טובי ורייצ'ל פליישמן התאהבו, התחתנו והביאו לעולם בן ובת. טובי רופא, רייצ'ל סוכנת שחקנים - האחד מרוצה מעבודתו המכובדת והשנייה תמיד רוצה יותר. היא אכן משיגה יותר, והשניים מתברגים אט אט בעולמם של תושבי אפר איסט סייד שבניו יורק העשירים המדושנים, שחיים חיי נוחות ויוקרה. זה טוב מאוד לארנק, אבל לא לחיי הנישואים שלהם. באיזשהו שלב טובי ורייצ'ל מתחילים לשנוא אחד את השנייה מספיק כדי שיכריזו שבשלה העת להפריד כוחות ולהתגרש. כשזה סוף סוף קורה, וטובי מתחיל להרגיש בנוח כגבר גרוש שיודע מהו טינדר ואיך לנייד את ילדיו בינו ובין האקסית שלו, רייצ'ל נעלמת. גרושתו נוטשת את ילדיה והוא נותר איתם בגפו ובקיצור - טובי פליישמן בצרות.
זוהי, על קצה המזלג, עלילת הספר "פליישמן בצרות", מהאירועים הספרותיים הכיפיים של השנים האחרונות. כמו כמעט כל להיט ספרותי - גם "פליישמן" זכה לעיבוד טלוויזיוני, אבל הפעם קרה משהו שלא קורה לעיתים קרובות כל כך: הסופרת, טאפי ברודסר-אקנר, קיבלה לידיה את המושכות, והיא למעשה יוצרת הסדרה, התסריטאית הראשית והמפיקה בפועל.
"בהתחלה לא חשבתי שאני יכולה לעשות את זה בעצמי", אומרת ברודסר-אקנר בשיחה עם mako לכבוד יציאת הסדרה, שעולה היום בדיסני+, כשלצידה ארבעת השחקנים הראשיים: ג'סי אייזנברג ("הרשת החברתית") בתפקיד טובי, גיבור הסדרה; קלייר דיינס בתפקיד רייצ'ל, האקסית; ליזי קפלן ("ילדות רעות") בתפקיד ליבי, חברתו הטובה של טובי מימי הקולג', שמקריינת את כל הסדרה; ואדם ברודי ("ה-O.C") בתפקיד סת', חברו של טובי מימי הקולג'. עם חבריו ללימודים, חידש טובי את הקשר אחרי הגירושים.
"כשהמפיקות התקשרו אלי, הן אמרו לי שרק אני יכולה לעשות את זה", מספרת ברודסר-אקנר. "אני לא יכולה להמחיש כמה היה לי קל להאמין בזה כי הסיפור היה חלק כל כך ישיר ממני. זה היה הספר הראשון שלי ואני לא יודעת אם אי פעם אעשה משהו כזה שוב. רציתי לעשות הכל, הייתי מחזיקה את הבום אם האיגוד היה מרשה לי".
מה הייתה הדאגה העיקרית שלך בהעברת הספר לפורמט טלוויזיוני?
"אני אדם שיש לו המון דאגות באופן כללי. הדאגה הראשית הייתה שאהיה עול על שותפים שלי, על השחקנים ועל הצוות בגלל חוסר הניסיון שלי ובגלל שלא ידעתי מה אני עושה. זאת הייתה אמורה להיות הדאגה האחרונה שלי בגלל שכולם היו כל כך נחמדים וסבלניים. מפעיל המצלמה הראה לי איך הוא עושה את העבודה שלו, למדתי על תסריטאות מהגאונים שלצידי וגם השחקנים היו מאוד נחמדים אליי. גם אם הם לא נחמדים אליי עכשיו", היא צוחקת.
"זכיתי ללמוד על דיכאון אחרי לידה"
רייצ'ל של "פליישמן בצרות" היא דמות לא פשוטה. אנחנו מכירים אותה לראשונה מנקודת המבט של האקס הממורמר שלה וכמובן שמשם היא תיראה לנו אישה נוראית, אבל ככל שהסדרה מתקדמת ואנחנו למדים על הצד שלה, היא נהיית לדמות הרבה יותר מורכבת ונוגעת ללב. "זכיתי בהזדמנות ללמוד על דיכאון אחרי לידה בשביל התפקיד הזה", אומרת דיינס, "וזה משהו שהייתי להוטה לעשות. הבאתי לעולם שני ילדים בעצמי ככה שיש לי ניסיון עם הדחפים ההורמונליים האלה, שיכולים בעצמם להיות די פרועים. יש בי המון אמפתיה לחוויה הזאת, שלא מיוצגת מספיק בתרבות הפופ".
כשחקנים, מה היו הקשיים שבהעברת הדמויות שלכם מהספר למסך?
"זה עיבוד מאוד נאמן, ולכן הרגשתי שמדובר בעצם באותן דמויות", עונה קפלן. "היוצרת ממש רצתה לעשות כבוד לרומן", היא אומרת בסרקזם כלפי ברודסר-אקנר. "מה שמעניין עבורי ועבור קלייר זה שהדמויות שלנו נצפות מנקודת המבט אחד של השני", מסביר אייזנברג. "כשרייצ'ל מצטיירת אצל הצופים כנקמנית, מזניחה ושאפתנית יתר על המידה, זה בגלל שנקודת המבט היא שלי. התמונה משתנה כשעוברים לנקודת המבט של רייצ'ל, ואז אני נראה אותו הדבר. האתגר היה לבדוק כמה אנחנו אמורים להיות מנוולים או הרואים אחד בעיני השני. לפעמים רואים את אותה הסצנה מנקודות מבט שונות, ועליך ליצור שינויים קטנים כדי לעורר את האפקט הזה".
