"העולם תמיד היה רווי סכנות ופי כמה עבור מיעוטים כמו נשים, כמו יהודים בחברות אנטישמיות, כמו להטב"קים. כשנהיים הורים, קולטים יותר לעומק כמה לא בטוח שם בחוץ. כשאני נהייתי אמא, לפני 16 שנה, בניתי לעצמי שריון הישרדותי כדי לווסת קצת את הדאגות לבנותיי היקרות לי מכל.
"זה שריון מאוד שברירי ודקיק והוא נסדק בקלות, בכל פעם שאני רואה ידיעה על גננת מתעללת, שלא נדע, כמו שקרה עכשיו בהוד השרון בגן סיגל, על תקיפה מינית, על שיימינג מזעזע בבית ספר, על תאונת דרכים, פיגוע או מחלה. כל הורה יודע מה קורה לך כשאתה הופך להיות הורה ושומע את הידיעות האלה.
"אבל מה שמעולם לא דמיינתי, זה שאיאלץ להזהיר את בנותיי להישמר למקרה שנהג אוטובוס ציבורי יעיר להן על האופן שבו הן לבושות, שזו הטרדה לכל דבר, כשהן עולות לאוטובוס בדרך לבית הספר או בדרך לבילוי עם חברות, והן יצטרכו לסבול השפלה.
"אתמול כולנו שיתפנו ברשתות, וזה הפך להיות ויראלי, את הסרטון של הנערות הנפלאות האלה. הן הוטרדו על ידי נהג שלא חשב שהן ראויות באופן שבו הן לבושות. זה לא משנה אפילו מה הוא אמר. כשאני ראיתי את הנערות האלה, הלב שלי החסיר פעימה - כי כשצפיתי, הכרתי מקרוב כל דבר שקשור אליהן: את הלבוש, את הצחקוקים, את חיתוך הדיבור, את המבט המתבגר הזה המעט מבויש, מעט שובב. הנערות האלה הן בדיוק, אבל בדיוק, שילה וארבל שלי.
"בא לי לדפוק את הראש בקיר כשאני רואה שבישראל 2023, הבנות שלי והבנות שלכם נאלצות לחשוש שאולי נהג יחייב אותן לשבת מאחור וישפיל אותן מול כולן, כי להשקפתו הן פחות ראויות לזכויות מאשר הגברים שנוסעים במחיצתן. האמת, כבר ממש לא אכפת לי למה ומה הוא אומר, אני אפילו לא רוצה להקשיב. אני צובטת את עצמי כדי להאמין לכותרות, יום אחר יום. זה לא מקרה אחד, זה התרבה לאחרונה: הטרדות באוטובוס, ברכבת, ברחוב, בחדר הכושר, באתרי טבע. בישראל 2023 נהגים מתעלמים משאלות של נוסעת רק כי היא אישה, גם אם זו שורדת שואה בת 86. הוא לא עונה לה כי הוא לא מדבר עם נשים בתפקידו.
"הדבר הזה לא קורה 'פתאום', זה לא קורה בוואקום, זה לא קורה במרחב ריק. תמיד היו כאן גילויי אלימות וגזענות ושנאת נשים, אבל הייתה תחושה שמדובר בקומץ, אולי בשוליים, שיחסית אנחנו איכשהו מצליחים לרסן אותו על ידי החברה. אנחנו מוקיעים אותם, לא נותנים להם מקום במרחב ובחברה שלנו, במרכז, או על ידי מערכת המשפט: שופטים אותם, נותנים להם עונשים. הייתה ודאות קצת יותר גדולה שמי שיפגע לא יקבל הנחה רק בגלל שהוא יהודי, בגלל הלאום שאליו משתייך. הוא לא יקבל הנחה על תקיפה מינית או אחרת.
"אני מרגישה שהכלנו יותר מדי את ההתנהגויות הפוגעניות האלה בשם ההתחשבות, ההכלה והליברליזם. זה הפרדוקס. עכשיו זה מתנקם בנו. אני שואלת את עצמי כל בוקר: איך אני יכולה להמשיך לגדל בנות ולהבטיח להן שהן יכולות להגשים חלומות במדינה שמשתיקה אותן, שמעלימה, שמחביאה ומתעלמת מהביטחון האישי שלהן, וכל זה רק בגלל שהן נולדו למגדר הנשי? אין לי כבר תשובות כששילה וארבל שואלות אותי, ובינתיים רק נשחק השריון שלי עד דק.
"אני מלאת חרדה בנוגע לעתיד של שילה וארבל במדינת ישראל, אני נחרדת עליי ועל חברות שלי מהתקשורת בגלל האיומים שאנחנו מקבלות. אני חרדה לאחותי, לאמא שלי ולאורין, האחיינית שלי, ולנשים המוכשרות שכאן באולפן ובקונטרול ובכל תעשיית התקשורת, שלפי הרפורמה החדשה בתקשורת אולי לא יהיה לנו מקום לבוא ולהגיד את מה שאנחנו חושבות.
"כולנו בעולם הזה נוסעים ונוסעות באוטובוס שנחטף על ידי קיצונים, ואנחנו נוסעים ברוורס, היישר לעבר תקופה הרבה יותר חשוכה".