לשני אביב, בין אם היא הייתה מוכנה לכך או לא, יש תפקיד חשוב בסדרה "להיות איתה". היא אולי לא אחת מהדמויות הראשיות כמו רותם סלע או אביב אלוש, אבל לדמות שלה, מירב ('נפט' אם תרצו), יש כבר קהילה אוהדת. ככה זה כשאת משחקת נערה מתבגרת שעוברת תהליך של יציאה מהארון מול המשפחה השמרנית שלך. "לא מזמן קיבלתי מכתב ממישהי בת 18 שאני לא מכירה, והיא כתבה בו שמאוד כיף לה לראות ייצוג מהקהילה על המסך", מספרת שני.

את מרגישה שהקהילה אימצה אותך בעקבות התפקיד של מירב?
"תשמע אני לא יודעת אם כולם הזדהו איתי, אבל בכל אופן אלה שפנו אליי מאוד תמכו. חלק אומרים שעשיתי שירות טוב, חלק אומרים שעשיתי שירות פחות טוב. לפני זה לא חשבתי על זה ככה, לא חשבתי על איך אני אייצג ומה אני אעביר כדי לא להפוך את זה לסטיגמתי מדי. זאת אומרת, מאוד ניסיתי שזה יהיה פשוט בן אדם והנטיות המיניות שלו, כדי להציג את זה באופן שנראה לי נכון, בלי כל הבלאגן מסביב. אחר כך, כאילו רק עכשיו, בשנה האחרונה, הבנתי שעצם זה שבני נוער רואים ייצוג, זה כבר עושה להם משהו, וזה משהו שלא לקחתי בחשבון לפני כן".

זה מלחיץ להיות מייצגת כזו?
"זה לא מלחיץ אותי, כי בסופו של יום אני שחקנית. אני יכולה להיות לסבית, אני יכולה להיות סנטה מריה ואני גם יכולה להיות זונה יום למחרת".

כן, אבל לשחקנים כיף שמשהו במשחק שלהם יוצא החוצה ומצליח לגעת באנשים
"אני לא יודעת אם אני יכולה להתיימר ולהגיד שנגעתי באנשים, זה נראה לי קצת גדול מדי. אבל אם כן, אני מאוד שמחה, אני מקבלת באהבה ובכבוד אם מישהו רואה אותי כמישהי שמייצגת אותו על המסך. אין לי שום סלידה מזה, אם הצלחתי, לבריאות".

שני אביב (צילום: יחסי ציבור, צילום מסך)
"אני לא יודעת אם אני יכולה להגיד שנגעתי באנשים". שני אביב על הסט של "להיות איתה" | צילום: יחסי ציבור, צילום מסך

"יש בקאסט הזה המון אהבה"

בסדרה שכתב אסי עזר, ונמצאת כבר בעיצומה של העונה השנייה, הוא העיד לא פעם שעשה שימוש בהרבה מקרים מתוך חייו האישיים. בסיפור היציאה מהארון של מירב למשל, אי אפשר שלא לזהות את הדימיון לסיפורו האישי שלו. "אני לא יודעת אם אני משחקת את אסי", שני ממהרת לסייג. "אבל יש איזושהי אנלוגיה שמזכירה את ההקשר של אסי. בכל מקרה, אני לקחתי את זה לכיוון שלי, אני לא נתתי לעובדה שזה אסי לקחת את זה למקומות שדומים לו. אם יש דמיון אז כנראה שרואים את זה בליהוק ואני מביאה את זה איתי. בוא נגיד שלא ניסיתי לקרב את זה לאסי".

והוא לא הציק לך יותר מדי? הוא לא אמר לך 'אני מכיר את זה מקרוב אז תקשיבי לי'?
"ממש ממש לא, הוא הכי לא הטיפוס. כמה שהוא נראה רעש וצלצולים, אסי מאוד נבון. הוא יודע איפה כן ואיפה לא כדי לכתוב ברמה כזאת. יש לו אבחנה מאוד מדויקת של אנשים, והוא יודע איך לגעת בהם כדי לקבל את התוצאה שהוא רוצה. הרגשתי שיש המון אמוציות מהצד שלו בקטע הזה".

בעונה השנייה שמשודרת בימים אלה בקשת (ימי שלישי ב- 21:50), שני חזרה לשחק את מירב אחרי שלוש שנים של הפסקה, וגם בעונה הזאת הדמות שלה ממשיכה לנסות ולמצוא את מקומה בתוך משפחת דהרי על כל היתרונות והחסרונות שבה.

כיף לחזור אחרי כל כך הרבה זמן?
"וואי כן זה כיף. אני אגיד לך את האמת, קצת מביך אותי לראות את עצמי בטלוויזיה, אני בטוחה שהרבה שחקנים יגידו לך את זה, אבל זאת דמות שאני מאוד מאוד אוהבת, שמאוד התחברתי אליה".

