אי שם בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, עלתה תוכנית שהביאה רוח חדשה ורעננה למסך הטלוויזיה. ערוץ ביפ שהיה אז אחד הערוצים הפופולריים עם תוכניות קאלט בסגנון "הרצועה", "אלי נגד העולם", "החטא ועונשו" ועוד טובות ורבות, יצא עם ריאליטי ניסיוני לקומיקאים - "פרויקט ביפ". חבורת קומיקאים צעירים ולא מוכרים, עם פוטנציאל גבוה ומעט ניסיון, צוותו לצמדים ושלישיות, הופיעו עם מערכונים שכתבו בעצמם ונבחנו על היכולות הקומיות שלהם מול שופטים מוערכים בתעשיית ההומור.

בתור מישהי שהייתה צופה די אדוקה של הערוץ והתוכנית, מיד כשעלתה האפליקציה של +12, הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ ולהיזכר במערכונים שהתאהבתי בהם בתור ילדה. קטעים קורעים מצחוק שהיינו מדקלמים בעל פה בבית ספר, פרצופים מוכרים שממש הערצתי והשאלה היחידה שעלתה לי היא - מה איתם היום?

יותר מ-15 שנה עברו מאז התוכנית, אז המשימה לא הייתה פשוטה במיוחד. למזלי עמדו לצידי הרשתות החברתיות והצלחתי למצוא ולשוחח עם רובם. חלק נשארו בתעשייה, חלק מצליחים במקומות אחרים לגמרי, חלק חולמים לחזור לבמות ואתם לא תאמינו אבל יצאו משם כמה זוגות נשואים מפתיעים.

את גרופר ודורון אפשר להכתיר באופן חד משמעי בתור הצמד התיאטרלי והמטורלל ביותר בתוכנית. יכולות הבעת הפנים של גרופר היו פשוט מופע שלם ומהפנט של צחוק שלא נגמר, הציניות והתיאטרליות של דורון השלימו אותו בצורה מדהימה וככה הם הצליחו בקלות להתברג ברביעייה המנצחת.

 

איך הקשר ביניכם נכון להיום?
גרופר: "עכשיו כשאני אבא, אני נאלץ להתחבא בבית מהילדות כדי לשלוח לדורון רעיונות לפאנצ׳ים, עד שהילדות מוצאות אותי ואני צועק לו 'פאודה!! פאודה!!!'"

דורון: "יונתן ואני חברים טובים. מסוג החברים שתמיד ילוו אותי. עברנו מלחמות ביחד, גדלנו יחד על הבמה וזה משהו שאתה לא יכול לחלוק עם כל אחד. הילדים מעריצים אותו ויש לנו דובי בבית שהוא קנה לבתי הבכורה אמה, שקיבל את השם דובי גרופר".

מה הדבר הכי חיובי שיצא לכם מההשתתפות בתוכנית?
גרופר: "הסדרה פרסמה אותי מאוד כקומיקאי ולקחו אותי להרבה סדרות בטלוויזיה בזכותה גם המופע של 'גרופר ודורון' מילא את צוותא במשך שנים. אחר כך הפכתי לכוכב ילדים בערוץ ניקלודיאון לשלוש עונות. אז מה המוסר השכל? בפעם הבאה כשההורים אומרים לא לעשות פרצופים, תגידו להם: 'דווקא גרופר עשה מזה קריירה!'"

דורון: "בשתי מילים: תמר סמואל. אשתי, אהובתי, אם ילדיי, הדבר הכי טוב שקרה לי. תמר וכנרת היו צמד בתכנית וכשראיתי אותה, ידעתי שניצחתי את התחרות גם בלי החלטת השופטים". 

אם היו מציעים לכם להשתתף בתוכנית בסגנון הזה היום, הייתם מסכימים?
גרופר: "זו הרפתקה שעושים רק כשאתה צעיר ורוצה להתפרסם".

דורון: "בוודאי. אם הייתי חדש בתחום והיתה נופלת בחלקי ההזדמנות. היום בזקנתי אני מרגיש שעברתי את שלב האודישן. חבל לי שמפיקי התוכנית לא ראו לנכון לקדם את הקבוצה הלא פחות ממדהימה הזאת בצורה שהיתה הופכת אותה לדבר החם הבא בתעשיית הבידור הישראלי".

