"עדיין לא מאוחר לתקן, אני מאמין לך להכל". במילים האלה פונה, בתחילת הפרק השביעי של "כיפת ברזל", רב המחלקה החרדית אל גור-אריה בעוד האחרון נמצא באמוק קשה ומאיים לירות בחבריו שעשו את כל הדרך כדי להציל אותו. ואולי במילים האלו אנחנו מוצאים את המוטיב החוזר בפרק האחרון של "כיפת ברזל" - האמון והאמונה (לחי עולמים).
נתחיל עם גור אריה, שמפחד לספר את הסיפור שלו מהחשש שאף אחד לא יאמין לו. חשש לא מנותק מהמציאות בהתחשב בסיפורים האחרונים שעולים וצצים בציונות הדתית על רבנים שעושים דברים שלרבנים אסור לעשות (ואף מילה על הרב מוטי אלון או עזרא שיינברג). גם לאחר מכן, כשהאחראי מבקש מהרב לספר לו מה הוא יודע על "האדיוט הזה" , הוא מעדיף לשמור את זה בדלתיים סגורות ולטפל בזה בעצמו. מה זה גורם לגור אריה להרגיש? נבגד, נטוש וחסר אונים מול העולם הזה (ואולי גם העולם הבא). בתמורה, מה שהרב מציע זה אמרות קלישאתיות כמו "אף פעם לא מאוחר מדי לתקן", "לא הכל שחור בחיים" ועוד כמה משפטים שמתאימים בדיוק לאווירת חודש הארגון שאנחנו נמצאים בה בימים אלה.
אבל זה לא מספיק. הגיע הזמן להפסיק לטייח ולפחד מחילול השם. חילול השם הכי גדול שנעשה פה הוא שהחברה הדתית מאפשרת למקרים כאלה לקרות, מחפה עליהם כלפי חוץ ובוחרת להתמודד איתם (אם בכלל) בתוך המסגרת עצמה עם גופים וועדות שהיא בוחרת להקים (קצת כמו העולם התחתון, רק לא). הגיע הזמן שהרבנים יהיו פחות "מדריכים בבני עקיבא" שמחלקים צ'ופרים ואמרות עידוד ומוטיבציה ויעשו את מה שהם באמת אמורים לעשות - לסלול דרך, להוביל שינוי, לתקן עוולות ולנקות אורוות על פי ההלכה. ד"א לא תעמוד על דם רעך היא מצווה לא פחות חשובה מקידוש השם, ולא מעט אנשים יכולים להעיד שלא מצאו מענה למצוקות שלהם בסמכות הרבנית או החינוכית של המגזר. תודה לאל שבתקופה האחרונה מתחיל שינוי מבורך בנושא, נקווה שמכאן, הדרך לתיקון תהיה קצרה יותר ולא תאלץ את הנוער הצעיר לשתוק ולהסתיר, או במקרה שלנו - לטפל בעצמם בנושא, בדרכים לא אפקטיביות כמו להאשים את הרב בהסתה להצתה, שקר שסופו להתגלות ולא מטפל בשורש הבעיה. שמישהו פה כבר יהיה המבוגר האחראי ויאמין (שוב להאמין) שגם אצלנו זה יכול לקרות.
אני מאמין
גור אריה ממש לא לבד בפרק הזה. ואם אמרנו שכל אדם צריך לפחות מישהו אחד שיאמין בו, אז לפחות מהבחינה הזו עמרם ממש הצליח בחיים כי הוא השיג אפילו שניים - המ"מ אלכסיי וקצינת הת"ש אלישבע. אלא שכנראה מה שבא מהר - גם הולך מהר, כי כבר בפרק הנוכחי הוא מאבד את שניהם (חבל, דווקא התחלנו להתרגל לנשיקות).
קחו לדוגמא את אלישבע, שלא הפסיקה להאמין בסתר בעמרם אלקיים, עוד מתקופתו במעצר הצבאי ועד לפרשיית הגניבה ביישוב שלה. אחרי שנוכחה לגלות כי היא לא האמינה בו לשווא היא מתקדמת למחווה הרומנטית הבאה שלה - לסדר לו סיוע כלכלי בחסות צה"ל - אלא ששם מחכה לה ברקס רציני.
זה מתחיל כשהיא מעמתת את עמרם עם המכות שנתן למתניה (השוויצר מהפרק הקודם), שם הוא מספר לה שאין לו כלום בחיים: לא אבא, לא אמא, לא מקום לחזור אליו (אה כן, וגם לא מזל). ככל שאלישבע מעמיקה במקרה, כך היא מגלה שמדובר לכאורה בשקר. היא פוגשת את אביו בביתו שמספר לה שאמו של עמרם צריכה לחזור מהעבודה, וגם את אחותו שמדגמנת "כיבוד הורים" (או בדיעבד, פחד מצמית). האבא משחיר לה על הבן שלו (בכלל לא מדליק נורה אדומה) ושם היא מאבדת את האמון ומתאכזבת קשות.
גם עם אלכסיי המ"מ המצב דומה. גם הוא מנסה לחנך את השד הטסמני שנקרא עמרם, נותן לו תפקידים שונים ומתאכזב ממנו כל פעם כשברגע האמת הוא צריך לספוג את הנזיפות מלמעלה כדי לחפות עליו. בפרק האחרון המחיר שאלכסיי נאלץ לשלם הופך נוכח יותר ויותר, ואפילו כשעמרם מגלה עליו ומנסה לתקן אותו - הוא מצליח להרוס את זה (כמו כל דבר שהוא נוגע בו).
העניין הוא שאם כל אחד מהם היה מנסה להתעמת מול עמרם ולבחון את המקרה לעומק ולא את מה שהוא בוחר או מצליח להציג, הם היו מבינים את כל השתלשלות העניין שאנחנו מבינים רק מעמדתנו כצופים מלמעלה. ובאמת, אלישבע הצליחה לראות לבסוף, ליטרלי, את הצלקות של עמרם (רק שהיא לא יודעת על הצלקת הגדולה שקוראים לה שימי אלבז) שאומר לה שהוא לא רוצה בעיות יותר ונשמע הכי כן בעולם. בסוף הפרק הוא גם מחזיר את המזוזה לאביגדור ומקווה להשאיר את הכול מאחור. נקווה שהפעם יצליח לו.
באהבה ואמונה
ועוד מילה קטנה לסיום על עוד אחת שצריכה שיאמינו בה ולהאמין בחזרה - תמר. אחרי שנחלה אכזבה גדולה מתגובתו של יענקי על הפגישה הראשונה שלהם והתרחקה בדרך ממש לא אלגנטית, היא נאלצת בפרק האחרון לבוא לעזרתו (מול האויב - כתב של mako), מה שמוביל לפגישה נוספת של השניים כשהוא בא להגיד לה תודה. שם היא מגלה כי השד לא נורא, שאולי היא ברחה מוקדם מדי ופירשה את הסיטואציה לא נכון. הרבה מהדרמה התרחשה כמנגנון הגנה בראש שלה, ואילו יענקי בכלל הסביר שהוא קצת התבייש בסך הכל. שם היא נותנת לו צ'אנס נוסף ומאמינה לו שהוא לא שם סתם, הוא מצידו מגלה לה שהוא באמת מבולבל אבל רוצה לבדוק ולהאמין שיכול לקרות שם משהו, ואם תשאלו דוסים אמיתיים הם יגידו לכם שבאהבה ואמונה ננצח.
TVbee בפייסבוק