תם שקד אף פעם לא הייתה חלק מהמיינסטרים. היא בחרה במסלולים הפוכים משאר החברות שלה ובכל מקום שאליו הגיעה היא הרגישה במיעוט נשי. היא שירתה כמדריכת סימולטור בחיל האוויר בבסיס שרוב המשרתים בו היו גברים. בכיתה שלה בפקולטה ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה, אפשר היה לספור את כמות הסטודנטיות על יד אחת. במוצאי שבת (אחרי החדשות, ערוץ 12) היא תנסה לשבור עוד תקרת זכוכית כשתעלה בפעם הראשונה על מסלול "נינג'ה ישראל" ותנסה להיות האישה השלישית בישראל שתלחץ על הבאזר.
מאז שהתוכנית החלה את שידוריה בישראל ב-2018 היו רק שתי נשים שהצליחו לטפס על הקיר ולסיים את המסלול - ספיר פישלזון מאיר ואמור פז. כששאלתי את שקד (27) איך זה להיות אישה בעולם של גברים היא מיהרה להסתייג. "ספורט זה לא רק עולם של גברים. אני מחכה שהנשים בתחרות יקבלו יותר חשיפה, יזכו לספר את הסיפור שלהן ויתנו השראה - כי יש בנינג'ה נשים מדהימות. הגיע הזמן שלא יזכרו רק את שמלא ואת מרנץ - אני רוצה שיזכרו גם את הנשים".
אבל בכל זאת מגיעים לנינג'ה יותר גברים מאשר נשים.
"הסיבות לזה הן כמו הביצה והתרנגולת. בעונה הראשונה של התוכנית היו מעט נשים כי היו פחות נשים על המסך והיה להן פחות ייצוג. בסביבה הקרובה שלי לא הכרתי נשים שעושות נינג'ה, אבל ברגע שהגעתי לתוכנית גיליתי שיש קהילה שלמה".
עד כמה את מאמינה בסיכויים של אישה לנצח בתחרות הזאת?
"אתה לא בא לנינג'ה ומשווה את עצמך לאחרים אלא חושב איך להיות יותר טוב בהשוואה לעצמך. בין גברים לנשים יש אמנם הבדלים ביולוגיים, אבל מה שיש לנשים זאת חוכמה תנועתית וזה מפצה על המון דברים. אני יכולה להגיד שבמצב שלי היום, לדעתי אהיה יותר חזקה מ-40 אחוז מהאנשים שיתמודדו העונה. אפשר לעשות הכל בחוכמה, זה פשוט לוקח זמן, תהליך של כמה שנים. בארצות הברית לקח שבע שנים עד שמישהי עשתה באזר, פה לקח לנו שנתיים".
מי מקור ההשראה שלך בארץ?
"לינוי אשרם. בעיניי היא צריכה להיות הבן אדם הכי מוכר בישראל, להיות הכוכבת הכי גדולה כאן. היא השראה של התמדה ועבודה קשה. גם ירדן ג'רבי - מבחינתי הן הכוכבות הכי גדולות של ישראל, אני רוצה שיהיו יותר מהן. אני מקווה שג'רבי תבוא ותלמד אותי הכל, שתהיה המנטורית החדשה שלי בחיים. או רותם סלע, אם היא גם תרצה אז בכיף".
"הייתי מדריכת סימולטור של מטוסי קרב. גידלתי שם עור של פיל, הייתי נותנת הוראות למישהו עם 20 שנות טיסה. בתיאוריה אני אפילו יכולה להטיס מטוס. אני רואה את המבצעים שיש לנו עכשיו בחיל האוויר ואני מרגישה גאווה שיש לי חלק בזה"
שקד הייתה ילדה היפראקטיבית. אמא שלה שלחה אותה לכל חוג אפשרי. היא רכבה על סוסים, התאמנה בג'ודו, שיחקה טניס וגם כדורגל. בכיתה ו' החליטה שהיא רוצה להתמקד בהתעמלות קרקע ונכנסה לענף האקרובטיקה. "זה ספורט לא אולימפי, אבל הוא הספורט הכי יפה שיש לדעתי. לא הייתי הכי טובה, לא הייתי הכי גמישה אבל הכרחתי את המאמנים שלי להכניס אותי לענף התחרותי, אמרתי להם שאני אעבוד הכי קשה שאפשר והם האמינו בי".
איך שילבת את הספורט עם בית הספר והחברות?
