בגיל 30 חלה ניר צורן בניוון שרירים. התגובה הראשונה של ניר ואשתו הייתה לצאת עם הילדים לטיול ארוך בניו זילנד, כל עוד ניר יכול. "צריך להבין, מהרגע שה-ALS נכנס לחיים הוא בהתחלה בלתי נראה ומרגע לרגע הוא הולך ומשתלט על החיים", אומרת יעל צורן. "הוא הנהג של החיים שלך והוא מוביל אותך בנתיב מאוד ברור - ירידה במדרון".
גם היום, בשנת 2010, חולים סופניים ממשיכים לסבול מבלי שהחוק יוכל לסייע להם לסיים את חייהם בכבוד. בחודשים האחרונים מגבש חבר הכנסת חיים אורון הצעת חוק חדשה, לפיה יתאפשר בישראל "מוות במרשם רופא". חולה סופני יוכל לקבל מרשם בקופת החולים, ואיתו לקנות רעל ולשים קץ לחייו. האם ראוי לאשר את הצעת החוק הזו? תלוי את מי שואלים.
"רופא צריך לעשות את הטוב עבור החולה שלו"
"אתה מקבל מרשם, הולך לבית מרקחת וקונה תרופות שאם אתה לוקח את המנה שקיבלת מהרופא הן ימיתו אותך", אומר פרופ' אבינעם רכס מבית חולים הדסה עין כרם. השאלה היא האם פעולה כזו מתנגשת עם האתיקה הרפואית. לדעתו של פרופ' אבינעם, התשובה שלילית: "רופא צריך לעשות את הטוב עבור החולה שלו, ועל זה הוא גם נשבע", הוא מסביר. "כמובן שחולה יכול להתאבד גם היום, אך אנחנו כחברה לא נשלח אנשים לקפוץ מהגג או לירות בעצמם ולמות בצורה אכזרית".
"אני חושבת שצריך לתת את האפשרות להגיד 'אני לא יכול יותר'", מספרת יעל על התחושות בצד של משפחות החולים. "את הבחירה הזו צריך לאפשר. זו קריאה לחופש בחירה, זה הכל".
בהוספיס בירושלים מאפשרים לאנשים למות בכבוד ובמינימום סבל, ללא מרשמים מזרזים. "לא מעט אנשים רוצים שנעזור להם למות", מספר אחד הרופאים שם, ד"ר דניאל אזולאי. "אבל אני לא יכול לעשות את זה. קשה לי לקצר לאדם את החיים ולקבוע לו מתי הוא ימות, אבל אני כן יכול להיות איתו עד הסוף".
בסופו של דבר, כנראה שאין תשובה חד משמעית לשאלה האם צריך להתיר המתות חסד בחוק והאם מדובר במעשה הנכון והמוסרי. נראה כי התשובה לשאלה הקשה הזו נעוצה בפרספקטיבה, שמשתנה מחולה לחולה ועל אחת כמה וכמה בין הרופאים השונים.
"נדבר על זה בבית", יום רביעי בשעה 23:00