עם קאנקשן או בלי קאנקשן, מרין נשלחה כלאחר כבוד חזרה ארצה. אפשר להניח שיהיה לה קונקשן בטיסה הארוכה הביתה, אבל עם ציון זה פחות עבד. בכל מקרה, לפני שניכנס למפלתה של מרין, חייבים להתייחס לסיפור האמיתי שיצא אמש מריו - הפיצוץ הגדול בין דיאנה וגל, או אם תרצו, ההתפוצצות המוגזמת של דיאנה על גל.

מעשה שהיה כך היה: דיאנה, בחורה לא יציבה במיוחד, הגיעה לברזיל ומיד התחברה לגל הצעירה והמתוקה. הימים עברו, ההיכרות העמיקה, וגל מהר מאוד עלתה לדיאנה על העצבים. דיאנה, שרואה את עצמה כאשה מכילה וחברותית, המשיכה להיות נחמדה לגל, אבל כשדיברה ברוסית עם מרין, לכלכה עליה בלי הפסקה. גל, שככל הנראה לא שסובלת משנאה עצמית או אפילו מודעות, לא העלתה על דעתה שהריכולים ברוסית קשורים אליה, והאמינה שהיא ודיאנה עדיין בסטיז. ההפרדה השפתית והרגשית של דיאנה התמוטטה ברגע שציון נפרד ממרין.

בלי השחרות ברוסית שיחזיקו אותה שפויה (יחסית), דיאנה כבר לא יכלה להחזיק בבטן את כל מה שצברה על גל. מהצד השני, גל רק יצאה לעשן סיגריה וקיבלה שטיפה אגרסיבית ממי שחשבה שהיא חברתה הטובה. אנחנו ראינו את כל השיחות הקטנות (עם תרגום, למי שצריך), אז היינו מודעים למה שרחש מתחת לפני השטח, אבל לגל לא היה מושג שדיאנה שונאת אותה, וכל הפיצוץ נחת עליה כרעם ביום בהיר.

מה הסיפור מעיד על גל? לא הייתי נותן משקל רב לשיפוט האופי של דיאנה, אבל תגובתה של גל להתפרצות מראה שהיא מאוד אוהבת את עצמה. אם אני הייתי שומע את שני שותפי למסע מדברים ברוסית, הייתי מניח מיד שהם מרכלים עלי, ובאופן כללי, אני נוטה לצאת מנקודת הנחה שרוב האנשים לא אוהבים אותי, ושאני לא בא בטוב לרבים. גל, בתור בחורה עוקצנית, ומישהי שלא ממש יודעת לסגור את הפה, לא צריכה להיות מופתעת שבסיטואציה התחרותית והקיצונית היא עלתה למתחרותיה על העצבים. למרות השוק הראשוני, גל התעשתה במהרה, שאלה את דיאנה אם היא שפויה וגם זרקה עקיצה חדה: "זה שאת מבוגרת ממני לא אומר את אמא שלי, התבלבלת".

מהצד השני, מפרק לפרק נחשף אופייה הבעייתי של דיאנה. זה התחיל בהתפרצות שלה בסיור בהכנות לקרנבל. היא הציקה למתופפים שסירבו לחייך, צעקה על ציון שלא לוקח אותן למועדונים שווים והוציאה ממנו את התגובה הבוטה, "אם את רוצה, את יכולה לחזור לקריית שמונה". התקרית העמידה בסימן שאלה את האינטליגנציה הרגשית של העובדת הסוציאלית שלנו, שחושבת שאם אנשים מחייכים הם מאושרים, ואם הם לא מחייכים, זה כנראה מעיד שהם אומללים. מעבר לבוחן המציאות הלקוי, כמו שציון ציין, העוצמה הלא צפויה של התפרצויותיה התכופות מתחילה להדאיג.

מאז שהגיעה לריו, דיאנה מתפרצת בשמחה או בעצבים בערך עשרים פעם ביום. התנהגותה משאירה רושם של אדם חסר יכולת של ויסות עצמי. גם אם גל עלתה לה על העצבים, היא יכלה להתנהג כמו מרין ופשוט להתרחק ממנה. במקום זאת, היא המשיכה להתנהג כאילו הכל בסדר, והתפוצצה בחוסר פרופורציה מוחלט. גם עם ציון, היא נעה בין צרחות אקסטטיות, לבין התפרצויות זועמות וחסרות שליטה. כפי שציינתי בעבר, ציון נראה סבלני במיוחד לאנרגיות פסיכוטיות, אבל גם הוא מתחיל לפחד מההתנהגות של דיאנה.