"בתיכון הייתי מתאמנת שש שעות ביום, זה אורח חיים. אני מאוד מאמינה שאם אין לך זמן יש לך יותר זמן, דווקא בימים שיש לי זמן פנוי אני לא עושה כלום. האימונים בנו לי אופי מטורף וגם לימדו אותי על התמדה. המשפחה שלי הייתה הספורט, חברים הייתי פוגשת רק בסופי שבוע".
אחרי שהוכתרה שבע שנים ברציפות כאלופת ישראל באקרובטיקה, היא התגייסה לצבא כספורטאית מצטיינת. אבל בתום שנה של שירות בקריה, בה הייתה מגיעה לבסיס בתל אביב לארבע שעות בלבד, היא החליטה לפרוש מהספורט ולהתמקד בקריירה הצבאית שלה. "הייתי בטופ של האקרובטיקה, מהבנות הראשונות שעלו לגמר עולמי. היה לי עתיד. חשבתי שמרכז החיים שלי הולך להיות הספורט. אבל השנה הראשונה שלי בצבא הייתה שנה של שעמום. הלכתי למחלקת כוח האדם בבסיס, שמתי להם קלסר על השולחן ואמרתי - 'תקשיבו, הנה כל תעודות ההצטיינות שלי מהלימודים, הנה הפרויקטים שעשיתי וההישגים שלי בהתעמלות. אתם צריכים לקחת אותי להיות מדריכת סימולטור. אני צריכה להיות בתפקיד הזה ולממש את הפוטנציאל שיש בי'. אני אומרת את זה ונשמע שהייתי מאוד חזקה, אבל רעדתי מפחד".
מפקד כח האדם התרשם מהנחישות של שקד ושלח אותה למיונים אותם עברה בהצלחה. הבעיה הייתה שהקורס לתפקיד הנחשב התנגש לה עם תחרות אליפות העולם באקרובטיקה. "הושבתי את המאמן שלי ואת אבא שלי לשיחה ואמרתי להם שאני צריכה לבחור בעצמי ולפרוש מהספורט. הם היו בהלם אבל הם תמכו בי".
היום את מצטערת על הפרישה?
"זאת הייתה ההחלטה הכי טובה שקיבלתי. השנים שהייתי בצבא ביגרו אותי בבת אחת ונתנו לי המון כלים להשתמש בהם בעולם. הייתי מדריכת סימולטור של מטוסי קרב. גידלתי שם עור של פיל, הייתי נותנת הוראות למישהו עם 20 שנות טיסה. בתאוריה אני אפילו יכולה להטיס מטוס. אני רואה את המבצעים שיש לנו עכשיו בחיל האוויר ואני מרגישה גאווה שיש לי חלק בזה".
איך הייתה העבודה עם הטייסים בבסיס?
"היו המון הבדלים בגילים, זאת דינמיקה שלא חוויתי אותה בחיים. חלק מהסטריאוטיפים על הטייסים הם נכונים".
אילו סטריאוטיפים?
"כל אחד יודע מה הסטריאוטיפ של טייס - סטריאוטיפ של טייס זה סנוב. הרבה דינמיקות היו לא נעימות, אבל זה לימד אותי לעתיד. היו לי הרבה תקריות שוביניסטיות בחיים, הרגשתי שאני מקבלת יחס אחר".
בתום שירותה הצבאי נרשמה ללימודי הנדסה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. שם פגשה את גל "מ'קאסר" כהן שהחזיר לה את חיידק הספורט והפציר בה להירשם לעונה החדשה של "נינג'ה ישראל". "היינו מתאמנים בחדר כושר ביחד. הוא היה אומר לי שאני חייבת לבוא לתוכנית. בתקופת הקורונה הייתי צופה בפרקים ומתעצבנת שאני לא שם. הייתי סוגרת את הטלוויזיה והולכת לעשות אימון. הרגשתי שאני חייבת לבוא לנסות, הלכנו לאימון במתחם נינג'ה ייעודי והבנתי שכל פעם שאני צוחקת שזה קל - זה הכי קשה בעולם".
בסופו של דבר הוא סיים את העונה בשלב מוקדם של התחרות.
"זה היה עצוב. הנינג'ה זה ספורט אכזרי. המסלול הוא שבריר שנייה מכל תהליך האימונים שלנו ולפעמים זה לא מייצג את כל היכולות. בתחרויות הפנימיות גל הגיע למקומות הראשונים, מה שקרה לו במסלול לא ייצג את מי שהוא. אני מקווה שהוא יחליט להגיע בשנה הבאה כדי שהוא יוכל להראות את מה שהוא באמת יודע".
