העונה החדשה של "נינג'ה ישראל" כבר נמצאת ממש מעבר לפינה, ובמוצ"ש הקרוב (21:15, קשת 12) יעמדו על קו הזינוק מאות מתמודדים, חדשים וותיקים כאחד, אל מול המסלול החדש והמאתגר, שמגיע אלינו כל הדרך מהיבשת הרחוקה – אוסטרליה. במהלך השנה האחרונה, הם התכוננו במרץ לרגע שבו יצלחו את המסלול, ילחצו על הבאזר, ויגיעו בתקווה אל הר המידוריאמה שמחכה להם בסוף. רגע לפני שזה קורה, שאלנו את המתמודדים הוותיקים, איך אפשר להתכונן למסלול, מה הטיפ המנצח שלהם והאם יש להם חרטות מהעונה הקודמת. התשובות יפתיעו אתכם.
אתם יודעים הכי טוב
מי שהגיע עד לשלב השלישי של הגמר, ונפל למים על שנייה אחת של חוסר ריכוז הוא מתן בלו, אחד ממאמני הג'ימנספיט המוכרים בארץ, שהעביר סדנאות אימון מיוחדות לאיי ליסטים לקראת מקצה הוויאייפי שלהם בעונה הקודמת. "האמת שהיו לי הרבה התלבטויות, אמרתי אני אלך, לא אלך, אולי אתן לאנשים להתגעגע קצת", צוחק בלו בראיון לקראת פרק הבכורה.
"אז פנו לאח שלי, ששנה שעברה לא הלך כי הוא שבר את היד לפני הצילומים", הוא ממשיך ומספר איך הגיע לאודישנים במטרה ללוות, ובסופו של דבר מצא את עצמו מקפץ ממכשול למכשול, "תקתקתי את המסלול. אני לא אגיד בקלות, אבל מאוד נהניתי, פתאום הדליקו לי את הלהבה. חזרתי לטפס, חזרתי לעשות אימוני ג'ימנספיט, ועל זה הוספתי אימונים של כוח ואירובי שלא עשיתי בשנה שעברה, הוספתי גם פארקור".
איזו עצה יש לך למתמודדים חדשים?
"אני אתן טיפ שהוא גם לעצמי, וזה פשוט להקשיב לעצמך. ללכת עם הדרך שלך, עם הלב והאמת שלך – אתה יודע הכי טוב. כל אחד יש לו את היתרון שלו, מישהו יותר חזק, יותר גמיש, יותר חכם, והשילוב ביניהם, של כמה אחוזים אתה נותן מכל אחד, הוא מאוד קריטי. צריך להסתכל שלב שלב ולעבור כל אחד באיזי".
למה לא להסתכל על המטרה הסופית?
"אני חושב שזה מכשיל, כשאתה מגיע למכשול החמישי לפני הסיום, אתה כבר בהתרגשות מסוימת. אם אני מקביל את זה רגע למשהו מהחיים, זה כמו שאתה רץ ורואה את הקו סיום, פתאום מתחיל להאט ואז מישהו עוקף אותך. ככה, במקום שתיפול מההתרגשות, וזה קורה להרבה אנשים, אתה עוד יותר מתרכז ושם את הדגש בדברים הקטנים. עוד טיפ קטן זה לא לזלזל בשום דבר, אני למדתי שבדבר הכי טיפשי אתה יכול ליפול. אז לא להקל דעת, ממש בכובד ראש על כל דבר".
יש משהו שאתה מתחרט עליו מהעונה הקודמת ורוצה לשפר הפעם?
"אני לא מתחרט על שום דבר. כן יש את תחושת ההחמצה של עוד שניה הייתי שם אבל לא הייתי מספיק מתורגל, לא הייתי מספיק טוב ולא הגיע לי, אז נפלתי. אני מסתכל על זה בקור רוח של מאמנים רוסים שאימנו אותי כל החיים, אז אני מאוד נוקשה בנושא הזה. כן יש תחושת החמצה ומבחינתי זאת התחושה הכי גרועה בעולם, אבל אני לא מתחרט כי באמת נתתי הכל, נגמר לי הכוח והגעתי לפיק".
תבואו רעננים - גם בראש
אל בלו מצטרף חברו הטוב לתחרות, מדריך השיאצו לבנות 62 פלוס, אדם ברוטמן, שגם כן הגיע לחמישייה הסופית בעונה הראשונה. ברוטמן נפל למים בסולם הסלומון בשלב השני של הגמר, וסימן את סוף הדרך שלו במסלול. "ההכנות התחילו בשנייה שנפלתי למים בשנה שעברה", הוא מפרט על ההכנות לקראת התחרות בעונה הקרובה, "התכוננתי המון בפן הפיזי וגם בפן המנטלי כדי שבאמת אגיע יותר מוכן, לשים את הנפילה הזאת מאחורי ולהגיע כמה שיותר פרש – גם בראש".
"יש איזשהו משפט שאני מאוד אוהב להגיד למתאמנים - באימונים לנינג'ה זה 90 אחוז פיזי ו-10 אחוז מנטלי, אבל בתחרות עצמה זה 90 אחוז מנטלי ו-10 אחוז פיזי", וברוטמן מסביר. כמו בלו, גם הוא טוען שצריך להתרכז בפרטים הקטנים, לבוא מפוקס ועם ראש מסודר, אחרת תמצאו את עצמכם במים. "זה באסה ליפול למים, זה באסה ליפול על שטות ועל מכשול שעשיתי כל כך הרבה פעמים, ואני יודע שעברתי אותו בקלילות יחסית. לקח לי הרבה זמן להתאושש מזה, היה קשה. אף ספורטאי לא אוהב להפסיד. אמנם הגעתי למקום מכובד, אבל זה עדיין לא המקום הראשון שבשבילו הגעתי לתוכנית. אחרי הנינג'ה גיליתי כמה אני תחרותי".
