תקציר האירועים הקודמים: האודישנים עדיין בשיאם, השופטים הולכים ומשתכללים בכישורי הניבוי שלהם לגבי המתמודד שעומד להגיח לאולפן וגם הפרשנויות של המתמודדים לאותן מנות אייקוניות הולכות ומשתכללות. כך למשל המז'וז'ין של שרה מלכה נראים בכלל כמו מנה ממסעדה עילית - רול של פרוסות זוקיני במילוי לברק, בשמל וכרישה שנח על שומר, תפוחי אדמה ותפוז ולידם גם סוג של צמיד פרוסות תפוחי אדמה מטוגנות.
מרוב שכלול ויופי, השופטים מתקשים לזהות שזאת אינטרפרטציה למז'וז'ין ולמרות שהם כמעט התעצבנו מהשוני, הם קוראים לה להיכנס. שרה מרכיבה להם פבלובה מפורקת עם אין סוף קישוטים, עיטורים וזילופים עדינים, כיאה לביולוגית שמבלה זמן לא מבוטל במעבדה. יכול להיות ששרה יכולה לעבוד פחות קשה על צלחות, כי המנה שלה מעניקה לה סינר, אבל להבא היא צריכה לזכור את מילות החוכמה מעוררות ההזדהות של הכוהנת רותי ברודו: "מה זה שווה אם אי אפשר לתקוע את זה?".
יואב צ'ייט והקאצ'ו א פפה שלו מגיעים מלימודי תקשורת חזותית בבצלאל, ואכן הפסטה הטרייה שהכין על המקום מעוררת תיאבון. הבעיה הגדולה מתחילה ברגע שטועמים מהמנה ומגלים טעמים מאוד לא מאוזנים ומליחות אגרסיבית שלא עוברת אף אחד מהשופטים.
את תפקיד האודישן המפתיע בפרק של יום שלישי תפסה רעות שלומי שהכינה לחם בשר, אבל למעשה הוא לחם ממולא בסופריטו עוף מפורק, ולצידו הכינה מטבל של רוטב שזיפים חמוץ-חריף. בזמן ההכנה היא סיפרה בגאווה על חמותה שלימדה אותה להכין אוכל גיאורגי, ובעלה, נתפס טועם, מאשר שמדובר באותו טעם בדיוק. רעות עוברת בטיל לאודישן נוסף ומכינה עוד מנה, הרבה פחות מפתה וחגיגית מלחם הסופריטו: פשטידת אגוזים גיאורגית, וגם פה יש סלט טרי בצבע ירוק חי ועז שמלווה את המנה. מיכל ורותי נלחמות, אבל אייל ואהרוני לא משתכנעים, ולמרבה ההפתעה רעות לא ממשיכה לשלב הבא בתחרות. פייר? קיוויתי לראות פה וטו.
אם בפרק האודישנים הראשון היה נדמה שזאת ההייטקיסטים, עכשיו מתגלה שזאת למעשה עונת אנשי הצבא. אסתר כהן רינסקי, קצינה בצה"ל, ראתה את הקרוקומבוש של ונסה והתאהבה - אבל כנראה שלא כל אהבה היא אהבה ממבט ראשון, כי כבר שיצאו מהתנור, היה ניכר שהפחזניות כשלו. אסתר לא ויתרה, ובכל זאת הגישה את המנה, שהייתה לא מוצלחת. נאחל לה בכל מקרה הרבה מזל טוב ושאולי בחופשת הלידה תתאמן על הכנת פחזניות.
המתמודד האחרון בפרק של יום שלישי היה עומר שיש, אבא במשרה מלאה, שהכין לשופטים רביולי עוף בקארי ירוק שנועדה לבלבל אותם. למזלו, הבלבול עובד לטובתו והוא זכה להיכנס ולהפתיע את השופטים שהוא אכן גבר עם כפות ידיים עדינות. עומר מסתמן כמתמודד לא שגרתי: הוא לא התרוצץ בין הסירים של שום סבתא, לא גדל על תבשילים מסורתיים וקצת נבוך לעמוד מול המצלמות. ובכל זאת, הגרסה שלו למנת צ'יקן קייב (נתחי חזה עוף ממולאים בחמאת עשבים וצ'יפס עם איולי צלפים) זכתה לשבחים מאהרוני. לאייל שני - מי שהגיש באחת המסעדות שלו צ'יפס אותו כינה "מושלם" ואף הגביל כל שולחן להזמנת מנה אחת בלבד בגלל תהליך ההכנה המורכב של אותו צ'יפס – היו טענות כלפי הצ'יפס ונאום על זני תפוחי אדמה, אבל גם הוא הודה שהמנה הייתה נהדרת. לרותי היה מושלם, למיכל וחיים היה קצת קשה, אבל כולם מעבירים את עומר, ורותי מסכמת למשמע צהלות בת הזוג ו-2 מהילדים של שניהם ש"העיקר שהאישה שמחה". למה רותי תמיד צודקת?
את הפרק של אתמול פתחה אופק ראש חודש, חולת בשר שעוד בילדותה הייתה מבקשת בשר לארוחת בוקר. עכשיו, זה לא שחסרות מנות אייקוניות בשריות, אבל אופק בוחרת להכין דווקא קטאייף, בגרסה שלה – ממולא בשומן כבש, שקדי עגל וחלקי פנים. הכבדים במילוי מצאו חן בעיקר בעיניי חיים, אבל כולם מסתקרנים מהכיסונים ורוצים לפגוש את הבשלנ/ית; לא הבנתי איך, אבל שוב רותי פיצחה, רק על ידי טעימה, שמדובר בגננת. זה כמעט נכון, כי אופק סטודנטית למשפטים אבל מבשלת בגני ילדים. באודישן מול השופטים היא מכינה חזה אווז, חלת בצל מטוגנת ורוטב תפוזים, חרדל, דבש וצ'ילי, מנה שבן זוגה אלמוגי אוהב מאוד. לצערה של אופק, השופטים קצת פחות התלהבו מהמנה, ובחרו שלא להעביר אותה לשלב הבא.
מסטוול מוגס הגיעה למאסטר שף קודם כל כדי לשמח את הילדים שלה, אבל גם עם שליחות להביא כבוד למטבח האתיופי המפואר ולהביא אותו לקדמת הבמה. היא עושה את זה עם לחם בשר, שבו היא משתמשת באליצ'ה לתיבול ועם מטבל חריף שגורם למיכל להיחנק כמעט בסצנה מקסימה של מסטוול ובנותיה המתוקות מתפקעות בצחוק בחדר הצפייה. אהרוני ורותי מכתירים את המנה כאחת הטובות ביותר שנאכלו באודישנים, ואחרי שהיא מכינה להם דורו וואט – תבשיל עם תועפות בצל, שוקי עוף וביצים קשות בבישול ארוך ואורז עם עשבי תיבול שיאזן את החריפות של כל התיבול החריף – הם אפילו יותר מוקסמים, ומאוד קל להבין אותם. זאת ללא ספק המתמודדת שנכנסה הכי עמוק ללב בינתיים ואפילו לא היה צריך פה שימוש בזכות הווטו.