בתחילת השבוע יצא לדרך "מבחן ההורים הגדול" ונדמה שכל הורה שישב מול הטלוויזיה לא יכול היה להישאר אדיש. זו אולי השאלה שהכי מעסיקה אותנו כהורים, איך נגדל ילדים מאושרים ומוצלחים. המתח התמידי הוא בין הדאגה להם מול הרצון לדחוף אותם קדימה ולהכין אותם לחיים. כבר בפרק הראשון ראינו את שני צדדיו של המטבע: החינוך הסמכותי של הזוג בלינדרמן מול החינוך הטבעי של הזוג עירון.

שני הזוגות הגיעו ל"גלית ואילנית" ושיתפו בדברים שלמדו מהתחרות, הדילמות איתן הם עדיין מתמודדים ומה לקחו מהזוגות האחרים. לאחר שנראה היה כי לזוג בלינדרמן היה חשוב במיוחד שהילדים יצליחו באתגרים, כעת בהסתכלות לאחור הם מודים כי אולי הלכו מעט רחוק. "עשינו הרבה שיעורי בית. לא פעם ולא פעמיים ביקשנו סליחה מהילדים", אמר איגור אב המשפחה. גם ג'ני, לה היה חשוב במיוחד ההצלחה במשימה שיתפה כי "עוד באותו יום ביקשתי סליחה מיונתן במקרה של הקיר, הרגשתי שדחפתי אותו יותר מדי. זו הייתה טעות שלי וידעתי להגיד 'אני מתנצלת וזה לא יקרה שוב'".

באתם עם אג'נדה משלכם, אבל כשראיתם את זה ראיתם שיש משהו לא בסדר.
"אנחנו תמיד יכולים לבקש סליחה, זה לא מוריד מהכבוד שלנו. להיפך, זה מלמד".

קשה לכם לראות את זה.
"גם אנחנו טועים. כשעושים רישיון לנהיגה אז לומדים לפני שמקבלים אותו. להיות הורה זה לימוד לאורך כל החיים, אבל אף אחד לא מנחה אותך מראש".

דברים השתנו בבית?
איגור: "למדתי מעט לשחרר. אנחנו לא רוצים להיכשל אבל לא פוחדים מכישלון".

ג'ני: "להיכשל זה שריר. מי שמתרגל את זה אז רק מתחזק".

לצידם של הזוג בלינדרמן ישבו עדי ואוהד עירון שזכו להתרשמות מצד המשפחות הצופות. אבל יחד עם זאת, הם מודעים לעובדה שיש מי שיגיד כי נראה שהילדים מנהלים את המשפחה. "אנחנו המנהלים", עדי אמרה, "אבל הם בני אדם עם רצונות ומחשבות. החשיבות של התפקיד שלנו זה להביא את הטבע של כל אחד באופן שונה ולפעול בלי שיגידו להם כל הזמן מה טוב ומה לא".

איפה מגיעה הסמכותיות?
"יש קווים אדומים. יש קווים שקשורים לבטיחות עצמית, בריונות, קווים אדומים מול האחר. כדי שיהיה חופש, צריך קודם גבולות. כשהם עוברים את הגבול הם מקבלים את ה'לא' הברור. כל עוד לא הגיעו לשם אז אנחנו נותנים להם להתנסות וגם לטעות".

אתם לא חוששים שקשה לייצר אמביציה כשעוטפים את הילדים בצמר גפן כל הזמן?
"אני לא אייצר אצלו כלום, החיים ייצרו את זה. כשהוא יתקל בקושי במשהו שחשוב לו הוא ימצא את הדרך", אמרה עדי.

אתם תוהים לפעמים האם אתם עדינים מדי?
אוהד: "מה שבלט בתחרות זה השאלה 'מה אתה צריך', שאלה איתה אתה מוודא בדיוק מה הוא רוצה מאיתנו כהורים. אמרתי לו 'זה הטיפוס שלך', זה בעצם אני אומר לעצמי שזה שלו ולא קשור אליי. הם הוא יוותר ואז ירגיש רע, אז הוא יצמח מזה והדחף לנסות שוב יהיה שלו בלי קשר לגאווה שלי".

עדי: "אנחנו רוצים לתת להם לנסות מתוך מנטרה פנימית ולא משהו חיצוני".

נראה כי הזוגות בתחרות לא רק הציגו את השיטה שלהם, אלא גם לקחו דברים גם משיטות אחרות. "אני עדיין עושה הכל בשביל שיצליחו אבל לפני שנכנסים לאולם אני שואלת 'איך אני עוזרת לך להצליח' ויש ימים שמבקשים מרחק ולמדתי לאפשר את זה", הודתה ג'ני. גם במשפחת עירון מסתכלים על הדברים מזווית שונה. "ראינו אצל הבלינדרמנים ילדים מאושרים, מלאי חיים ואהבה, אז הם כנראה עושים את הדברים נכון. אני חושבת שהם חושפים את הילדים להמון תחומי עניין ואנחנו יכולים לאמץ את זה. אנחנו הרבה בבועה שלנו ולא מתאמצים, והיינו לוקחים את זה", ציינה עדי.

הזוג בלינדרמן סיכם את הדברים. "בזכות התוכנית התחילו לדבר על הורות וזה דבר חשוב וגדול", אמר איגור וג'ני הוסיפה, "אם כל הורה ייקח קצת מכל זוג הורים, זה יעזור לו מאוד".