מה הטיפ שלך למתמודדים החדשים?
"אחד הדברים הכי חשובים זה לשמור על עצמך, שזה אומר לא להגזים באימונים, לא להיפצע, לאכול טוב ולישון טוב. באמת לדאוג לגוף כי זה משהו שעל פניו נראה טריוויאלי ונורא הגיוני, אבל הרבה ספורטאים נכנסים לכל הטירוף של האימונים, ומגיעים לתוכנית עצמה מפורקים. מעטים הספורטאים שהגיעו לתוכנית כשהם ב-100 אחוז שלהם, שזה לדעתי הטיפ הכי חשוב".
תספורת? תשאירו לסוף התוכנית
אחת הנשים שהגיעו הכי רחוק על המסלול היא אמור פז, שכמובן מוכרת כחלק מהצמד – סול ואמור. סול בוסיאן הוא בן זוגה בחיים ומתחרה שלה בתחרות, והשניים מעידים על עצמם שאת רוב זמנם הפנוי הם מקדישים לנינג'ה, בארץ ובעולם. "אנחנו מהמגזימים", מודה פז, "הקטע שלי ושל סול זה שאנחנו בונים מכשולים. מה שאנחנו עושים זה קודם כל להתכונן מנטלית ורוכשים ידע על מכשולים חדשים, אנחנו צופים בתוכניות מהעולם. זה ממש הקטע שלנו, מבחינתנו זה בונוס שהיא הגיעה".
"אם יש לקח שלמדנו משנה שעברה, זה שאנחנו לא הכי טובים במכשולים שאנחנו מנסים בפעם הראשונה", מוסיף בוסיאן, "זה נכון האמת לגבי כל נינג'ה. אם אתה מנסה מכשול בפעם הראשונה על המסלול, הסיכויים שלך לא כאלה גדולים. אז לקראת העונה הזאת החלטתי באמת לבנות כמה שיותר מכשולים, בעיקר את אלה שאנחנו מפחדים מהם ולצבור איזשהו ניסיון, קצת לשפר את הסיכויים שלנו על המסלול, גם טסנו לגרמניה לנסות מכשולים שאין כל כך בארץ. אני מנסה להגשים לאמור כל חלום שהיא מבקשת, אז אם יש איזה מכשול שהיא אומרת, סביר להניח שאני אבנה לה אותו".
אוו. איך התכוננתם בגרמניה?
בוסיאן: "האמת שטסנו לגרמניה קצת במקרה. הייתה איזו תחרות באילת בהשראת הנינג'ה, ואמור ישר קנתה לשנינו כרטיסי טיסה וירדנו להשתתף בתחרות. איכשהו הלך לנו ממש טוב, אני ניצחתי בבנים והיא ניצחה בבנות, וקיבלנו כרטיס זוגי לחופשת סקי באיטליה. סקי לא ממש עניין אותנו, אז ראינו שהאזור כבר קרוב למקום עם טיפוס מאוד רציני באוסטריה. משם אמרנו טוב אנחנו קרובים לגרמניה, אז טסנו לגרמניה ופגשנו שם נינג'ות שאנחנו מכירים מהאינסטגרם והם נתנו לנו לנסות את המכשולים שלהם".
פז: "אין כזה דבר שאני וסול נוסעים לעשות בטן גב, זה לא מעניין אותנו, אנחנו טסים נגיד כי יש לי אליפות עולם בטיפוס ועל הדרך עושים גם נינג'ה".
אתם לא עוזבים אותנו, נכון? גרמניה גרמניה אבל ישראל זה הבית.
בוסיאן: "לא, ברור שלא. למרות שיש לי דרכון גרמני אז כן יש איזו שאיפה להתחרות שם, אבל זה לא סותר. יש לנו חברים שמתחרים בכל העולם, כל חודש הם בתחרות נינג'ה במדינה אחרת, זה לגמרי בסדר".
יש משהו שאתם מתחרטים עליו בעונה הקודמת, שיכולתם לעשות אחרת?
פז: "בתור אישה אני מאמינה שאנחנו יכולות לעשות הכל, אבל המכשולים שקשים לנו הם מכשולים שהמסה מאוד עוזרת. זה מה שקרה לי עם הטבעות, אלו דברים שעוד לא פיצחתי, איך אני עוקפת את זה בתור אישה ששוקלת 56 קילו. מה שאני כן מתחרטת עליו אלה המוקדמות. הבעיה הייתה שנפלתי במכשול החמישי ממש בסוף כי איבדתי ריכוז, וזו החרטה".
למה יצאת מריכוז לדעתך?
"זה שעליתי ישר אחרי שסול עלה, לא הייתי בזון הנכון. כשאתה עולה אחרי מישהו שאתה נורא אוהב, הדופק כבר מתחיל על 120 במקום להיות יותר רגוע, וככה לא מרוכזים. כי בדיוק ראיתי את החבר שלי מגשים את החלום שלו, לא חיבקתי אותו, לא אמרתי לו כל הכבוד וכבר עליתי. זה רגע מאוד מלחיץ, כי אני רוצה את השקט שלי, את הלבד שלי, רגע להיכנס ל'עכשיו זאת אני', 'עכשיו זה המאני טיים שלי', אז עליתי למסלול מאוד לא מרוכזת".
סול, על מה אתה מתחרט?
"לא הייתי צריך להסתפר בין המוקדמות לבין חצי הגמר. אני חושב שזה די דפק את הכל (צוחק). זה גם היה נראה פחות טוב וגם הנה עובדה, נפלתי תוך שני מכשולים. אז מה שבטוח, אסור להסתפר בין המוקדמות לחצי הגמר".