כל זוגיות נמדדת - בין היתר - בכבוד הדדי, בכימיה ובחברות. כל עונה של חתונמי נמדדת בשתי מילים: מפגש זוגות. הפרק של חמישי היה מופת של טיזינג, מריחת זמן והעלאת ציפיות עד לאירוע השיא, שמגיע עלינו לטובה בפרק הבא שמתוכנן ליום ראשון, בלי נדר. ואם אתם חושבים שאתם נרגשים, חכו שתראו את הזוגות.
ראשונים יעלו ויבואו יוסי וחן. אין ספק בכלל שהם יהיו כוכבי הערב, כי יוסי הוא מגנט של אנרגיה, וחן היא, ובכן, חן. קשה לדמיין שהיא תהיה מסמר הערב, אבל היא בהחלט לא תפריע ליוסי לזרוח. וזה יהיה גם צדק פואטי, כי רק מתאים שהזוג שמקבל הכי פחות זמן מסך בתוכנית יהיה הזוג הכי מקובל במפגש הזוגות. מגיעה להם קצת התייחסות.
אבל רגע לפני מפגש הזוגות, חן ויוסי מחליטים לצעוד אל תוך המרחב המסוכן ביותר עבור זוגות חתונמי לדורותיהם: קסטרו הום. עצמו עיניים ודמיינו שריקה של רוח וקור מקפיא, צליל של נקישת פעמונים במרחק, כינור מנגן תו מינור. זה הווייב. לא ברור מה הם נזכרו עכשיו בכלל, עוד רגע התהליך נגמר; בכל מקרה, חן לוקחת אחריות ומשתלטת על האירוע, מסרבת לשלב סכו"ם זהב עם שמיכה כחול רויאל – כי אלוהים אדירים, מה הוא חושב לעצמו האיש המטורף הזה – ולבסוף מסכימה לזרום עם יוסי על חלק מהגחמות שלו. תודה באמת.
התכתיבים המגדריים הקלאסיים אומרים שהנשים אחראיות לעיצוב הבית, ובאמת, הן אצל חן ויוסי והן אצל רותם ורונן, הכניסה לקסטרו הום הייתה כניסה לממלכתן של הנשים והמילה האחרונה הייתה שלהן. זה מרגיז אותי נורא, לא פחות מכך שמכעיס אותי שיוסי לא מפנה את הצלחת שלו או לא עושה כביסה. מה זה הדבר הזה? למה זה עדיין קיים? למה התפקידים המגדריים האלה גורמים לנו להתנהג בצורה כל כך מטומטמת? הוא רוצה לקנות שמיכה בכחול רויאל, שילך על זה. למה שלא יהיו בבית גם דברים שהוא רוצה ואוהב? מה, בגלל שיש ליוסי כרומוזום X וכרומוזום Y אז אין לו מודעות לאסתטיקה?
אוקיי, סליחה, הייתי צריכה לפרוק. אפשר להמשיך לזוגות הבאים. יואנה ותומר ורז ועינב עדיין מתוקים, אין חדש תחת השמש. עינב מפחדת להיות אאוטסיידרית בסופ"ש הזוגות ומעוניינת לתעל את היוסי עזרא הפנימי שלה, יעל חוששת מכך שתומר ויואנה עלולים להתערער מזוגות אחרים, אני אישית חושבת שלארבעתם יהיה ממש סבבה. נקסט.
המסע אל הרגשות של שניר
אגב סופ"ש הזוגות, יש סיכוי נמוך שהוא ישנה משהו אצל מור ושניר, שרגילים לארח ולהתארח בקבוצות גדולות של חברים ומשפחה. הם לא צריכים לבחון את הדינמיקה שלהם בחברה, הם בסדר גמור, תודה ששאלתם. אבל ברוך השם, בעיות אחרות לא חסרות להם.
מור ושניר, שניר ומור. אחח, כמה חבל שהסוף של הפרק הקודם לא נמשך לנצח. התקווה הקטנה (כלומר, היד של שניר שהדרימה) השתלטה לי על כל החוויה, והייתי משוכנעת שכבר קרה איזשהו שינוי משמעותי אצל השניים האלה. מתברר שטעיתי. המציאות הכתה במלוא העוצמה, ובפרק הזה נראה ששניר עדיין לא נמשך אל אשתו הטרייה, הוא רק ממש מחבב אותה בתור חברה. לא רק לנו נמאס מהמצב הזה, גם לגלעד נמאס, והוא רוצה לזעזע קצת את ספינת הזוגיות של מור ושניר, ששטה על מי מנוחות במימי הפרינדזון הרדודים.
