אני: שרון, 51, אמא ללירי (19) וארד (13), גרה ברחובות. גרושה. עוסקת בכתיבה, מרצה, שחקנית, מחזאית ובמאית ומייסדת ומנהלת בהתנדבות רשת מעגלי תמיכה לנשים מתמודדות עם סרטן בכל הארץ.
בוקר אחד באפריל 2014, גילתה שרון גוש בשד שמאל. ומאז הכול השתנה. "הלכתי לרופאת משפחה שהפנתה אותי לכירורג שד, משם עשיתי בדיקות וגיליתי שיש לי סרטן. ככה. פשוט. זה היה מבהיל מאוד, ומיד חששתי על הילדים שלי שיגדלו בלי אמא. זה הרגיש שמדובר בגזר דין מוות הרבה בגלל היחס של הרופאה שבישרה לי את בשורת האיוב. הבנתי מדבריה שהיא לא אופטימית. היא הייתה קרה ומנוכרת. כשהתחלתי לשאול שאלות, היא פשוט ענתה: 'אין לי תשובות בשבילך'. עניתי בלי לחשוב: 'אז אני אמצא מי שכן יש לו תשובות עבורי'. היה לי ברור שאני צריכה למצוא דרך נוספת כדי להתמודד עם הסרטן".
>> החלטתם לעשות שינוי והצלחתם? שתפו את הסיפור שלכם כאן
עד היום שרון בטיפולים ותצטרך לקבל טיפולים כל חייה כיוון שההגדרה הרפואית היא "חולה כרונית", אבל שרון מודה לסרטן שמיקד אותה. "הבנתי בדיוק מה אני רוצה לעשות בחיים שלי, בחלומות שלי וברצונות שלי. מה חשוב לי עכשיו ומה אני רוצה לעשות ולהספיק. במהלך טיפול הכימותרפיה, התחלתי כבר בהקמת מעגלי תמיכה לנשים שמתמודדות עם סרטן. בהמשך כתבתי רומן למבוגרים והוצאתי אותו, נתתי ליצירה מקום משמעותי בחיי."
תמיד היית אדם שנותן לסביבה?
"בהחלט. התנדבתי לא מעט בהרבה מקומות אך ברובם במקומות שתורמים לילדים ונוער. לא הייתי חרדתית אבל בהחלט דאגתי לעתיד ילדיי ולעתידשלי בעיקר מבחינת התנהלות כלכלית ותכנונים לטווח הרחוק. ההתמודדות עם המחלה גרמה לי לרצות לעזור לנשים שנמצאות במצבי".
איך השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בחיים עצמם?
"אין ספק שהנשיות שלי עברה מבחן לאור המציאות של השמנה, קרחת, טיפולים, ניתוח לכריתת שחלות וחצוצרות. לקח לי זמן אחרי הכימותרפיה לחזור לעצמי אבל לאט לאט השיער צמח מחדש, התחלתי לעשות ספורט, שיניתי סגנון לבוש ובגדול סדר היום השתנה והוא כולל הרבה מנוחה בין כל פעילות ולאט לאט התעצבה דמותי ונשיותי.
האם יש שרון שלפני המחלה ושרון שלאחריה?
"בגדול זו אותה שרון רק ששרון עברה תהליכי צמיחה והתפתחות ושינויים. בפנים בפנים - אני עדיין אוהבת חורף וסושי, עדיין נהנית מחברת הילדים שלי, עדיין בוכה בסרטים מרגשים, עדיין חולמת על זוגיות, עדיין ישנה בלילה עם שתי כריות ובלי גרביים גם בחורף. אבל אני כן חושבת שאני נינוחה יותר, נהנית יותר ומתכננת לטווח קצר ולא ארוך".
איפה את רואה את עצמך היום בעוד שנה?
"בטח אהיה עם ספר שני ביד, עם עוד סניפים לשלובות, מקווה שאהיה בזוגיות נעימה שיש בה אהבה ושמחת חיים ותקשורת טובה וצמיחה משותפת. מניחה שלא אעבור דירה בשנה הקרובה אבל אלמד עוד כמה דברים שאני רוצה כמו ציור".
עוד ב"היום בעוד שנה":
- הזוי פה: הרגעים המטורפים של "היום בעוד שנה" מעבר לים
- ממכורה לשופינג למכורת יד שנייה: "הפסקתי לקנות בגדים"
- שמה פס: להתראות איפור, שלום שיער לבן
מה המסר הכי חשוב שלך לחיים?
"מכל משבר אפשר לצמוח. והכיולת לעשות זאת קיימת כבר בכולנו. אני באמת חושבת שלא צריך משבר כדי להחליט שזה הזמן ליהנות מהחיים, לשמוח, לאהוב, לצחוק, לבלות ולהגשים חלומות. התחילו היום. בעצם - התחילו עכשיו".
איפה את רואה את עצמך היום בעוד שנה?
אין לי מושג. בטח אהיה עם ספר שני ביד, עם עוד סניפים לשלובות, מקווה שאהיה בזוגיות נעימה שיש בה אהבה ושמחת חיים ותקשורת טובה וצמיחה משותפת. מניחה שלא אעבור דירה בשנה הקרובה אבל אלמד עוד כמה דברים שאני רוצה כמו ציור.
"היום בעוד שנה": יום רביעי ב-21:00, קשת, ערוץ 12