רק בשבוע שעבר שאלתי את עצמי ואתכם, הקוראים (היי, אמא), עד מתי? עד מתי רשעים יעלוזו? עד מתי גיבורינו (ללא הבדל דת, גזע ומין) יעשו מה בא להם? עד מתי נמשיך לצפות לסצנות אקשן מורטות עצבים ונסתפק במבטים דרמטיים ומרוטי גבות של נורית? התשובות הגיעו מוקדם מהצפוי.
פרק 4 ממשיך להוביל אותנו ברכבת ההרים של פאודה-לנד כשהפעם, לכל אורך הפרק, אנחנו רואים את הדמויות נענשות על ההחלטות (השגויות?) שלקחו עד עכשיו. או בקיצור - קארמה היא כאלב, וכל כאלב ביג'י יומו.
אחרי שני פרקים מנומנמים יחסית, פרק 4 של פאודה (22:00, yes Edge) נפתח בסערה (ובדם). חוג "המתייהדים" של אל-מקדסי (*קופי קרדיט לאלי), חמוש בכיפות ויצר נקמה, יוצא ליום כיף בהרצליה, אבל שנייה אחרי שהם עוברים בהצלחה את המחסום הצבאי קורה בדיוק מה שהייתם מצפים שיקרה בכל סרט חבר'ה טוב - פנצ'ר בגלגל. עכשיו על פי חוקי הפורמט אמורה להגיע הבחורה, אבל פאודה היא לא סרט קיץ קליל, ובמקום שתעבור שם איזו שאפה מי שנתקל בחברי החוג הוא דווקא חייל. משם הכול נהיה רע מאוד מהר מאוד (בעיקר רמת העברית של בילאל) ונגמר באבדות לשני הצדדים. מדובר בסצנה לא קלה, אבל ככזו היא מכניסה את הצופה למצב של דריכות ואדרנלין גבוה, וכל זה עוד לפני הפתיח.
העונש הקארמטי הראשון נרשם לנידאל - המשימה נכשלה, ובדרך הוא איבד דמי חבר בהכנסות. העונש השני שלו מגיע יותר מאוחר, כשוואליד מגיע לגרש אותו מדירת המסתור אבל איכשהו, באופן לא מפתיע, יוצא גם הוא מגורש. זה קורה בסיומה של סצנה מותחת שבה שניהם יוצאים סוף סוף אחד על השני באמת - מילולית ובאקדחים. וואליד, כמו הילד שהוא, מערב הורים (וגם קורא לנידאל אבו-חרא, חח) אבל זה לא עוזר לו לשכנע את חברי החוג להצטרף אליו לחמאס "המקורי" וכמעט כולם בוחרים להישאר עם ה"מדריך".
הבא בתור בשבצ"'ק של הקראמה הוא דורון קביליו. היא מתחילה איתו בקטנה, עם נזיפה פומבית ומשפילה של אלי שגורמת לדורון להתנצל מול כולם (בחוסר חשק מופגן), בעוד תדריך נטול בורקסים. היא ממשיכה, הכאלב, כשהיא גורמת לגלי (גרושתו, שתחייה) לאיים עליו בצו הרחקה מהילדים אחרי שדורון עובר, ובמקרה בלבד כפי שרק אנחנו הצופים יודעים, את הגבול שבין הירואיזם לסתם גזענות (זקן חכם בסרט של ויל סמית' אמר פעם: זאת לא פרנויה אם הם באמת רודפים אחרייך). אבל הפעם השלישית והכואבת לדורון מכולם היא כשהקארמה ואלי מודיעים לו שהוא לא יוצא למבצע לתפיסת אל-מקדאסי וחברי החוג.
אמנם המבצע הזה מתברר כמבצע סרק שנועד רק לחשוף בוגד מהצד השני (היה אפשר ליצור קצת יותר מסתורין ומתח בסיפור הזה), אבל דורון נפגע ברמות של קל"ב ומחליט לעקוף את אלי ולפנות ישירות לקפטן גבי. האם גם על זה הוא ישלם בהמשך? We Shall Shoof. לדעתי כן, לפחות בחברות אם לא יותר. אגב, גם הנהג הבוגד של אבו-סמארה מקבל, כפי שכבר כבר הבנתם, את העונש שלו - ונרצח (*קילינג קרדיט לוואליד).
אחרונה חביבה היא שירין, שנענשת בייסורי מצפון קשים על שהחליטה להינשא לוואליד (גם אם בלית ברירה), ומבינה שלא תוכל לשרוד עוד זמן רב במציאות אליה נקלעה. זה גורם לה לפנות לדורון בפלטפורמה לא ברורה (מיוזקלי?) ולעלות לגג באמונה שלמה לפגישה נוספת של הזוג האסור של השנה.
בפגישה הקצרה אך מלאת המבטים החודרים (רק תנו להם עוד חמש דקות על הגג) דורון מבטיח לשירין (לבקשתה המפתיעה) שבמידה ותעזור להם לתפוס את וואליד - הוא לא יהרוג אותו. בנוסף, כצעד בונה אמון (או אולי אקט רומנטי לא מוצלח) הוא גם נותן לה דרכון וכרטיס סים. כששירין חומקת פנימה בחזרה אנחנו מקבלים רמז עבה למפגש הבא שלה, וכנראה גם של דורון, עם הקארמה (הפלסטינית).
הפרק מסתיים בשיחת טלפון מפתיעה של נידאל עם גורם לא ידוע ועם כינוי חדש: אבו-סיף, שלא ברור לנו מה מקורו אבל הוא לא מבשר טובות (סיף בערבית היא חרב). מה שכן ברור מהשיחה ומאירועי הפרק בכלל הוא שעונשים נוספים, גדולים יותר ככל הנראה, צפויים לדמויות משני צדי הגדר ממש בקרוב, והפרס כולו שלנו. ההימור שלי לפרק הבא - פאודה! (חמסה חמסה חמסה).
tvbee בפייסבוק