הג'ודוקא לשעבר המעוטרת ביותר בישראל והפרשנית האלופה, ירדן ג'רבי, סיפרה אתמול אצל "גלית ואילנית" (קשת 12) על המעבר מהקריירה הספורטיבית שהחלה בגיל 6 לעיסוק בנדל"ן, ומה גרם לה לעבור לבירת פורטוגל.

"זה נשמע פשוט שאמרתי יאללה אני עוברת לליסבון והכל טוב, אבל זה סיפור עמוק וארוך מזה", הסבירה ג'רבי. "כשמסיימים קריירה ספורטיבית אין לנו דמי אבטלה, אין חל"ת, המשכורת שלי הופכת לאפס. ואז מתחיל המרדף הכלכלי. שאלתי את עצמי מה אני אעשה, מעולם לא עבדתי, אני לא יודעת במה אני טובה. זה היה תהליך ובסופו של דבר הבנתי שיש לי קצב עבודה מהיר ואני יכולה לעשות כמה דברים יחד".

"נפתחה לי דלת לאיזושהי השקעה מסוימת בליסבון ואני בונה כאן בניין מגורים. ברור שאני מתגעגעת לארץ אבל אני קודם כל צריכה לדאוג לעצמי ולעתיד הכלכלי שלי. זו הישרדות יומיומית כשמסתיימת קריירה ספורטיבית. אני מקווה שהיום יש יותר תוכניות לפרישה, אבל זה לא פשוט ולוקח זמן".

למרות שלכיסא הפרשנית של "נינג'ה ישראל" נראה שנכנסה בקלות רבה, ג'רבי ציינה שמדובר בעבודה קשה שצריך להסתגל אליה. "זה לא פשוט בכלל והאמת שגם לא היה לי הרבה ניסיון בזה. בהתחלה כמובן שהיו טסטים מלחיצים, אבל בסופו של דבר הפידבק הוא טוב, העבודה היא מקצועית אז נראה לי שצלחתי את זה".

איך זה מרגיש להיות בצד השני של התחרות?
"חוויתי את הלחץ הזה וזאת גם הסיבה שבגללה פרשתי. הגעתי לאיזשהו שובע, השגתי כל מה שרציתי. אבל אני חושבת שיש התמכרות לתחרות. כשאני יושבת שם וכשאני צופה מהבית, אני מאוד רוצה להתחרות מצד אחד אבל יש לי את ההבנה שאני לא ברמה הזאת יותר. היכולות הפיזיות שלי הן לא כמו שהיו, והמנטליות? אולי הן בסדר, אבל צריך להתאמן קשה עבור זה".

פעם ראשונה שהיה מקצה שמוגדר לנשים, כאישה יש לך אמפתיה מיוחדת לנשים על המסלול?
"אני מגיעה מענף הג'ודו שהוא גם לנשים וגם לגברים. אני חושבת שההתאהבות בענף הזה זה כמו ההתאהבות בנינג'ה, זה לא משנה אם זה גבר או אישה. המקצה הזה עשה באז, ואני לא יודעת אם זה מובן כמה הבנות האלו מתאמנות קשה. היו העונה ארבעה באזרים של נשים מאוד מקצועיות ומסורות. עכשיו נפתחת ההרשמה לעונה הבאה ואני מקווה שזה ייתן תנופה לנשים להגיע".

"יכולות פיזיות יש לכל המתמודדים, אבל לחץ זה שם המשחק. הם מתחרים באמצע הלילה ויש רק הזדמנות אחת מול מתמודדים חזקים. צריך לדעת להתנתק ולהתמקד רק במסלול. זה היופי בספורט, לפעמים מפסידים ולפעמים מנצחים אבל הכי חשוב זה לתת את המאה אחוז".