לאלוף הפראלימפי נועם גרשוני שנפצע קשה במלחמת לבנון השנייה ומתנייד מאז בכיסא גלגלים, יש חניית נכים פרטית צמודה לביתו. כשחזר הביתה השבוע באחד הערבים הגשומים גילה כי החנייה נתפסה בידי נהג שאינו מורשה לחנות בה. גרשוני התעמת עם הנהג שאיים עליו כי יחזור לחנות שם גם ביום שלמחרת. המשטרה והפיקוח העירוני שנקראו למקום טענו כי אין באפשרותם לתת דו"ח לנהג כיוון שהוא נמצא בתוך המכונית.
בשיחה עם ניב רסקין סיפר גרשוני, "חזרתי הביתה בערב גשום ומכונית בלי תו נכה חנתה בחנייה ששמורה למכונית שלי. יש סימן על הכביש, אי אפשר לפספס. הנהג לא חנה שם בטעות. מבחינתי, ללכת עכשיו עם קביים או כיסא גלגלים ולחפש חנייה רחוקה יותר ואז ללכת הביתה בגשם זה לא רלוונטי. חיכיתי שהבן אדם יחזור לאוטו, וכשהוא חזר הוא אמר לי - 'יאללה נו, אמרתי שאני מצטער. אני ממהר, ביי'".
"אמרתי לו - סבבה שאתה מצטער, אבל מה אני אמור לעשות? הוא אמר, 'מאיך שאתה מדבר, גם מחר אני בא לחנות לך פה'. ההתנהגות שלו הוציאה אותי מדעתי, ואני לא בן אדם שמתעצבן בקלות. זה מעשה בהמתי. אמרתי - אוקיי, הבן אדם הזה לא יוצא מפה בלי דו"ח, לא מעניין אותי. עשיתי מעשה שלא צריך לעשות, מודה, וחסמתי את המכונית שלו. חיכיתי שהפיקוח העירוני יגיע. הפקח אמר לי שהוא לא יכול לתת דו"ח לנהג כי הבן אדם נמצא בתוך המכונית ויכול להזיז אותה, ושאני זה שמונע את זה ממנו".
עירבת את המשטרה?
"הנהג התקשר למשטרה וסיפר להם שאני חוסם לו את האוטו. השוטר שהגיע אמר לי, 'אתה עושה עבירה. אם אני נותן לו דו"ח, אני נותן גם לך דו"ח'. אמרתי - מעולה, תן לי דו"ח, אני מוכן לשלם רק כדי שהוא יקבל דו"ח. השוטר אמר - 'אתה לא תגיד לי מה לעשות'. אני לא מאשים את השוטר או את הפקחים, אלה הנהלים שלהם, הם באו בגשם לטפל בסיטואציה הזאת, אבל לא הצלחתי להירדם בלילה מהעצבים. זה מרתיח אותי".
איך נגמר האירוע?
"ביקשו ממני לפנות את האוטו והתפניתי. הנהג לא קיבל דו"ח, הוא נכנס לאוטו ונסע מהר הביתה. כל מי שדיברתי איתו על זה אמר לי, 'תפרסם את הפרצוף של הבן אדם, תשרוף אותו, תעשה לו שיימינג'. הלכתי לכיוון אחר, פרסמתי פוסט כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים במטרה למנוע את התופעה הזאת. כל בן אדם שרק לדקה שם את המכונית שלו בחניית נכים ויוצא לאסוף או לקנות משהו, שיבין את המשמעות של הדבר הזה. זה מונע מאנשים כמוני עם מגבלות לחיות חיים נורמליים. החנייה הקרובה קריטית בשבילנו".