אם אתם עוקבים אחרי חשבון האינסטגרם של נטפליקס (ההיסטרי, יש לומר), סביר ששמתם לב לאחד הקראשים האחרונים שלהם - סדרת הדרמה /פשע / נוער אליטה. זו אגב לא הסדרה החידה בספרדית שזוכה שם להייפ. בית הנייר התזזיתית זכתה לפופולריות רבה (כאילו לא שמתם לב), ובימים אלה דוחפים בנטפליקס את בית הפרחים המקסיקנית, שעלתה שם לשידור בקיץ. בארץ, כידוע, אין לנו גישה לכל התכנים של נטפליקס, אבל מי שמתגורר בארה״ב יכול להנות כיום מעשרות סדרות דוברות ספרדית. הסיבה לכך די פשוטה - ספרדית היא השפה השנייה המדוברת ביותר בארה״ב, מה שאומר שכמה עשרות מיליוני אמריקאיים יותר מישמחו לתוכן בספרדית.
הישראלים, לעומת זאת, לא מדברים ספרדית שוטפת (זה שטיילתם בדרום אמריקה אחרי הצבא עדיין לא מעניק לכם תעודה), אבל איכשהו זה לא כל כך מפתיע שהסדרות האלה כבשו גם את הקהל בארץ. הספרדים והמקסיקנים הם חמי מזג, ישירים ומלאי אמוציות. מזכיר לכם מישהו? אין ספק שאנחנו מתים על סדרות אמריקאיות ובריטיות, אבל עדיין - קשה לישראלי הממוצע להזדהות עד הסוף עם הנימוס המעושה של האמריקאים או הקרירות הבריטית. בספרדית, לעומת זאת, הכל נשמע גדול יותר, שמח יותר ודרמטי יותר. בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
הפריחה של תעשיית הטלוויזיה בעשור הנוכחי מביאה לכך שהרבה יותר פרויקטים יוצאים לאור, מה שמאפשר גם יותר עשייה מחוץ להוליווד, והסדרות דוברות הספרדית אינן שונות. כדי שלא תתפזרו יותר מידי - בחרנו לכם בפינצטה כמה סדרות שכדאי לבדוק:
בית הפרחים (La Casa de las Flores / The House Of Flowers)
כסף, בגידה ומוות - כל המרכיבים הנחוצים לדרמה נמצאים בסדרה הזאת, שהיא לא טלנובלה קלאסית אלא יותר דרמה קומית עם תיבול של עלילה טלנובלית. משפחת דה לה מורה העשירה מנהלת חנות פרחים יוקרתית במקסיקו (מי ידע שאפשר להתעשר מפרחים?!). אירוע משפחתי מאחד את כל בני המשפחה תחת גג אחד, כשברקע מתרחשת טרגדיה שתשנה את חייהם לנצח. המשחק מעולה, הדמויות ציניות ברמה מענגת ולא פחות חשוב - מדובר בסדרה אסתטית במיוחד.
בית הנייר (Casa de Papel / Money Heist)
אולי הבחנתם שלאחרונה אנחנו מציפים אתכם בכתבות על דרמת הפשע הזאת, וזה בגלל שאנחנו פשוט מכורים. חבורה של פושעים מתכננת בקפידה שוד ענק במשך חודשים. כל אחד ואחת מהם מביא איתו אישיות שונה וסט כישורים שונה, והעלילה מזגזגת בין זמן השוד ובין תקופת התכנון שקדמה לו. התוצאה של הזגזוג הזה היא הרבה אקשן, פערי מידע שמספקים מתח ולא מעט רגעים סקסיים במיוחד. היא קצבית, מצולמת היטב, ויש בה את דנוור (חיימה לורנטה).
אליטה (Elite)
אליטה חולקת שני שחקנים עם בית הנייר, וזהו לא הדמיון היחיד. גם כאן מדובר בשילוב בין פשע, דרמה וסקס, רק שהעלילה שונה בתכלית. שני נערים ונערה מרקע סוציו-אקונומי לא מדהים זוכים למלגות בבית ספר פרטי ויוקרתי. באופן עקרוני, הרקע הזה לגמרי מספיק לעורר סקרנות, כי איפה יש יותר דרמה מאשר אצל בני נוער עשירים? אבל תוסיפו לכל הטוב הזה גם רצח מיסתורי וחקירה משטרתית, וקיבלתם את הדבר הממכר הבא.
תוצרת מקסיקו (Made in Mexico)
אם המזג הלטיני מתאים לטלנובלות - אין שום סיבה שהוא לא יתאים לריאליטי. תוצרת מקסיקו עוקב אחר קבוצת חברים, שכולם משתייכים לאצולה החברתית-תרבותית של מקסיקו. יש שם דוגמנית, מנחת טלוויזיה מפורסמת, מעצבת אופנה לשעבר, איש חיי לילה מצליח ועוד ועוד טיפוסים בדיוק מהסוג שעובד נפלא בריאליטי. הם מתים על עצמם, יש להם טעם יקר, חיי חברה עשירים ומעט מאוד מחסומים על הפה. תביאו לנו עוד מזה, פורפאבור.
נערות הכבלים (Las Chicas del Cable / Cable Girls)
שהפוסטר של הסדרה לא יטעה אתכם: זוהי לא דרמה תקופתית פמיניסטית. כלומר, זו כן, אבל גם אם אתם לא בעניין של סדרות תקופתיות (או פמיניזם), תוכלו להנות מהסדרה. העלילה מתרחשת ב-1928 ועוקבת אחר אישה שהסתבכה עם החוק יותר מפעם, ומוצאת את עצמה עובדת תחת זהות בדויה בחדר המרכזניות של חברה גדולה - כחלק ממזימה נוספת שהיא נדחקת להוציא לפועל. הסיפור שלה נשזר עם שלוש מרכזניות נוספות שעובדות איתה, לכל אחת בעיות אישיות ומשפחתיות שונות בתכלית, אבל לכולן מטרה משותפת - למצוא עצמאות בתקופה בה היא היתה מצרך נדיר עבור נשים.
היום שבו פגשתי את אל צ׳אפו (The Day I Met El Chapo / Cuando conocí al Chapo)
נכון, זה לא חוקי להשוות בין דוקומנטרי לסדרות עלילתיות, אבל מדובר בסדרה הטובה ביותר ברשימה, בקלות. בינואר 2012 פירסמה השחקנית קייט דה קסטיו ציוץ נפיץ בטוויטר: היא שטחה את דעותיה על דת, אלוהים ופוליטיקה, אבל רק חלק קטן ממנו הופיע בכותרות יום אחרי - זה שבו היא מצהירה שהיא מאמינה יותר בברון הסמים והרוצח האכזר אל צ׳אפו מאשר בממשלה המקסיקנית. משם התחילה השתלשלות אירועים מרתקת שהמשיכה עם פגישה בין אל צ׳אפו לדה קסטיו ושון פן, ולרדיפה של השחקנית על ידי הממשלה המקסיקנית, עד כדי כך שהיא לא יכולה לשוב למדינה, מכיוון שהיא מבוקשת שם. אוהבי הדוקו יבלעו בשקיקה את שלושת הפרקים המהודקים האלה, שמכילים גם התבוננות בדמותו המיסתורית של אל צ׳אפו והיכרות עם האישיות המתריסה - אך החכמה והשקולה - של דה קסטיו.