הסרט של חיים אתגר על ענבל אור מתחיל, באופן כמעט בלתי נמנע, מהסוף. הספוילר הכרחי כאן: אור פרשה את תמונת חייה הנוכחית בפני המראיין במשך החודשים הקשים בחייה, סיפקה מבט מקרוב אל ההתרסקות הדרמטית מהמשרדים המפוארים במרומי מגדלי עזריאלי אל ערימת הקלסרים והמדפסת בתא המטען של הרכב הקטן והצנוע, שמחליף גם הוא שורת רכבי יוקרה נוצצים, וחונה מחוץ לבית הזמני בנס ציונה שמחליף את הוילה עם הבריכה הפרטית בצפון תל אביב. היא פתחה בפניו את ארונה והציגה לראווה את הבגדים, הנעליים והתיקים בעלי תוויות המחיר הבלתי אפשריות, הרשתה לו ללוות אותה בביקור התקופתי אצל הפותחת בקלפים ודיברה על חיי האהבה שנמצאים בשפל ועל האכזבות הרבות שספגה. היא שיתפה את אתגר בחשדות לפיהן מישהו תפר לה את התיק כולו, עוקב אחריה יום ולילה ואף מנסה לרצוח אותה, נשברה לא פעם אבל בעיקר הפגינה אופטימיות כמעט מגלומנית והצהירה: "אני בטוחה שעוד אהיה ראשת הממשלה".

רק כשעומתה פנים אל פנים עם השאלות הקשות, ההאשמות החריפות והעדות הישירה של לאה אביסרור, מי שהשקיעה את כל כספי הפנסיה שלה בפרויקט המגורים "אור בשדרה" ונותרה בלי כלום, סירבה אור בכל תוקף לנהל דיאלוג והורידה את השאלטר על הראיון. 

אקורד הסיום הדרמטי הזה מלווה את פתיתחו ואת סופו של הסרט, כשבינם מצטיירת דמותה המרתקת של אור, הסינדרלה מבאר שבע, מלכת קבוצות הרכישה שהייתה בדרך הבטוחה לכבוש את העולם וכעת עלולה למצוא את עצמה בדרך הבטוחה אל כלא נווה תרצה. "אני לא אסלח לה לעולם. היא לקחה את הכספים שלנו וקנתה בהם בגדים ותכשיטים", מספרת אביסרור הזועמת, ובסצנה הבאה מתרפקת אור על ארון הבגדים שלה, מציגה בגאווה פריטים ב-20 ו-30 אלף שקלים ומספרת בערגה על מסעות קניות מופרעים. אחד מהם, היא מעידה בעצמה, התרחש חודש לפני שהתפוצצה הפרשה ונגמר בחצי מיליון שקלים שהשאירה באחת מחנויות התכשיטים הנחשבות. "כל מה שראיתי רציתי, וקניתי. אין מחיר, אין דבר כזה להגיד לעצמי לא. זה סיפוק אדיר, זה כיף, אני אוהבת את זה, זה עושה לי טוב". לצד זאת היא מצהירה: "יש בי צניעות מאד גדולה", ואז מוסיפה: "אני מאד אוהבת את עצמי. אני מסתכלת כל בוקר בראי ואני אוהבת. אוהבת את איך שאני נראית, את איך שאני מדברת, את מי שאני ואת מה שיש בי". היא מכתירה את עצמה כמוכרת הטובה בארץ - "זה כשרון מולד, זה מטורף" - ומדגימה מיד את כישוריה על הכוס הפשוטה שבידה. היא מספרת על הכאב שבמכירה הפומבית המשפילה של תכשיטי היוקרה שלה אבל בטוחה שיהיו עוד רבים, מספרת כי היא מתביישת בכרטיס האשראי הנטען שאיתו היא מסתובבת בימים אלה אבל משוכנעת: "יהיה הרבה יותר כסף והרבה יותר כרטיסים, אני מכאן שואפת הרבה יותר גבוה".  בינתיים אמה, מיכל אור קריאף, נכנסה בעצמה לחובות אחרי ששכרה בשביל בתה בית ואוטו. "אני אומרת לה ואני אומרת גם לכם: זה רק זמני", מבטיחה אור. "זה יהיה קאמבק מטורף. הדבר הזה" - היא מצביעה על עצמה - "מכונת כסף".

למעשה, התחזיות שלה לעתיד ממש לא מסתכמות בשיקום ההון שלה. "אני רואה את עצמי כמישהי שבהחלט יכולה לעשות שינוי במדינה הזאת. יש לי את כל הנדרש על מנת לעמוד שם בראש ולעשות את מה שצריך לעשות במדינת ישראל", היא אומרת ומביאה כדוגמה אקטואלית במיוחד את נשיא ארה"ב הנבחר, שפשט רגל לא פעם בעברו. "ענבל אור תהיה ראש ממשלה בישראל?" שואל אתגר, ולכך היא משיבה: "אני בטוחה שכן".

ובאשר לתסבוכת הפלילית? נראה כי אור מושכנעת באמת ובתמים שהיא הקורבן, שאויבים מסתוריים רקמו מזימה זדונית להפיל ואף לרצוח אותה. "סימנו אותי כמטרה, מישהו שם שענבל אור הפריעה לו". הדיווחים שצפו לפני כמה חודשים על התאבדותה, היא טוענת, הם חלק מהעניין: "זה ניסיון ליצור אליבי. ברגע שמסדרים שמועה כזאת, יום למחרת מישהו רוצח אותי וגורם לזה להיראות כמו התאבדות". 

אבל כשהיא נדרשת לטענות הקשות כלפיה, לפיהן מכרה ללקוחותיה דירות שלא היו קיימות והשתמשה בכספיהם לקניית אותם תכשיטים, בגדים ומכוניות, היא מסרבת להשיב: "זה כל כך לא הוגן מבחינתך כמי שליווה אותי ומכיר אותי ויודע היטב שאין אנשים שהרסתי להם את החיים. יש אנשים שעשיתי להם רק טוב", היא מטיחה באתגר. "אתה לא מכיר את העובדות".
"אף אחד לא מכיר את העובדות? השופט? המפרק? הרוכשים?", מתעקש אתגר. "אני אגיד לך מי לא מכיר את העובדות - ענבל אור שמסרבת לקחת אחריות. אני נותן לך כאן הזדמנות לעמוד מול הרוכשים, האנשים שנתנו לך את כל כספם וחייהם ולהגיד אני מתנצלת, עשיתי טעות".
"איזו טעות עשיתי?", היא שואלת, עונה לטלפון שמצלצל ומסיימת את הראיון.