דיברת איתו מאז?
"דיברתי איתו לאורך כל התהליך, גם כשזה קרה. הוא בן אדם שיודע לקחת את הטוב מכל סיטואציה והוא אחד האנשים הכי בוגרים שאני מכירה. הוא לקח את זה בחיוך כמו שהוא תמיד עושה".
השתתפת בראיון שלו לפני המסלול. אסי עזר רמז שיש ביניכם משהו.
"אני בזוגיות עם גל בצורה אפלטונית וחברית, לא באנו לעונה כזוג כמו שאסי רצה. כל מי שרוצה יכולה לשים עליו טבעת. אנחנו רק חברים".
"כשרק התחלתי להתאמן והכרתי את כולם, חברות שלי היו מתחקרות אותי: קלפפר כזה מצחיק? שמלא באמת נחמד? מה עם חזנוב? זה קורה עד היום"
כהן הפנה את שקד למאמן הנחשב אדם מלכי ואיתו היא התחילה להתאמן באופן מקצועי. "אני רואה אותו כמעט כל יום בשבוע והוא צריך להתמודד עם כל התסכולים שלי. לא ידעתי לעשות מתח לפני שבאתי אליו ועכשיו אני יכולה לעשות המון. הוא אמר לי שיש לי ראש מנטלי לתחרויות. הוא יודע לקרוא בן אדם בצורה בלתי רגילה, כבן אדם וכספורטאי".
איך היו האימונים איתו?
"יש לו קבוצת נשים מטורפת. באימון הראשון שלנו ראיתי את ספיר כהן ואלה מנשה עושות דברים שהפה שלי היה פעור. זה היה בדיוק אימון תחרות יחד עם הגברים והן נתנו להם בראש. הסתכלתי ואמרתי לעצמי - איך אני מגיעה להיות הן. את המסלול הראשון באימון לא הצלחתי אבל קבוצת הנשים של מלכי היא מדהימה, תומכת, מחבקת ומטורפת. מאז התחיל מסע של כמעט חצי שנה לקראת המסלול, עשיתי את זה במקביל לתואר, זה היה דם יזע ודמעות. אל תגלה, אבל הלימודים היו בעדיפות נורא נמוכה".
מה החששות שלך לקראת המסלול?
"כשהתחלתי להתאמן ידעתי שאני מגיעה כאנדרדוג, לא באתי מטיפוס אז לא היה לי כוח באצבעות או כוח משיכה. לא באתי מהתעמלות מכשירים אז גם לא הייתה לי את התנועה. באודישן השני לתוכנית לא הלך לי. אני לא יודעת מה קרה שם, לא הצלחתי כלום. אבל נתנו לי הזדמנות חוזרת. חשבתי שאולי אני בכלל לא צריכה את זה, במצבי לחץ אני לא מצליחה לתפקד כמו שאני רוצה, הגוף שלי לא איתי. יש עליי בדיחות שאני אפול בסטפר, שאני אעשה בושות, אבל במסלול אני אראה כאילו אני הולכת להרוג מישהו".
איך היחסים שלך עם שאר הנינג'ות בתחום, יש ביניכם תחרות?
"אנחנו הנשים הולכות יד ביד. כולנו תחרותיות בקטע שאנחנו רוצות להיות הטובות ביותר, אבל אין תחרות בינינו, אנחנו משפחה. כל בחור הוא זהב וכל בחורה היא זהב. באימון המקצועי השני שלי כבר ישבתי עם גיל מרנץ, אמור וסול לפיצה ואמרתי לעצמי - 'וואו איפה אני עכשיו'. כולם מקסימים. ספורטאים זה אופי אחר".
איזה טיפים הם נתנו לך לקראת העלייה למסלול?
"הטיפים הכי חשובים שקיבלתי זה שאני צריכה ליהנות מהתהליך ולהבין שהוא הולך להיות ארוך. יש עליות וירידות אבל בסופו של דבר מה שצריך זה התמדה. גל ליווה אותי מאוד בקטע של התוכנית, הוא אמר לי שהנינג'ה זה לא רק ספורט - זה גם טלוויזיה. צריך להיות איזון, לבוא להראות מי אני דרך הספורט אבל גם דרך המסך".