איפה אפשר למצוא אתכם היום ובמה אתם עוסקים?
גרופר: "אני כיום מרצה מבוקש לסטוריטלינג וויזואליהצגת פרויקטים ואנימציית דמויות בשלל אקדמיות ומכללות. אני מביא שילוב מיוחד ונדיר של יכולות הוראה ופיצ׳ינג יחד עם נסיון כמעצב ואנימטור".

דורון: "אני אנימטור ומאייר במקצועי, זו אהבתי הראשונה. היום אני מתעסק בגיימינג, לפני כן במספר חברות הייטק, אבל העבודה המשמעותית ביותר שלי היתה שרוטונים. ניהלתי שם צוות מוכשר של אנימטורים וזו היתה חויה מטריפה".

בשם הנוסטלגיה - תנו ציטוט או שם של מערכון שאהוב עליכם במיוחד.
גרופר: "למרות שהמערכון שאני הכי מזוהה איתו הוא 'מר קו מחפש אהבה', הפאנץ׳ האהוב עליי הוא בכלל ממערכון שבסוף לא שודר בו הדמויות מאגדות הילדים משרתות יחד בצבא ופיטר פן קיבל שבת. כששאל מתי הוא יחזור הביתה, המפקד ענה לו 'ברוך הבא לארץ לעולם לא!'" 

דורון: "המערכון 'גן עדן' שמאוד קרוב לליבי. הגננת תופסת את שמשון שמרביץ לכולם, קוצצת לו את השיער כדי שירגע, תופסת אותו בצווארון ואומרת לו: 'שמשון, למה אתה כזה מופרע? למה אתה לא יכול לשחק יפה? תסתכל על דויד ויהונתן, תראה איזה יופי הם משחקים. לא, זה אסור.. זה אסור!!', מצחיק אותי עד היום".

תמיר סממה וליבנת טיראן הביאו משהו ייחודי בתור צמד הקומיקאים היחיד של גבר ואישה שהגיע לרביעייה הזוכה. הכימיה ביניהם והיכולת לקחת סיטואציות זוגיות או סתם סיטואציות שבין גברים לנשים ולהפוך אותם לרגעים ארוכים של צחוק טהור, הפכו אותם לאחד הצמדים הזכורים והאהובים בתוכנית ובכלל. 

 

איך הקשר ביניכם נכון להיום?
תמיר: "אנחנו לא בקשר, אולי מידי פעם נפגשים באירועים לעיתים רחוקות".

ליבנת: "לא בקשר רציף". 

מה הדבר הכי חיובי שיצא לכם מההשתתפות בתוכנית?
תמיר: "יכולת הכתיבה שלי השתפרה מאוד. הכרתי המון אנשים טובים שאני בקשר איתם עד היום. אני מרגיש שעשיתי משהו טוב אם שנים אחרי עדיין זוכרים את זה, מבחינתי זה מדהים". 

ליבנת: "בעלי - מאור גולדשטיין שהשתתף גם הוא בתוכנית". 

אם היו מציעים לכם להשתתף בתוכנית בסגנון הזה היום, הייתם מסכימים?
תמיר: "כן. אני חושב עד כמה הקונספט הזה היום הוא רלוונטי אבל כן".

ליבנת: "יש מצב". 

איפה אפשר למצוא אתכם היום ובמה אתם עוסקים?
תמיר: "אני היום מנהל תפעול של חברת יאנגו. בהתחלה זה היה מוזר, הרבה אנשים זיהו אותי, אבל אני נהנה מזה. דמויות שבעבר ביצעתי אותם, אני רואה אותם באופן חי. אני בהחלט חושב לחזור לכתיבה דרך הרשתות החברתיות, אני פשוט לא יודע איך משתמשים בטיקטוק הזה". 

ליבנת: "יש לי מופע סטנדאפ משלי בכתיבה אישית, הוא נקרא 'הפרשת חלה וסטנדאפ' ואני מופיעה איתו בכל הארץ".

בשם הנוסטלגיה - תנו ציטוט או שם של מערכון שאהוב עליכם במיוחד.
תמיר: "יש את 'שומר מסך', שליבנת התארחה בתוכנית שאני כביכול מארח על זה שהיא עברה התעללות ובסוף מסתבר שהיא בכלל התעללה בבעלה".

ליבנת: "כמובן. 'שומר מסך'". 

