מאוד לא בנוח עם הסדרה החדשה, וכתב על כך בחשבון הטוויטר שלו. לדבריו, הסדרה גורמת לכאב נוסף עבורו ועבור משפחתו. "אני לא אומר לאף אחד במה לצפות", כתב פרי, "ואני יודע שסדרות בנושא פשע אמיתי הן פופולריות עכשיו. אבל אם אתם באמת סקרנים בנוגע לקורבנות – המשפחה שלי כועסת על הסדרה הזו. זה שחזור של הטראומה שלנו, שוב ושוב ושוב, ובשביל מה? כמה עוד סרטים/ סדרות/ יצירות דוקו אנחנו צריכים?"
לציוץ המדובר צירף פרי סרטון שמציג את ההתמוטטות של בת דודתו בבית המשפט – כפי שהיא התרחשה במציאות, וכפי ששוחזרה ב"דאהמר". אותה בת דודה היא ריטה איזבל, אחותו של לינדזי (שכאמור, נרצח באכזריות על ידי דאהמר), ובבית המשפט היא התפרצה והחלה לתקוף את דאהמר. "לשחזר את ההתמוטטות של בת הדודה שלי בבית המשפט, כשהיא נמצאת מול האיש שעינה ורצח את אח שלה, זה מופרע. זה מופרע", כתב פרי בציוץ נוסף.
I’m not telling anyone what to watch, I know true crime media is huge rn, but if you’re actually curious about the victims, my family (the Isbell’s) are pissed about this show. It’s retraumatizing over and over again, and for what? How many movies/shows/documentaries do we need? https://t.co/CRQjXWAvjx
פרי גם ציין כי מכיוון שהרציחות נחשבות לאירועים ציבוריים, מפיקים של תוכניות פשע אמיתי לא נדרשים להודיע למשפחות הקורבנות כשהם עובדים על סדרות אודותיהן. פרי טוען כי אף אחד מ"דאהמר" לא יצר קשר עם משפחתו, ואומר כי המשפחה גילתה על קיומה של התוכנית במקביל לשאר קהל הצופים. "הם אומרים שהם עושים את זה 'עם כבוד לקורבנות' או עם כבוד למשפחות', אבל אף אחד לא יוצר איתן (עם המשפחות) קשר", כתב פרי בציוץ אחר. "בני הדודים שלי מתעוררים כל כמה חודשים להמון שיחות טלפון, ואז הם מבינים שיש עוד סדרה על דאהמר. זה אכזרי".
האנשים שמאחורי "דאהמר" הסבירו בעבר כי המטרה שלהם מעולם לא הייתה להאניש את הרוצח – אלא להציג את נקודת המבט של הקורבנות, כמו גם לשפוך אור על הנסיבות החברתיות שהקלו על דאהמר לבצע את הרציחות ולא להיתפס (דאהמר, גבר לבן, רצח בעיקר גברים שחורים ואסייתים). בסרטון תדמית של נטפליקס, אוון פיטרס – שמגלם בסדרה את דאהמר – אמר כי "הסדרה נקראת 'סיפורו של ג'פרי דאהמר', אבל היא לא מספרת רק עליו ועל הרקע שלו: היא מספרת על ההשלכות, על איך שהחברה והמערכת נכשלו בלעצור אותו, מספר פעמים, בגלל גזענות והומופוביה. זה פשוט סיפור טרגי".