תגהץ לי את זה

כמה ריבית אנחנו משלמים כשאנחנו מחלקים את התשלום לקרדיט?
הריבית על תשלומים בקרדיט נעה בין 8%-12% לשנה . דוגמא: עלות רכישה של 1,200 ₪ שחולקו ל – 6 תשלומים בקרדיט הינה כ- 60 ₪.
כשמחלקים את הקניה לתשלומים, האם חברת האשראי משלמת לחנות ואני לחברת האשראי ?
כאשר התשלומים הינם ללא ריבית, החנות מקבלת את הכסף אחת לחודש לפי מספר התשלומים, בדיוק כמו שפורסים תשלומים בצ'קים – החנות נושאת בעלות האשראי .
כאשר מבצעים תשלומים בקרדיט, סכום הרכישה הכולל עובר במלואו לחנות באותו החודש, חברת כרטיסי האשראי למעשה העמידה ללקוח הלוואה ונהנית מהריבית והעבירה את מלוא התשלום לחנות.
ממה מרוויחות חברות האשראי?
"סליקה": על כל "גיהוץ" החנות משלמת לחברת כרטיסי האשראי עמלה של אחוזים בודדים מהעסקה
עמלות: עמלת תשלום נדחה (עמלה על כל תשלום), דמי ניהול חודשיים – כ-10 ₪ בחודש (תלוי בכרטיס) ישנם כרטיסים שאינם מחייבים בדמי הניהול באם מחזיק הכרטיס ביצע מינימום פעולות חודשיות, דמי חבר – עלות בגין חברות במועדון שאליו משויך הכרטיס, משיכת מט"ח ועוד.
אשראי: חברות כרטיסי האשראי נותנות אשראי: תשלומים בקרדיט, "חודש חופש" (הקפאת התשלום לחודש), הלוואות למיניהן, מסגרות אשראי
כוח קניה / מכירה: חוברות המבצעים למיניהם, שיתופי פעולה...
מתי האשראי הופך להיות "אשראי רע"?
האשראי הופך להיות "רע" כאשר לוקחים כסף באשראי על מנת לכסות פערים שנובעים מהתנהלות שוטפת לא נכונה: הוצאות גבוהות מהכנסות זו דוגמא להתנהלות שגויה. דוגמא נוספת לשימוש ב"אשראי רע" הוא כאשר לוקחים הלוואה לכסות את האוברדרפט- מעגל קסמים שלא נגמר. האשראי מסייע לגשר בפער בין ההכנסות להוצאות, אם נמשיל את המצב לדיאטה: כשאני בדיאטה אם אכניס יותר קלוריות ולא אוציא בכלל, תיווצר שכבת שומן, וזו השכבה שנוצרת כאשר מוציאים יותר ביחס להכנסות.
מהי סוג ההוצאה שתשולם בפעם אחת ומה תהיה בתשלומים בכרטיס האשראי?
קודם כל מדובר בכרטיס אשראי שהבנק מנפיק ולא כרטיס חוץ בנקאי (כרטיסי מועדונים שמנסות לקשור את הצרכן אליהם)
ישנם שני סוגים של הוצאות, הוצאה מחזורית מעגלית: הכוונה לתשלום קבוע שחוזר מידי חודש (מזון, תשלומי עירייה, שכר דירה, מסים וכדומה). אלה הוצאות שצריך לשלם בתשלום אחד בלבד, מי שמחלק הוצאות אלה לתשלומים ייאבד שליטה בכסף. רוב המשפחות סובלות מבעייה זו.
הסוג השני של התשלומים נקרא הוצאות קוויות: לדוגמא מקרר שהתקלקל, משהו חד פעמי- צריך לקנות מקרר חדש. קונים מקרר בחמשת אלפים שקלים ופורסים את המחיר לעשרה תשלומים, יש שליטה על הכסף לוקחים בחשבון שכל חודש אמורים לרדת חמש מאות שקלים יודעים מתי התשלומים התחילו ומתי יסתיימו. הוצאות כאלה מומלץ לחלק לתשלומים, בתנאי כשאין הנחה על תשלום במזומן.
חשוב לציין שאשראי הזמין ביותר, הוא האשראי היקר ביותר! ככל שהזמינות של הכרטיס פנויה כך אשתמש בו יותר.
אילו חוקים צרכניים קיימים בשימוש אשראי?
יש הבדלים בעלויות אחזקת כרטיס אשראי בין אחד למשנהו, לפי ההוצאות כמובן. אדם שטס לחו"ל הרבה ישתמש בכרטיס מתאים- כרטיס שנותן גם ביטוח לחו"ל ושירותים זהים אדם המחזיק כרטיס פלטיניום שטס לחו"ל שלוש פעמים בשנה יקבל הטבות אחרות ממי שיצבור נקודות על קנייה במקדונלדס.
רגיל או קרדיט: תשלום רגיל זה תשלום שהספק, לדוגמא הסופר, סופג את צריכת התשלומים.
קרדיט: מי שנושא בעלות האשראי הוא הלוקח. בעסקאות יותר ארוכות שיבוצעו בתשלומים, על הקרדיט נשלם ריבית גבוהה.
ממה צריך להיזהר?
עם או בלי קרדיט הלוקח משלם בין 39 ל- 45 אגורות. כל מועדוני הלקוחות למיניהם (מבצעים, כוכבים..) - זה לא רק אמצעי תשלום, זה אשראי שאולי לא מתאים לצריכה שלנו. כל מיני כרטיסי אשראי נותנים הטבות שלאו דווקא יכולות לשרת אותנו. לדוגמא מי שטס הרבה לחו"ל צריך להנפיק כרטיס אשראי שייתן לו הטבות בהתאם כמו ביטוח טיסה, ולא כרטיס שמספק מתנות אחרות תמורת צבירת נקודות.
חשוב להתאים את מסגרת האשראי בהתאם לצריכה, אם האשראי בגובה עשרת אלפים שקלים ובעל הכרטיס מנצל ממנו חצי, חבל על המסגרת הגדולה מידי ולהיפך.
איך אפשר להשתמש בכרטיס האשראי בצורה נבונה ולא "מסוכנת"?
צריך לזהות באיזה סוג הוצאה מדובר, אם זו הוצאה חודשית מחזורית שצריך לשלם בתשלום אחד או הוצאה קווית שיש לפרוס לכמה תשלומים.
דבר נוסף – חשוב לזכור שכרטיס האשראי מאוד נוח לניהול, אפשר להתעדכן במצב החשבון באתר האינטרנט ולדעת "איפה עומדים" באמצע החודש. עוד המלצה היא להחזיק בארנק בכרטיס אחד בלבד! כמות גדולה יותר של כרטיסים תגרום לנו לאבד שליטה. ברגע שיש מספר כרטיסים - יש יותר אשראי, יש יותר אפשרויות זמינות. וכשמנהלים תקציב יש יותר הוצאות ויותר מידי מקורות לבדוק וכאן אפשר לאבד שליטה.
והכי חשוב לזכור: כרטיס האשראי הוא אמצעי תשלום בדיוק כמו מזומן או שיק.