מאור גולדשטיין ולירון רחל אימנו, הם לצערי הצמד היחיד שלא הצלחתי ליצור איתו קשר. אבל מהחקר הקטן שעשיתי ברשתות החברתיות, הם עדיין חברים טובים ואפילו עובדים יחד. יש להם עמוד של הצמד בו הם מפרסמים סרטונים וקטעים שלהם ויש להם קהל מעריצים שאוהב וזוכר את השילוב ההורס ביניהם. מאור הכיר בזכות התוכנית את אשתו בימים אלו - ליבנת טיראן מהצמד תמיר וליבנת. 

 

השלישייה ההזויה הזאת שהייתה מורכבת מאסי גל, תומר פישמן ועידו פרנקל, חוברו יחד בתוכנית, לכדי שילוב מושלם של מוזרויות. הם הצליחו להמציא ולהביא דמויות שלא נראו עדיין בטלוויזיה וזה פשוט עבד להם כל פעם מחדש. לצערנו לא הצלחנו ליצור קשר עם עידו, אבל אין ספק שחמלל''ו השאירו את החותם שלהם. 

איך הקשר ביניכם נכון להיום?
אסי גל: "בקשר עם תומר. חבר ממש ואהוב. עם עידו פחות. הוא במסע של עצמו. מה שכן, הוא זה שהשיא אותי ואת אישתי הנהדרת. הוא היה מנהל חתונה נהדר".

תומר פישמן: "אני בקשר קרוב עם אסי. עם עידו אני פחות בקשר בימים אלו אבל שניהם אחים בלב לעולמים".

מה הדבר הכי חיובי שיצא לכם מההשתתפות בתוכנית?
אסי: "המון. למדתי לכתוב. עד אז עשיתי קצת דברים כמו תיאטרון, פלייבק או מופעי אילתורים, אבל שם למדתי לכתוב מערכון, לעבוד בצוות. זה גם הוציא ממני צדדים וחופש שלא יצא לפני כן. בזכות התוכנית כתבתי תקופה לתוכניות טלויזיה אחרות, עשינו סידרת רשת הזויה, הרמנו פיילוט לסידרה קומית".

תומר: "זו הייתה הבמה הראשונה האמיתית שאי פעם קיבלתי. זה לימד אותי שאני אשכרה מצחיק ולא רק חברים. שאני מסוגל לכתוב ולעשות דמויות. זה הוכיח לי שאני קומיקאי אמיתי".

אם היו מציעים לכם להשתתף בתוכנית בסגנון הזה היום, הייתם מסכימים?
אסי: "אני מאוד נהנה לעשות מערכונים ולהופיע. היום הייתי מגיע עם פחות לחץ ממה שהגעתי אז. כמה שזה נראה שזו תוכנית מערכונים, היה בה את אלמנט הריאליטי של לקחת אנשים שרובם לא היו ממש על במות ובטח לא על המסך ולצלם אותם פתאום, וזה גרם ללחץ. אז בכיף הייתי עושה מערכונים היום, אבל לא נלהב מרעיון התחרות".

תומר: "הייתי מסכים, כשופט".

איפה אפשר למצוא אתכם היום ובמה אתם עוסקים?
אסי: "עיקר העבודה שלי היום זה קריאייטיב, ברנדינג ושיווק. עבדתי בזה שמונה שנים בחברה שהקים יניב טרוס (מהאחים טרוס), יחד עם יונתן גרופר (מגרופר ודורון). היום אני עושה זאת עצמאי, וגם עושה מדי פעם סטנדאפ, וכותב למאקו. אני גר בגני תקווה ויש לי שני ילדים חמודים בהחלט".

תומר: "תמצאו אותי בגוגל. אני מופיע עם מופע סטנדאפ מלא שלי, עדיין עושה קומדיה ברשתות ובטלוויזיה".

בשם הנוסטלגיה - תנו ציטוט או שם של מערכון שאהוב עליכם במיוחד.
אסי: "יש מערכון בשם 'פנחס עומד למות'  פנחס כל הזמן אומר 'אני רק' ופישמן מגיב לו: 'אני יודע שאתה רק…'. וזה משפט שיוצא לי לומר כל פעם שמישהו אומר 'אני רק', אז אני מצחקק לעצמי".

תומר: "'יואו הנה ארז! איזה חתובל. גם חתיך וגם מקובל' -מהמערכון רונית ודנית".

>>לצפייה בכל הפרקים של "פרויקט ביפ" באפליקציית +12