לשחק את מירב מבחינתך זה כמו לרכוב על אופניים?
"לא, זה אף פעם לא כמו לרכוב על אופניים כי אתה תמיד רוצה להשתפר אז אתה תמיד מנסה להביא דברים חדשים, אבל זה כן היה איזשהו מקום בטוח ומוכר, רק לא בטוח מדי כי זה כבר מסוכן".

והשמועות על משפחתיות גם מאחורי הקלעים היא נכונה?
"אני לא אפריך את זה למרות שבא לי קצת לעשות את זה בקטע אפל וחולני, אבל לא, זה נכון".

שני אביב (צילום: יחסי ציבור, מתוך instagram)
"אני לא אגיד לא לעבודה כדי לצאת מהמשבצת". עם כל משפחת דהרי | צילום: יחסי ציבור, מתוך instagram

ובמשפחה הזאת את הילדה הקטנה של כולם גם כשהמצלמות כבות?
"לא הייתי קוראת לזה ילדה קטנה, אבל כן, אורי גבריאל ונאווה מדינה מאוד מגוננים עליי וכן יש כזה קטע של הצקות שזה קצת דומה לאחים. יש המון אהבה בקאסט, באמת, לא בכל קאסט יש את זה. יש משהו בליהוק, משהו בחיבור, בכימיה".

איך יושבת לך המשבצת הזאת של הנערה המתבגרת? גם ב"אליפים" וב"חברות" שיחקת דמות כזאת
"בוא נקרא לילד בשמו, אני נראית קטנה וזה בסדר. בשנה האחרונה הצלחתי פחות או יותר לסטות משם לכיוונים אחרים, אבל זאת עבודה. כמו שאתה לא בוחר כל כתבה שאתה כותב, אז אני מכבדת כל תפקיד שאני מקבלת ורוצה לעשות. ברור שאם יש תפקידים מגוחכים אז אתה אומר לא, אבל אם זאת נערה מתבגרת והתסריט כתוב טוב אז אני לא רואה למה לא? אני לא אגיד לא לעבודה כדי לצאת מהמשבצת".

שני אביב (צילום: יחסי ציבור, מתוך instagram)
"ביקשו ממני לשלוח אודישן ובסוף טסתי למרוקו". שני אביב | צילום: יחסי ציבור, מתוך instagram

"עוד עשר שנים אני על אי בודד בהוואי"

"תשמע רציתי להגיד לך מראש ולא אמרתי לך", שני עוצרת באמצע הראיון, "אני מרואיינת על הפנים, מאלה שאין להם מה להגיד. אם תשב איתי סתם יהיה לך אחלה, אבל בראיונות אני מרגישה שאין לי מה להגיד".

אם את מודאגת, אז כל מה שצריך זה סקופ אחד טוב שיעשה כותרת
"מצאת למי להגיד דבר כזה, גברת פרופיל נמוך".

למרות ההצהרה הזו שלה, לאחרונה היא דווקא מעלה פרופיל ובגדול. היא לוהקה לסרט Damascus Cover של הבמאי האמריקאי דניאל זליק ברק, שם היא משחקת את רייצ'ל, כנראה התפקיד הכי גדול שעשתה עד היום, גם אם לא בהיקף, אז בטח במעמד. "זה סרט אמריקאי שאמור לצאת בקרוב", היא מספרת. "הוא צולם במרוקו והוא מספר על בריחה של יהודים מסוריה. משתתפים שם שחקנים כמו ג'ון ריי מאיירס, ג'ון הארט וכאלה שמות מפציצים, שאני לא מתקרבת אליהם".

איך בכלל הגעת לתפקיד?
"ביקשו שאני אשלח אודישן מצולם ועוד אחד. בהתחלה זה לא הסתדר, ואז זה כן הסתדר וטסתי למרוקו".

מרגישים על סט כזה שהוא בליגה אחרת?
"דבר ראשון, אף על פי שאני מאוד טובה באנגלית יש משהו בזמן עבודה שאתה גם ככה מרוכז במיליון ואחד דברים, וסט שלם מדבר איתך באנגלית, כל אחד במבטא אנגלי שונה, ומחלק הוראות בימוי או הוראות טכניות שהיה לי נורא מלחיץ. זאת אומרת, כל משפט הייתי צריכה לשחזר אותו פעמיים בראש שלי. חוץ מזה, אתה יודע, יש הרבה יותר דיוק בדברים מסוימים, ועושים כל סצנה לא 20 פעמים אלא 60 פעם אם צריך. אבל אני מאוד נהניתי לעבוד שם, כי זאת הייתה עבודה אינטנסיבית".

מה יהיה עוד עשר שנים?
"עוד עשר שנים? על אי בודד בהוואי".

עדיין משחקת?
"מקווה שאני אמשיך לעבוד, בוודאי".

רגע לפני סיום, הזדמנות אחרונה לסקופ, אולי תגלי לנו משהו שהולך לקרות עם מירב העונה?
"בעיקרון כולם יוצאים לשייט ואז הספינה טובעת וכולם מתים".

"להיות איתה" - שלישי בקשת אחרי "מה זה השטויות האלה?!", ערוץ 2