לאחר שכותב ומפיק הסדרה "בנות" מוריי מילר הואשם בתקיפה מינית של השחקנית אורורה פרינו, לינה דנהאם ושותפתה לכתיבה ג'ני קונר פירסמו הודעת תמיכה בעמיתם הוותיק לעבודה, ותיארו את התלונות נגדו כ"אחת מתוך שלושת אחוזי הדיווחים הכוזבים שנעשים בכל שנה". דנהאם, שבעבר נודעה דווקא בתפיסת העולם הפמיניסטית שלה, חטפה מבול של ביקורות שליליות, עד שלבסוף פרסמה התנצלות רשמית: "ניתנה לנו המתנה להיות קולות בעלי השפעה, ובאמירה הזאת שלנו עשינו עוול. אנחנו מתחרטות על ההחלטה הזאת".

אך עבור זיזי קלמונס, כתבת במגזין "Lenny Letter" אותו עורכת דנהאם יחד עם קונר, זה היה מעט מדי, מאוחר מדי. בפוסט בעמוד הטוויטר שלה, פירסמה קלמונס הצהרה ובה כתבה שהיא מחליטה להתפטר מהמגזין בעקבות הביקורת כלפי דנהאם ופרשת ההטרדות המיניות, ומכנה את דנהאם, אותה היא מכירה מימי הקולג', כ"היפסטרית גזענית".


"לאחר ההצהרה של לינה דנהאם, החלטתי כי לא אכתוב יותר עבור 'Lenny Letter'. לכל הקולגות שכועסות על מה שהיא אמרה - אני ממליצה לעשות את אותו הדבר. במיוחד נשים לא-לבנות; היא לא יכולה לקבל את המילים שלנו אם היא לא מכבדת אותנו. ועל מנת למחוק כל ספק, אני יודעת בדיוק מי היא דנהאם ומי היא הייתה לפני שהתפרסמה", כתבה קלמונס.

Post- Shakespeare and Company reading

A post shared by Zinzi Clemmons (@zinziclemmons) on

"היינו במעגלים חופפים בקולג', והיו לנו הרבה מכרים משותפים", הכתבת לשעבר ממשיכה לספר. "רובם היו כמו דנהאם: עשירים, עם הורים בעלי השפעה בעולם האמנות, אנשים עם הרבה כוח שהצליחו להכחיש אותו ובאותו זמן להשתמש בו. הייתי מתרחקת מדנהאם ואנשיה כמו ממגפה בגלל הגזענות הידועה שלהם. אני קוראת לזה 'היפסטרים גזעניים', שמשתמשים בסרקזם ככיסוי לגזענות שלהם".

קלמונס לא תיארה מקרה מדויק שמסביר מדוע היא מכנה אותה גזענית (את ה"היפסטרית" דווקא הבנו לבד), אך בהמשך ההצהרה היא סיפרה שבדומה למקרה המסוקר של אורורה, גם חברה קרובה שלה עברה בעבר תקיפה מינית על ידי חבר קרוב של דנהאם - וגם אז היא לא עשתה דבר על מנת לעזור. "הבוסית שלנו בגדה בנו באמצעות המעשים שלה. אנחנו צריכות שהיא תישא בהשלכות של המעשים שלה, ועבורי זה אומר להקריב נוחות וקצת כסף ברגע זה". 

בעת כתיבת שורות אלה דנהאם טרם הגיבה לדבריה של קלמונס, אבל אנחנו כבר צופים התנצלות נוספת בדרך.