נראה שאתם כולכם חברים טובים.
"כן, גל מכריח אותי לעשות את הריקוד שלו ואני נראית מגוחכת בזה, אף אחד לא יכול לעשות את הריקוד הזה. לא מזמן הייתה לי חנוכת דירה ואמור וסול הגיעו, השכן שלי תפס אותם והוא לא האמין למה שהוא רואה. הוא סיפר שהוא מעריץ אותם מהנינג'ה, הם אמרו לו - 'אתה לא מבין מי גרה מעלייך - חכה חכה לעונה הבאה ותבין באמת מי הכוכבת פה'. מאז כל יום הוא מברך אותי ושואל אותי מתי הנינג'ה מתחיל. גם מרנץ נשמה, אכלנו סושי ביחד לפני שלושה ימים עם חברה שלו".
על מי מהבנים בנינג'ה הבנות הכי מדברות?
"זה סודות מדינה שאי אפשר לחשוף, אני חייבת להישאר נאמנה לחברות שלי ולא לגלות. אני כן יכולה להגיד שחברות שלי שהן לא מהתחום, שואלות אותי על אדם מלכי שהוא אחד החתיכים. כשרק התחלתי להתאמן והכרתי את כולם, הן היו מתחקרות אותי: קלפפר כזה מצחיק? שמלא באמת נחמד? מה עם חזנוב? זה קורה עד היום".
אתם מריצים אחד על השני דאחקות?
"עליי תמיד צוחקים שאני צפרדע, כי אני מבצעת את התרגילים הכי מכוער מכולם. פעם אחת עשינו אימון ואדם אמר לי - 'זה מכוער, אבל הצלחת'. לגל קוראים 'התמנון', הוא כל כך ארוך".
"יוגב מלכה הוא מכונה משומנת היטב שעובדת קשה, הוא טוטאלי רצח. אני מאוהבת לו בצורה. גם בתור בן אדם הוא מדהים. הוא נראה כמו טיל בליסטי"
בין האימונים הקשים לנינג'ה והלימודים התכופים באוניברסיטה, שקד הפכה לאמא במשרה מלאה ללוקאס, כלב הנחיה שאימצה בזמן הלימודים. "מאז ומתמיד אני פעילה למען כלבים. לקחתי המון כלבים לאומנה ומצאתי להם בית. כשעברתי לבאר שבע, נכנסתי לתוכנית של כלבי הנחייה - אתה מאמץ במשך שנה גור בן חודש וחצי ומחנך אותו להיות כלב שיעזור לאנשים בעלי מוגבלויות. אחרי שנה אתה צריך להיפרד ממנו כדי שיעשה טוב למישהו אחר. הפרידה ממנו הייתה אחד הדברים הכי קשים שעברתי בחיים".
אחרי חצי שנה ששקד לא שמעה ממנו הוא חזר אליה כי לא עבר את המבחנים, "כל כלב הוא כלב תמיכה רגשית, הוא כל הזמן איתי באימון. בכל המשברים שהיו הוא היה שם בשבילי. אני אפילו עושה איתו סאפ".
זה לא מסכן את הכלב?
"לוקאס נרדם על הסאפ. כל בעל כלבים צריך להבין את המגבלות של הכלב שלו. לי יש לברדור, הוא כמו שטיח - אתה יכול לשים אותו על כל דבר והוא ישן. הייתי מרימה אותו ועושה איתו סקאוטים, זה אחלה משקולת".
מה עם אהבה, את מוכנה למבול ההודעות שתקבלי באינסטגרם?
"לא. אבל אני מאוד מחכה למצוא את הבן זוג שלי. אני יודעת שהוא יהיה אחלה בן אדם, זה המסנן הראשוני. כל עוד הוא יקבל אותי כמו שאני, לא חשוב לי שהוא לא יאהב ספורט".
מי לדעתך ינצח את התחרות העונה?
"יוגב מלכה. הוא מכונה משומנת היטב שעובדת קשה, הוא טוטאלי רצח. אני מאוהבת לו בצורה. גם בתור בן אדם הוא מדהים. הכרנו באימוני תחרות אצל אדם, הייתי מסתכלת עליו וחושבת - מי זה, למה הוא נראה כמו טיל בליסטי? לאט לאט התחלנו להתקרב וגיליתי בן אדם מקסים, צנוע, טוב, תומך, מרים, עונה לך על כל שאלה ועובד הכי קשה שיש".