למזלה של דיאנה, הפיצוץ בערב הקודם גרם לה להגיע לשיחת הפרידה מלאה בחנופה והבטחה להשתפר. היא עדיין לא מיצתה את החוויה, כלומר יש לה עוד נופים לראות בריו, והיא עשתה כמיטב יכולתה לשכנע את ציון להשאיר אותה. מרין לעומתה, הייתה בטוחה שהיא חזקה, ולא הסכימה להבטיח לציון שתרגיע עם הביקורתיות (מילה מכובסת לביצ'יות). אז מרין הלכה ודיאנה נשארה, וזה לא ממש משנה כי ציון כבר מאוהב לחלוטין בגל, שעדיין לא שמה עליו אבל מתחילה להתרכך.

הביקור בביתו של ציון מרמז שהוא לא עשיר כמו שחשבנו. עם כל הסיפורים על המקום הראשון בטריפ אדווייזר, הדירה שלו בריו יותר קטנה מהדירה שלי בתל אביב, ואם גם בעולם השלישי אתה לא יכול להרשות לעצמך צמוד קרקע, כנראה שמצבך הכלכלי לא מזהיר. גל התאכזבה מהגילוי שציון עני מרוד, אבל הרגיעה שבשביל האהבה היא מוכנה גם לגור בבקתה, וטוב שלא אמרה לגור ברחוב.

ההתפרצות אחרי העזיבה של מרין אולי מרמזת על מלחמה בפתח, ובזמן שהתחרות על ליבו של ציון כבר הוכרעה מזמן (אם גל רק תרצה), נראה שחזית דיאנה-גל תספק לנו את רוב האקשן בהמשך העונה. ההתמקדות של ציון בגל אמנם עוזרת לחמם את דיאנה, לא שהיא צריכה הרבה בשביל להתחמם, אבל גם מעמידה בפניו מכשול בבחירה הסופית. גל הבהירה במילים אלו ואחרות שהיא לא מתכוונת לעבור לברזיל, וחוסר העניין שלה ברווק הדלפון עשוי לגרום לבחירה הצפויה שלו להתפוצץ בפרצופו. מצד שני, אין ספק שעדיף לבחור באשה שפויה שאולי תדחה אותך בהמשך, מאשר במי שאתה קצת מפחד שתרצח אותך בשנתך.

*

בזמן שבברזיל הבנות כמעט שלא מתייחסות לרווק, הישורת האחרונה בברצלונה מתחילה לערב רגשות אמיתיים, מה שהופך את חווית הצפייה לכמעט לא נעימה. המפגש עם אמו של יונתן, שמאוד התחברה לפורמט (גם היא עברה מדינה בשביל האהבה) היה קצת מביך, אבל טניה ודניאל עוד שמרו על מעט פאסון. מגדת העתידות הכושלת (לטניה יש אינטליגנציה רגשית גבוהה? יותר מדניאל? באמת?) עוד הכניסה מעט הומור למפגש המקרינג'. כשליה הקטנה נכנסה לתמונה, ניסיונות ההתנחמדות הפכו לחנופה בוטה, כששתי המחזרות כרכרו סביב הילדה המתוקה והתחרו על תשומת ליבה.

הסיטואציה הבסיסית של התכנית, מספר בנות שמתחרות על ליבו של גבר אחד, טומנת בחובה בעייתיות מובנית, ודורשת מהגברים להפגין רגישות, ולא לחגוג על המעמד הייחודי. למרבה המזל, נראה שיונתן מודע לסיטואציה, וכשמשחק החיזור הגיע לבתו הקטנה, הוא עצר שם והבהיר שהילדה היא לא חלק מהעסקה. הוא אמנם הגיע לחפש אהבה בתכנית טלוויזיה, אבל יש לו גבולות ברורים, מובנים והגיוניים. דווקא האמירה על כך שהוא לא רואה את ליה קוראת למישהי אחרת אמא, לצד הכאב הגדול, הראתה שהוא לוקח את התהליך בפרספקטיבה הנכונה. אולי בהמשך הוא יתרכך לרעיון, אבל עם כל האהבה שלנו ושל אמו לפורמט, הפריים טיים הטלוויזיוני הוא לא ממש המקום לדיון הרגיש.