עשרת הגדולים: מתמודדי האמזונס בוחרים את רגעי השיא של המסע

בין אם אתה מוצ'ילר בטיול אחרי צבא, או מתמודד בתכנית ריאליטי, מסע בג'ונגלים של האמזונס תמיד טומן בחובו אינספור הפתעות. עשרת המתמודדים האחרונים שהצליחו להעפיל עד לשלב זה של התחרות עברו לנגד עינינו לא מעט רגעים של פחד, צחוק, קושי והתרגשות, אבל לכל אחד ואחת מהם יש רגע אחד שהם לא ישכחו לעולם. 

נקמה מתוקה: הרגע של שחר כספי

הרגע הכי משמעותי שלי היה ההדחה של אילן. אני חושבת שזה היה הרגע בו זכיתי לנקום במו ידי את ההדחה של דודו ודניאל וגם הוכחתי את מקומי כאסטרטגית לא פראיירית במשחק הזה. והכי חשוב, הכל נעשה מתוך האמת שלי, בלי שקרים ובלי להתנצל.

אהבה טהורה: הרגע של לי לוי

הרגע המשמעותי ביותר בשבילי היה כשצפינו במסרים מהמשפחות שלנו. זה היה מדהים ומאוד מאוד רגשי. במשך כל הזמן שהיינו שם, נלחמנו ולמדנו על עצמנו ועל האחרים סביבנו. היינו בלי טלפונים או קשר עם המשפחות שלנו וברגע שראינו אותם הבנו כמה הם חשובים לנו. תמיד הייתי מאד קרובה להורים שלי אבל ברגע הזה הבנתי מה הם בשבילי - שהם בעצם כל עולמי. לראות על הפרצוף שלהם וכמה אני חשובה להם, גרם לי להבין שמשפחה זה הכל. זה גרם לי להעריך כל כך את מה שיש לי. המסע הזה שינה את חיי והרגע הזה בו צפינו במשפחות בטלוויזיה גרם לי להעריך את מה שיש לי וללמוד על האנשים סביבי, מה הסיפור שלהם ומאיפה הם מגיעים. זה היה רגע של אהבה טהורה שלעולם לא אשכח.

לפעמים חלומות מתגשמים: הרגע של אביאל כהן

הרגע הכי גדול שלי במסע עד עכשיו היה הנשיקה הראשונה עם מיטל. אני זוכר שנדלקתי עליה מהרגע שהיא נכנסה לאוהל וידעתי שזאת הבחורה שאני רוצה לצידי במסע ובחיים. מבחינתי באותו הרגע אני את המסע שלי כבר ניצחתי.

איך עושה טפיר: הרגע של בתיה שיף

רגע השיא שלי היה במשימת קולות הג'ונגל. אני ניחשתי נכונה גם את הצפרדע וגם את הטפיר אבל החבר'ה התווכחו איתי. למרות שהתעקשתי, מה שהיה עוצמתי בשבילי זה שלמרות שידעתי שאני צודקת הורדתי את הראש והסכמתי לנסות שוב לפי מה שרוב הקבוצה החליטה. זה רגע שאתה לומד על עצמך מה הן היכולות החברתיות שלך והיכולת לוותר ולהקשיב לאחר למרות שאתה יודע שאתה צודק, זה משהו שבהחלט ראוי בעיניי לטפיחה על השכם.

עם סבתא בג'ונגל: הרגע של הגר קרויטרו

הרגע הכי משמעותי שלי הוא ללא ספק הרגע שבו ראיתי את הסיכה של סבתא שלי. זה היה רגע שלא אשכח לעולם. ברגע שראיתי אותה, במקום המטורף הזה, כל כך רחוק מהבית, הרגשתי כאילו שסבתא שלי איתי במסע הזה וידעתי שלא משנה מה, לא אשאיר את הסיכה הזאת שם.
לקחתי בחשבון שהפעולה הזאת עלולה להביא איתה ביקורת מצד חברי הקבוצה, אבל ידעתי כמה היא חשובה לי ושאני לא מוכנה לוותר עליה.

