למרות שהם נמצאים באור הזרקורים כבר שנים, אפשר בהחלט להגיד שרק ב"אביב או אייל" הצלחנו לקבל הצצה אמיתית לאישיות של שני הכוכבים. נכון, אי אפשר ממש לבצע ניתוח פסיכואנליטי מורכב בתכנית ריאליטי, אבל מקץ 14 פרקים ושלב אודישנים אחד שנמצאים מאחורינו - אפשר כבר להסיק כמה דברים על השניים: אביב נחשב לנחרץ מביניהם, נוטה להתבצר בעמדתו, לא זז ממנה במילימטר ולרוב גם לא קשוב לדעתם של אחרים. אייל - דווקא התגלה כפשרן, קשוב ופתוח למשא ומתן. ההוכחה המובהקת לכך, כמו שארז חשף בתחילת הפרק, היא שלא פחות מ-23 מתמודדים עברו עד כה לנבחרת של אייל - ורק 15 לנבחרת של אביב.

הפרק לדוגמה, ראינו כמה מקרים שבהם אייל הלך עם העמדה של אביב, גם אם לא בדיוק הסכים איתה במאה אחוז. קחו לדוגמה את דניאל דהאן והלהקה: בעוד שאביב התלהב מהגרוב ומהסגנון של דניאל המגה-כריזמטי, אייל, שציפה לחזן בית כנסת מסלסל כנראה, לא השתכנע עד הסוף. למרות זאת, הוא זרם עם ההתלהבות והאבחנות של אביב והעביר את דניאל לשלב הבא, ולגמרי בצדק.  

 

העקשנות של אביב גרמה גם לא פעם לפספוס של כישרונות מעולים, כמו הילאל פארס, כוכב פופ דרוזי (ז'אנר ששווה התייחסות), שלא עבר נוכח ההתנגדות של אביב שטען "שיש יותר טובים ממנו". כך גם כמעט קרה עם מיי קיי, ככל הנראה קיצור של מרים קצנבוים, או שם ישראלי דומה שהיא ניסתה לטשטש (תחקיר בהזדמנות). מיי, ישראלית שחיה בארה"ב ואפילו הספיקה להוציא שם אלבום בכורה שנגנז, ספגה ביקורת מצד אביב שסירב להעביר אותה לשלב הבא אבל מצאה את דרכה אל מבחן הקהל בזכות מירי. במבחן הקהל מיי קיי סיפקה ביצוע בינוני למדי, אבל הקהל כנראה הספיק לקלוט את הפוטנציאל - והעביר אותה לשלב הבא.

הרגע היפה ביותר בפרק התרחש באודישן של צוריאל זיגדון הנרגש, שכמעט שהתעלף מול השופטים. צוריאל הפתיע עם שיר מקורי כיפי, פופי וממכר – אבל גם כזה שנשמע כאילו הרגע נשלף מתוך האלבום האחרון של אביב, מה שכמובן זיכה אותו בלא מעט נקודות זכות אצלו. ולמרות זאת, מי שפינה לו את הכיסא כשכמעט קרס מהלחץ היה דווקא אייל. אביב לעומתו - תהה בדיוק על האוקרדים של השיר של צוריאל. אחרי שמירי סירבה להעביר את המתמודד, אייל שוב גילה גמישות יוצאת דופן והעביר אותו -  כנראה מתוך ההבנה שאם אביב מתעקש על צוריאל כל כך, ייתכן שיש בו משהו.

 

הקביעה שמוסיקאי חייב להיות מיוסר נקברה איפשהו באמצע שנות ה-90, והעובדה שהלהיטים הכי גדולים כיום הם אלה שגם עושים הכי הרבה שמח (ע"ע סטטיק ובן אל ודומיהם) - רק מוכיחה את זה. כנראה ששופטי אביב או אייל לא קיבלו את המייל, אחרת איך תסבירו את הביקורת כלפי מאי בוהדנה, המתמודדת שלא עברה רק כי היא "שמחה ואופטימית מדי". השופטים אולי טענו שמאי לא עברה את האודישן כי היא "דומה מדי לעדן בן זקן", אבל אני טוענת שהם פשוט מתקשים להכיל את שמחת החיים הטבעית והמתפרצת שלה. גם שרה ווטה היפיפייה נשלחה הביתה בתום האודישן מול השופטים, ואם הצלחתם להבין למה לעזאזל, אתם מוזמנים להסביר לי בפרטי, כי "לא התחברה מספיק לרגש" זה תירוץ די חמקמק.

נסיים עם יובל קצנלבוגן, שזכה לחמלה נדירה מצד השופטים כשקיבל הזדמנות להחליף שיר ש"לא החמיא לו". לא ברור איזה פרץ של רצון טוב עבר שם, אבל מה שבטוח זה שאם מתמודדים אחרים גם היו מקבלים את ההזדמנות הנדירה הזאת, בהחלט ייתכן שגורלם בתכנית היה אחר. יובל הגיע עם הוריו הגרושים שסיפקו לא מעט עקיצות הדדיות משעשעות, והצליח לעבור בסופו של דבר את מבחן הקהל ברגע האחרון רק בזכות העזרה של מירי. אגב, מעניין שמי שהפציר במירי ללחוץ על הבאזר ולהעביר את יובל היה דווקא אביב, זה שכמו שציינתי קודם, נוטה ללכת עם האמת שלו ולא להקשיב לקולות אחרים. על כך נאמר, נאה דורש נאה מקיים.