ואם כבר גלעד, אחזור שוב על משהו שכבר אמרתי פעם, פשוט כי מגיע: איזה כיף שהוא הצטרף ל"חתונה ממבט ראשון". אני מודה שלקח לי איזה רגע להתרגל אליו ולמחסור ב-ר' מתגלגלת, אבל עכשיו קשה לי לראות את הפורמט הזה בלעדיו. הוא קשוב, רגיש, חכם ואפילו חוטא פה ושם בחוש הומור. בעיקר לא נעים לי מגברי העונה הנוכחית, שנאלצים להתחרות בגוש הכריזמה הזה ולהפסיד. עכשיו כבר אפשר להגיד שהוא הכוכב האמיתי של העונה הזו.
ולענייננו. עד כה העניין של שניר במור היה שכלתני בלבד: הוא לא הרגיש כלפיה כלום, לא הידלקות רגשית ולא משיכה פיזית; הוא רק ראה שהיא אחלה בנאדם ודומה לו בסך הכל, ששניהם מאותו הכפר, אז הוא נתן לזה צ'אנס על הנייר. גלעד, בתבונה ובאמפתיה, מסביר לשניר שהרגשות שלנו הם אלה שמפעילים אותנו, מניעים אותנו קדימה כבני אדם; שניר הוא אדם שלא כל כך מחובר לרגש שלו, וזו גם הסיבה שכל כך חשוב לו להיות רגוע. עם הרוגע הוא יודע להתמודד, עם רגש מתפרץ – פחות.
אישית אני לא מאמינה בעתיד של הזוג הזה - אבל מור מאמינה, ושניר מאמין, וגלעד מאמין. כדי שהאמונה הזו תהפוך למציאות צריך שיקרה איזה שינוי דרמטי, והשינוי לא יבוא מבפנים בלי איזה זבנג מבחוץ. גלעד ניסה להצית מחדש את האש של שניר, שבינתיים מתלקחת רק ממעלות של כביסה. כי איך גלעד אמר, ודייק? מור ושניר דילגו על שלב הכיבוש; עכשיו נשאר רק שלב המשטר הצבאי, והחוק הראשון הוא לא להניח מגבות על האסלה. ומשטר צבאי זה, אפעס, לא יותר מדי סקסי.
והלאה לזוג המפתיע. בשקט בשקט, מתחת לרדאר ובניגוד לכל הציפיות, נעם ומשה מתקרבים. מהזוג המעייף ביותר הם הפכו לזוג המעניין ביותר בסביבה; אולי זו עריכה מפרגנת, אולי זה סקס מדהים – אבל נדמה שהקשיים מתגמדים ושאשכרה הולך להם. אני מתה לדעת איך יהיה להם בסופ"ש הזוגות; בניגוד לרוב הזוגות האחרים, עבורם האירוע הזה עשוי להיות אשכרה דרמטי, רגע של מייק-אור-ברייק שיכול להסתיים בהצלחה מסחררת או בכישלון מוחץ. ואם עדי (לשעבר עידית) ורפאל הצליחו להיות זוג במשך שנה, אז הכל אפשרי. גם נעם ומשה. אני לא מאמינה שכתבתי את זה עכשיו.
להתאהב בלי מילים
קְרִינְג' [סלנג]: (1) תחושה של התכווצות או רתיעה לנוכח התנהגות מביכה מאוד של מישהו אחר. (2) מי שמביך להסתכל עליו או להיות במחיצתו, לאחר שאמר משהו שטותי או התנהג באופן מוזר. (3) השיחות של טל ורון. סליחה, אני באמת רוצה להיות בעד הזוג הזה, אבל הדינמיקה שלהם פשוט קשה מנשוא.
כלומר, כשרון בבית הוא די בסדר, בעיקר כי הוא מגביל את מספר המילים שלו למינימום. אבל אצל יעל בקליניקה... אוהו. השיא היה, מן הסתם, כשרון אמר לטל שהוא אוהב אותה, כבדרך אגב, בנוכחות אדם שלישי ובלי להסתכל עליה. כאילו, אחי – הבנו שאתה לא בעניין של כללי הטקס המקובלים בזוגיות כמו חיזור, רומנטיקה או סתם תקשורת מינימלית, אבל לזרוק "אני אוהב אותה" בפעם הראשונה באותה נונשלנטיות שבה אתה מדבר על שנ"צ זה סתם לתקוע אצבע בעין.
