פרק 22 של MKR (רבע הגמר? שליש גמר? תקראו לזה איך שבא לכם) הביא עמו שתי בשורות מרגשות שלא חשבתי שאזכה לראות בתכנית בישול בטלוויזיה:
1. מותר להגיד "כוס אמק" בפריים טיים! זהו זה! הקללה האיומה שכולנו משתמשים בה 76 פעם בשעה סוף סוף נכנסה לז'רגון הטלוויזיוני בזכות אמיר ונמרוד. מי היה מאמין שנגיע ליום כה זוהר?
2. אנשים עדיין אומרים "סולומון". כאילו, די אסתר ממי, יש דברים שאפשר לקבל מתפריטים של בתי קפה בקריות, אבל זה ממש לא אומר שמותר לך להגיד אותם בטלוויזיה, בטח אם את רוצה להיות הג'קי אזולאי הבאה.
טוב, אז אלו הכותרות, אבל מה לגבי הפרק עצמו? טוב ששאלתם. כמו בפרק הקודם, גם כאן נלחמו ארבעה זוגות על הכרטיס לחצי הגמר. הטורניר הלך ככה: משימה אחת שאחריה שני זוגות ממשיכים להילחם ראש בראש, כשהזוג הזוכה ממשיך הלאה ושלושת האחרים יילחמו בפרק הבא נגד הדחה. אם הבנתם את המורכבות של ליגת האומות בכדורגל זה ממש קטן עליכם. הזוגות הפעם? האלכסים, יונתן ואסתר, ללי ושמרית ונמרוד ואמיר, תאומי "יש עתיד".
המשימה הראשונה לכל הזוגות הייתה להכין "ארוחת אהבה". מדובר בקפיצת מדרגה מהשלב הקודם בו כל זוג הכין שתי מנות בשמונה עשרה שעות, משום שכאן היו לזוגות רק שעה וחצי, מה שהשפיע לחיוב (מבחינת הצופים) על רמת הלחץ. זה גם אמר שכל הארוחה מוגשת בבת אחת, שזה לא כל כך מקובל אבל נחליק להם את זה. אז מה בעצם כוללת ארוחת אהבה? אם לשפוט על פי רותי, "בלי שום ובצל". בלי שום ובצל? אולי עדיף פשוט להאכיל את הסועדים במסמרים וברגים, זה יהיה טעים באותה מידה. אה כן, הסועדים. בשלב הזה אך ורק הזוגות שלהם מוגשת המנה קובעים את הניקוד. חיים ורותי יכולים לטעום, להגיד את דעתם, אבל לא לשפוט. כאן חוות הדעת של ההמונים הלא רחוצים קובעת, ובאופן לא מפתיע היו לכך השפעות על תוצאות השלב הראשון.
ללי ושמרית הגישו ראשונות סטייק עם ירקות שורש ("זה הימור כי צריך ידע וניסיון". או שפשוט תשתמשי במדחום, ממי). רותי וחיים אהבו מאוד את המנה, וכך גם הקהל, שהעניק להן 67 נקודות. אמיר ונמרוד הגישו טריו דגים נאים, שהיה לא מתובל מספיק לטעם השופטים אבל עדיין זיכה אותם ב-66 נקודות מצד ההמונים הנבערים. ואגב המונים נבערים - כאן הגיע רגע המחלוקת הגדול של הפרק. בעוד שאסתר ויונתן הגישו דג צלוי על חלוקי נחל שהתפרק ונזל, אלכס ואלכסה הגישו את אחת הארוחות היותר טובות בשלב הזה, עם דג צרוב מושלם לצד בצקניות וסלט סלק. למרות זאת, הקהל הלך עם המנה הגימיקית יותר והוכיח שבאמת כבר אין טעם לפתוח מסעדה בישראל. אחת הסועדות אפילו טענה ש"יש בזה משהו מאוד רומנטי כי אתה ישר חושב על צימר בגליל". כן כי מה יותר רומנטי מצימר בגליל, מקום שעשוי מ-97% אחוז ריבים. כנראה העובדה שאסתר פתחה בצק שהפך עם הרידוד לצורת לב וגרם להיסטריה רבתי מצידה סטייל "אימהות מבשלות", הביאה קארמה טובה והעבירה אותם שלב.
אז האלכסים.ות לא היו בתמונה והדרמה הגדולה התרחשה כשאסתר ויונתן עקפו את נמרוד ואמיר על חודה של נקודה והגיעו לקרב ראש בראש מול ללי ושמרית. הפעם, תודה לאל, רק חיים ורותי קובעים. המשימה בשלב הזה הייתה להכין שתי מנות - אחת שמתאימה למסעדה (מה שזה לא אומר) ואחת לסטריט פוד. באופן מדהים אף אחד מהזוגות לא הלך על מנות שווארמה בלאפה לצד שווארמה בצלחת, שלגמרי היו מעניקות ניצחון פלוס ניקוד מקסימלי למי שהיה אמיץ מספיק. זה, תופתעו לשמוע, לא קרה.
מה כן קרה? הצלחה יחסית לשני הזוגות במנת המסעדה וכישלון יחסי במנת הרחוב. ללי ושמרית הלכו על שתי מנות שמשלבות תפוחי אדמה ודג: פיש אנד צ'יפס לצד פילה עם תפוחי אדמה למנת מסעדה. רעיון חכם גם אם מאוד פשוט, שהוציא מהן ביצוע טוב יותר מאסתר ויונתן, שהגישו ספרינג רול עם "סולומון" למנת הרחוב ופילה "סולומון" לצד פסטו. הפילה היה ראוי, אבל הטיגון הבעייתי של הספרינג רול הפיל אותם. ככה זה, אי אפשר לאכול ספרינג רול רכרוכי. בסופו של דבר ללי ושמרית תיקנו את העוול בשיפוט של השלב הקודם ועלו לשלב הבא. מי יודע כמה "כוס אמק" נקבל שם.