לפחדים שלום: הרגע של מימי ארנרייך

הרגע שלי במסע היה ההתנדבות להחליף את מיטל במשימת איסוף הטרמיטים. אין לי פחד מחרקים, לא נגעלת מאכילת תולעים ואין לי בעיות עם בוץ. אבל הפחד הכי גדול שלי הוא פחד גבהים. אני מאלו שחוטפים התקפי חרדה במעליות סקי והם כוללים בכי בלתי נשלט והתנהגות לחלוטין מגוחכת. אני מאלו שלעולם לא ירדו בסולם ביהודיה, מעדיפה לקפוץ ולגמור עם זה. היה ברור לי שאצטרך להתמודד עם הפחד במהלך המסע, היה ברור לי שאעשה הכל כדי להתגבר ולא לעכב את הקבוצה אבל ביום הראשון? ועוד במשימה שהיא לא שלי?
הסתכלתי על הסולם, הדופק שלי עלה למאה, הידיים התחילו להזיע והרגליים לרעוד. וכל זה נמשך חצי שעה כי נענשנו ועוכבנו. באותו רגע אמרתי לעצמי 'את לא צריכה שלא תהיה ברירה, את ממילא הולכת לעשות את זה במהלך המסע, תתחילי מעכשיו וחלאס תרוצים'.

 >>לקטעים בלעדיים עקבו אחר עמוד הפייסבוק שלנו

דם סמיך ממים: הרגע של יהודה יצחקוב

הרגע הכי עוצמתי שלי במסע היה הרגע בו ראיתי את המשפחה שלי בפרק המסרים מהבית. יצאתי למסע הזה כדי לנסות להבטיח להם עתיד טוב יותר וזה הכוח שהניע אותי בכל יום בג'ונגל ובכל משימה מחדש. לשמוע מהאחים שלי ומאמא שלי שהם גאים בי ורואים בי מקור השראה זאת המחמאה הכי גדולה שיכלתי לבקש.

אחד בשביל כולם: הרגע של ריי מאור

מבחינתי הרגע שהיה הכי עוצמתי עד כה היה הרגע בו הקרבתי את עצמי עבור הקבוצה. זה היה צעד גדול בהתפתחות הרגשית שלי, הרגשתי מאוד גאה להיות חסר פחד ונטול אגו כי הרגשתי שאני באמת עושה את הדבר הנכון עבור קבוצת יגואר.

מהג'ונגל לחיים האמיתיים: הרגע של רותם סמדג'ה

רגע השיא שלי היה בפרק המסרים מהבית. שם, במקום הזה הבנתי כי אינני מוכן לאבד או להזניח את הדברים החשובים בחיי - אישתי  ובנותיי. מאז התוכנית חיי השתנו דרמתית לטובה, הזוגיות שלי השתבחה, אני מבלה יותר זמן מבחינה כמותית ואיכותית עם בנותיי. למדתי לעשות איזונים טובים יותר בין המשפחה לעסקים בלי שהדבר יפגע אחד בשני ואני שמח שזה השיעור שלמדתי בג'ונגל. 

הקרבה עצמית: הרגע של מיטל דה רזון

הרגע הכי משמעותי שלי במסע, היה ההקרבה העצמית שלי לדו קרב מול ידידיה. ברגע בו הקוף שלנו נפל במשימה והפסדנו ליגואר החלטתי להראות לכולם שאני מקיימת את המילה שלי ומקריבה את עצמי. הייתה לי תחושת כוח אדירה, ובטקס עצמו הייתי רגועה לגמרי, כי הבנתי שאני הולכת לעשות משהו עבור עצמי, להוכיח שיש בי הרבה יותר כוח ממה שחושבים. לדו קרב הגעתי כמו לפני הופעה על במה, מרוכזת מפוקסת ובתוך העולם שלי- מוכנה לקרב. הייתי גאה להיות אחת מאותם אנשים שהקריבו את עצמם עבור הקבוצה ועבור עצמם. זה היה רגע יותר חזק עבורי אפילו מהניצחון עצמו.