במחאה על קידום החקיקה לביטול עילת הסבירות, מערכת הבריאות תשבות הבוקר (רביעי) בין השעות 08:30 ל-10:30. ההסתדרות הרפואית הודיעה כי הרופאים יעבדו במתכונת חירום והשירותים שאינם דחופים יידחו להמשך היום. בהסתדרות מזהירים כי אם החקיקה תימשך, תוכרז שביתה ללא מגבלת זמן.

בקרב הרופאים קיימת מחלוקת באשר למהלך. 500 רופאים חתמו על מכתב והודיעו כי הם מתנגדים לשביתה, ביניהם ד"ר אמיר רובין. "הרפואה היא משהו שונה", הסביר ד"ר רובין, "אנחנו נמצאים במלחמה, אי אפשר לקרוא לזה בשם אחר. הייתי רופא צבאי. כשרופא בשדה הקרב שם את התג האדום או את הווסט, הוא מפסיק להיות לוחם ונהיה רק מטפל. אני לא מכיר עולם שבו רופא יכול לירות על אזרחים. לא מכיר עולם שבו רופא יכול להגיד: כדי להציל את האזרחים הבאים, אני יכול לפגוע באזרחים עכשיו. רופא זה משהו אקסטריטוריאלי".

"זו שביתת אזהרה לפני שביתה ללא הגבלת זמן, שבה אי אפשר להיתמם ולהגיד שלא ייפגעו אנשים. אחי, שיזכה לשנים ארוכות וטובות, הגיע לרופאת משפחה עם כאבים בלסת וצרבת. הוא הרגיש שמשהו לא בסדר. היא זיהתה התקף לב מסיבי, שלחה אותו מיד לחדר מיון והצילה את חייו. אם היא הייתה באותו יום בשביתה, הוא לא היה מקרה דחוף. אם הייתה שביתה, הייתי מגיע לשבעה לנחם אלמנה ויתומים, להגיד להם שבשם אולי נזק עתידי ספקולטיבי, הייתי צריך להקריב את חייו".

ד"ר גילי עופר ביאלר, אשר תומכת בשביתה, הסבירה את הנחיצות בה: "המחאה מבטאת בדיוק את הקשר שלנו לשבועת הרופא, את החרדה והדאגה הכנים והמבוססים שלנו ממה שיקרה במדינה אם המהפכה המשפטית הזאת תעבור. אי אפשר לנתק את מערכת הבריאות מהחברה. ברגע שאין את עילת הסבירות או שהיא מצומצמת, לא יהיה ניתן לעשות שום בקרה או פיקוח על שום החלטה של רשות ממשלתית, כמו משרד הבריאות".

מה החשש שלכם?
"היה ומשרד הבריאות יחליט שנשים לא מקבלות טיפול בימים ראשון ושני, כי הימים האלה שמורים רק לגברים. זה לא סביר. איך נוכל להתגונן מפני זה? איך נדאג שנשים, להט"בים, ערבים, חרדים ומיעוטים, יקבלו את הזכויות שמגיעות להם? בדיוק על זה אנחנו נלחמים. ברור שהנשים יהיו הנפגעות הראשונות".

השביתה הזו עלולה לפגוע במטופלים.
"כולנו נמצאים בעבודה הבוקר, כדי שבמקרה חירום ומצבים דחופים ניתן את השירות. גם בשעה הזו, יש רופא תורן אצלי במרפאה ובכל המרפאות האחרות. אנחנו לא אומרים לציבור 'אל תגיעו'. אנשים מחכים בתור שבועיים כדי להגיע אליי, לרופאת משפחה בקהילה. לו הממשלה באמת הייתה דואגת לבריאות הציבור שלה, המשאבים שהיא הייתה משקיעה בציבור הזה ובבריאות שלו ושלנו, היו אחרים. כשאנחנו יוצאים למחות על תורנויות מתמחים או השכר שלנו, זה כן בסדר? כשאנחנו אומרים שזה בשם הרפואה? גם עכשיו אנחנו יוצאים למחות לצורך איכות הרפואה, כדי שכל העם הזה, מכל המגזרים, יקבלו שירות טוב גם בהווה וגם בעתיד. אנחנו לא עושים את זה לטובת עצמנו. זאת השעה שבה נדרש אומץ לב ציבורי".

ד"ר רובין, נשאלת השאלה: אם אפילו טייסים מוחים, למה לרופאים אסור?
"טייס חונך להפציץ, לזרוע הרס. הוא אמור להפיל פצצה של 500 קילו על כביש, להרוס אותו ולחסום את התנועה. רופא לא. רופא נשבע תמיד לטפל. רופאים בשדה קרב זה משהו אקסטריטוריאלי. הטבח, להקת הבידור, כולם חלק מהמלחמה - הרופא לא. רופא זה משהו אחר. אסור לירות מהאמבולנס ואסור לירות על האמבולנס. זה מקובל בכל העולם: לא מקריבים חיים של אנשים היום, כדי להציל אנשים בעתיד".

ומחוץ לשעות העבודה?
"אני קורא לרופאים שמרגישים שהולך להיות נזק למדינה, לצאת ולהילחם. להוריד את החלוק בסוף היום, לתלות אותו ולצאת למאבק. אני לא יכול להגדיר לאף אחד מה גבולות המאבק - רק לא בשעות העבודה".