בתנאי השטח הנוכחיים, בהם גל גדות היא לא רק אחד השמות הגדולים בארץ אלא בעולם כולו, מצחיק כמעט להיזכר בהיסטוריית התעסוקה שלה בבידור הישראלי. כי אם יש מקום בו גל גדות לא כל כך פרחה, זה ישראל. סורי, חבר'ה, הגיע הזמן להגיד שלא ידענו לנצל את הכישורים והאיכויות של גדות כשמרכז חייה עוד היה בישראל. ודבר לא מוכיח את זה טוב יותר מהרזומה שלה בטלוויזיה המקומית.
זה התחיל ב-2008, בטלנובלה "בובות". לא יפה לצחוק על סדרות שהגורל כבר בעט בהן מכל הכיוונים, אבל ממרחק הזמן אפשר להגיד בוודאות שהופעת הבכורה הטלוויזיונית של גל היתה סימן לבאות. וסימן רע, שלא יהיה פה ספק. גדות לוהקה לתפקיד הראשי כצעירה יוצאת בשאלה, שהופכת לדוגמנית מצליחה תחת השגחתו של דודו טופז. הצילום רעד, הפרקים נראו כאילו סיימו לצלם אותם באייפון 4 כעשר דקות לפני השידור, ועל אף מאמציה הכנים של גדות להתייחס ברצינות לטקסטים שקיבלה, "בובות" הריחה, נשמעה ונראתה כמו חלטורה.
אבל גדות לא אמרה נואש. היא לוהקה לתפקיד משנה בעונה השנייה של "עספור", במחשבה שהנה, כאן יגיע התיקון שלה לחוויה מ"בובות" והיא תוכל להשתלב במותג טלוויזיוני מצליח. אבל למרות צילומי החוץ המושקעים באמסטרדם, העונה השנייה של הדרמה היומית התקשתה לשחזר את הצלחת העונה הראשונה. גדות ניסתה לאזן את מפלס ההיסטריה של צוות השחקנים, וגילמה את קיקה בשקט ואיפוק, שפשוט נראו מוזר על רקע עלילות הפשע והסמים של "עספור". אבל אל חשש, לפחות נתנו לה פה סצנת בגד ים כדי שלא נשכח שגל גדות היא לא רק שחקנית אלא גם אובייקט מיני. תודה, חבר'ה!
אוקיי-אוקיי, התיקון עם "עספור" לא עבד, אבל גדות לוהקה לפרויקט היוקרתי "קטמנדו" של "רשת" ב-2012. הקונספט: סדרת מתח על חייהם של מטיילים ישראליים בנפאל, ועל בני זוג צעירים שנשלחים לנהל את בית חב"ד במקום. אולם למרות שנתלו בה תקוות רבות, "קטמנדו" האיכותית שודרה בקיץ, מול תחרות חזקה מצדה של "הישרדות", ששודרה אז בערוץ 10, ונכשלה ברייטינג. ההצלחה הפושרת הרסה את הסיכוי לעונה נוספת של הסדרה (שגם ככה היתה יקרה מאוד להפקה) וגרמה לגדות להרים ידיים מהטלוויזיה הפרובנציאלית ולהחליט שמעכשיו – הוודג' לחו"ל.
אנחנו מגזימים, כמובן, וגדות תיבלה את הקריירה ההוליוודית בתפקידים ישראליים. ואנחנו מדברים, כמובן, על ההופעה החד פעמית שלה בסרט הבורקס המודרני "שושנה, חלוץ מרכזי" ב-2014, שם גילמה אשת מאפיונר שנדלקת על שחקן כדורגל בגילומו של אושרי כהן. כיוון שבישראל מאמינים בעקביות, גם ב"שושנה" ניצלו את הכישרון הגדול של גדות ונתנו לה ללבוש בגד ים ולפתות את הגיבור. למה? ככה. אגב, אמרנו הופעה "חד פעמית" כי באמת שהיא מופיעה בסרט הזה פעם אחת ואז נעלמת. גג פעמיים.
ובואו לא ניתמם. זה לא שההופעה של גדות בסרטי "מהיר ועצבני" היא החומר ממנו עושים אוסקרים, ונכון, גם בסדרת סרטי המרדפים היא צולמה בבגד ים משלל זוויות מחפצנות. ההבדל הוא שלפחות בהקשר הזה, ארצות הברית היא באמת ארץ האפשרויות הקצת פחות מוגבלות. אם בישראל היא המשיכה להיות מתויגת כבחורה היפה והנחמדה שעושה רק פרויקטים כושלים, בהוליווד היא היתה תגלית רעננה ואקזוטית. בישראל היא היתה מלכת היופי בדימוס, כלומר מישהי שתמיד כבר קרה לה משהו, כבר נגמרה כהונתה. בישראל היא היתה דוגמנית שנורא רצתה לשחק, ובחו"ל היא פשוט היתה שחקנית. אין מה לומר להגנתנו, גל גדות היתה אצלנו בידיים – ולא יכולנו לעשות איתה כלום.