"סצנות סקס הן ההפך המוחלט ממה שרואים על המסך"
טובי הוא רופא צעיר שמגלה לראשונה בחייו שיש לא מעט נשים שישמחו לשכב איתו – מה המוביל, באופן טבעי, לכך שג'סי אייזנברג המגלם אותו היה מעורב בלא מעט סצנות סקס במהלך הסדרה. חלק מהסצנות מעוררות קנאה, חלקן די מציאותיות וחלקן מאוד מצחיקות. "זה היה מאוד מוזר, אפילו מנקודת המבט הטכנית", מסביר איינזברג על אותן סצנות. "הלוואי שהייתי יכול לומר לך שזה היה אופורי, אבל זה משהו טכני ומוזר מאוד עם אנשים שמרגישים את אותו הדבר. סצנות אקשן וסצנות סקס הן ההפך המוחלט ממה שאתם רואים על המסך: צילומים לסצנות אקשן מרגישים כמו נצח, יש אלפי שוטים קטנים וקלוז-אפים שאתה צריך לצלם וזאת תמיד חוויה ארוכה ומונוטונית. זה נכון גם לגבי סצנות סקס: הן תמיד טכניות ולא נוחות, לעומת המציאות שבה זה אמור להיות משוחרר וכיפי. זאת הייתה החוויה שלי, ובואו נאמר שזה לא ז'אנר שאני לא כל כך נלהב לקראתו".
בספר המקורי לא הייתה פוליטיקה, לפחות לא במבנה הישיר. הסיפור התמקד בקבוצת ניו יורקרים שמתאהבים, נפרדים ושוכבים אחד עם השני ועם אחרים, אך בסדרה המצב שונה. היא מתרחשת ב-2016, וספציפית בימיו הראשונים של הקמפיין לנשיאות של דונלד טראמפ, בתקופה בה אנשים עדיין התקשו להאמין שהמנחה של "המתמחה" באמת יכול להיות למנהיג העולם החופשי. זה אומנם ברקע, אבל לאורך הסדרה אנחנו שומעים את "Fight Song", שיר הקמפיין הדבילי-בדיעבד של הילארי קלינטון, ורצות בדיחות על היתרונות והחסרונות שבעולם בו טראמפ הוא נשיא ארצות הברית.
"יש מרחבים ריקים שעליך למלא בסדרה, שאין לך צורך בהם בספר", מסבירה ברודסר-אקנר. "הספר יצא ב-2019 אבל נכתב ב-2016, ולכן מבחינתי הוא מתרחש אז. שאלתי את עצמי את השאלה: איך העיר הזאת נראתה ב-2016? הייתה המון חרדה בנוגע לבחירות, אנשים סייעו בקמפיין להילארי קלינטון, הם ניהלו שיחות סודיות בנוגע למי שיצביעו לו ועל כמה שמטורפת העובדה שדונלד טראמפ רץ לנשיאות. עבורנו זה פחות היה קשור לעלילה, זה היה יותר כמו עיצוב הפקה: אתה חייב להציג איך נראית עיר". ברודי ענה: "אני מת על כמה שזה בעצם סיפור תקופתי, ועל הצל של טראמפ שאורב. זה גורם לכל הסיפור להיות כל-כך מריר-מתוק, כל כך טעון, גם במבט אחד חטוף".
בשביל הצופה הישראלי, חלק מהסצנות הולכות להיות מבדרות במיוחד. כמו בספר, גם בסדרה מוזכר איפה טובי וחבריו מהקולג' התחברו לראשונה: בשנה אחת בה השלושה למדו בישראל. בסצנת פלאשבק אחת אדם ברודי אומר לג'סי אייזנברג וליזי קפלן שהוא פגש עכשיו בחורה שמשרתת בדובדבן ויודעת להגיד לו מי באמת רצח את רבין; בסצנה אחרת, שיכולה להפוך לקלאסיקה עבור חובבי יחסי ישראל-הוליווד, מתנגן "צלו של יום קיץ" של יזהר אשדות כשהשלושה יושבים במסעדה ירושלמית, וברודי אומר: "אני לעולם לא אתגבר על הג'חנון (או ג'קנון, ליתר דיוק) הזה".
"הייתי שנה בבר-אילן ישר אחרי התיכון. זה סיפור נפוץ, משהו שהניו-יורקי היהודי הממוצע עושה", מסבירה ברודסר-אקנר את הבחירה בישראל. "הוא מבלה קצת זמן בישראל ופוגש שם כמה חברים שיבואו איתך לניו יורק, שלומדים איתך בניו יורק. זה על גבול הקלישאה. זה הרגיש לי כמו חלק אורגני מהסיפור, לא החלטה אקטיבית. שאלתי את עצמי – הם נפגשו לפני שנים רבות, איפה הם היו יכולים להיפגש? איפה היית יכול לחוות חוויה כל כך קהילתית שהייתה מביאה אותך לאותו איזור משותף, ובה היית יכול להיזכר כל חייך?".