וזה לא נגמר שם. בפגישה אחרת, מיד אחרי שטל מסבירה ליעל על חששותיה בקשר לאמת ביחסים שלהם, תקשורת טובה ומגורים משותפים – רון נכנס לחדר בשיא הביטחון, מתרווח בכיסאו ומסביר שהבעיה המרכזית ביניהם היא סוגיית המיקום. כמובן, איך יכולנו לחשוב אחרת, הוא הרי לא יודע לדבר על שום דבר אחר, וגם לא קולט שלטל יש עולם פנימי שלם משל עצמה עם מחשבות ורגשות ואפילו היסטוריה. יעל מבינה שיושב מולה איש עם אוצר מילים קטן ונותנת לזוג הנשוי קלפים שיעזרו להם לשוחח על נושאים חדשים. אבל גם במשחק הקלפים, נדמה שרון מרוכז יותר בלענות על השאלות בעצמו מאשר בלשמוע מה לטל יש להגיד. ומה אני אגיד? ובכן, זה לא אידאלי, אבל אם זה עובד להם – אני שמחה בשמחתם, ולא אופתע אם בסופ"ש הזוגות הם כבר יתחילו לעבוד על ילד.
ומכלה אחת שמתה לשמוע מה בן הזוג שלה באמת מרגיש לאחת אחרת. רותם, תאמיני לי שעדיף לך לא לשמוע איך רונן באמת מרגיש, זה לא ייגמר טוב. ההכנות למפגש הזוגות בעיצומן, ורותם-את-רונן מעלים חששות לקראת האירוע. כלומר, רותם וגלעד מעלים חששות, רונן בדיוק עסוק רגע בלבלוס עוד חופן של פופקורן כי הוא ממשיך לחיות בסרט. "אני דווקא חושב שיהיה לנו כיף-" "-אני מתה מפחד" היה רגע עם תזמון קומי שמגיעה לו מועמדות לפרס אמי; ובאמת, לא עוברות דקותיים והשניים שוב חוזרים לאותו ריב ישן נושן.
אין מה לחפור עוד פעם על השאלה מי מהם צודק, דשנו בזה מספיק. הוא באמת מגזים קצת עם הבדיחות ולה אין ממש חוש הומור, אפשר להמשיך הלאה. אני מסכימה עם גלעד פעם נוספת (מה יהיה עם זה באמת?): נכון, רותם ורונן תקועים באותו הריב כבר שבועיים, אבל כן חלה שם איזושהי תמורה עדינה; היא, לראשונה, מצליחה לדבר איתו בכאב אבל בלי להרים את הקול ולשבור את הכלים. היא באמת רוצה לעבוד על עצמה ולהשתפר, גם אם ולמרות שזה לא ממש מצליח לה.
בכל אופן, כאן דרכי ודרכו של גלעד מתפצלות. הוא אומר להם בעדינות שאולי לא כדאי להם לצאת לסופ"ש הזוגות, וזו טעות בעיניי: לדעתי הוא היה צריך להודיע להם חגיגית שהם לא יוצאים. זה יהיה קצת פחות טלוויזיוני, אבל זה הדבר הנכון לעשות.
ועוד כמה נקודות:
*יוסי לא עשה כביסה בחיים שלו, ולא מתכוון להתחיל בגיל 35. נראה לי שמישהו צריך פגישה אישית עם שניר
*בפרומו עינב אומרת "אנחנו זוג, אבל...", והיה כל כך ברור שבפרק יתגלה אנטיקליימקס. איך אמרה טלי גוטליב? לא רציתי להיות צודקת, אבל צדקתי
*הבעיה עם חן ויוסי זה שאת כל הבדיחות הם עושים כבר על עצמם, ולא נשארה לי עבודה. כמה ראוי זה שהפיצה הראשונה שתקפוץ באפליקציית המשלוחים זה "פיצה אבא". הזמנתם אותה במקרה בתוספת זתים?
*מה זה חוסר צדק, אתם שואלים? כשלרונן אסור לקנות לאמא שלו מתנה בקסטרו הום, אבל לרותם מותר להיכנס לבית שלהם עם עציץ ענק