אם תכנים תרבותיים מוצלחים הם אלה שמעוררים בנו שאלות, "הפוכים" (Disjointed) בהחלט עונה על ההגדרה. רק שהיא מעלה אך ורק שאלה אחת: מה לעזאזל ראיתי עכשיו?

"הפוכים" של נטפליקס היא קומדיה חדשה (קומדיית סטלנים, לכאורה) בכיכובה של קאתי בייטס שעושה קאמבק בתור רות, בעלת עסק מריחואנה רפואית בקליפורניה, איפה שהליגלזציה כבר התרחשה. לצדה מנהל את המקום בנה טראביס, בוגר תואר במנהל עסקים שמנסה להגדיל את העסק ונתקל בסירובים אנטי-קפיטליסטיים מאמו האקטיביסטית. אליהם מצטרפות שלל דמויות קטנות שמקיפות אותם - משפט שכבר מראה לכם לאיזה כיוון הביקורת הזו הולכת. וכן, מדובר בקומדיה מסוגת אייטיז-ניינטיז מובהקת, עם אותן דמויות שטחיות ואקצנטריות, מתח מיני לא מותח ולא מיני בעליל בין שתי הדמויות הנורמליות ביותר, משחקי מילים לרוב והנורא מכל - צחוקים מוקלטים. "הפוכים" לקחה את כל הרע שכבר נפרדנו ממנו והחזירה אותו למסך בענק. באתר הדירוגים רוטן טומטוז היא קיבלה את הציון המביך 16%, הנמוך ביותר מכל סדרות הקיץ.

הסיבה העיקרית שקומדיות מצבים קלאסיות נעלמו מן העולם היא שלרוב הן לא מכילות מספיק רגש, ובעידן אכילות הראשים לא מספיק לצחוק מדמות, צריך גם לפתח אליה רגש, בין אם מדובר בהזדהות, אמפתיה או אפילו שנאה. אם דמויות בסדרה לא מעוררות שום סוג של רגש, כדאי לפחות שהיא תהיה מאוד, אבל מאוד מצחיקה. "הפוכים" נכשלת בשני המישורים. האם רות וטראביס יצליחו להתגבר על המטענים שביניהם? למי אכפת. האם טראביס ואוליביה המזכירה ישכבו? למי אכפת. האם העובדת הנוספת שמי בכלל זוכר את שמה תספר לאמא שלה שהיא נשרה מהחוג לרפואה ומגדלת וויד למחייתה? הבנתם את הרעיון. אפילו קרטר, המאבטח שסובל מפוסט טראומה מהמלחמה בעיראק ומתחיל לטפל בה באמצעות מריחואנה, לא מעורר שום סוג של רגש. מה שכן, הוא סובל מהזיות שמופיעות על המסך כקטעי הזיות אנימציה, ואלה הם כמו קרן אור קטנה שמנצנצת דרך חור במרתף שאתם כלואים בו שנים. נשמע כמו מטאפורה מוגזמת? "הפוכים" היא כדי כך גרועה.

דיסג'וינטד, ביקורת טלוויזיה (צילום: נטפליקס)
רצינו להרגיש משהו אבל אז נזכרנו שלא אכפת לנו | צילום: נטפליקס

אפשר לומר על "הפוכים" שהיא לפחות מנסה להעביר מסר כלשהו. יש בה ניסיון חמוד להשפיע על התפיסה החברתית של סטונרים - חלק מהדמויות בה מגלמות את כל הסטריאוטיפים אבל באופן מוקצן ועם מודעות עצמית קלילה, בעוד אחרים מנפצים את הסטריאוטיפים לחלוטין. יש פה סטלן לכל אחד. אבל הכוונה החביבה הזאת לא קונה לה אפילו נקודת זכות אחת, כי ההוצאה לפועל של הרעיון כל כך ירודה שאי אפשר לקחת אף מסר שהסדרה מנסה להעביר ברצינות. ובכלל - לא ברור מי קהל היעד שלה. עם המון קריצות למעשני סמים קלים, בעיקר פרסומות משונות שמופיעות כמה פעמים במהלך כל פרק, אפשר לחשוד שאליהם "הפוכים" רוצה לדבר, אבל אף אדם עם מידה מינימלית של קוליות לא יצפה בדבר הזה. בנוסף, ובניגוד לקומדיות סטלנים ראויות, "הפוכים" ממש לא משתפרת אחרי שאכטה, היא אפילו הופכת גרועה יותר! 

דיסג'וינטד, ביקורת טלוויזיה (צילום: נטפליקס)
חברים, קול זה לא | צילום: נטפליקס

בשורה התחתונה, מדובר במחזה די מביך. קאתי בייטס היא שחקנית מצוינת שמגיע לה הרבה יותר טוב מזה, השחקנים החדשים והלא מוכרים יכולים רק לקוות שאף מלהק לא יראה את הבדיחה הזאת ונטפליקס חייבים לעשות בדק בית ולהחליט מה הם רוצים להיות - יצרני תוכן מצוין או סתם יצרני תוכן. אם עד לא מזמן המנויים היו רצים להקליק על כל תוכן מקורי חדש מבית שירות הסטרימינג, כל סדרה גרועה שמתווספת לליינאפ גורמת לאבד בהם אמון. מזל שעוד יש את בוג׳ק הורסמן.

mako תרבות בפייסבוק