סיעת המחנה הממלכתי התכנסה אתמול ובמהלך הישיבה פרץ עימות סביב השאלה האם להישאר בממשלת החירום הלאומית או לצאת ממנה. חבר הכנסת מיכאל ביטון מכחול לבן אמר: "צריך לקצר את השהייה בממשלה, ביבי כבר בקמפיין". חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, גם היא מכחול לבן, חיזקה: "מסתייגת מנוסח ההסכם שמחייב להישאר עוד שנה וחצי". זאב אלקין מתקווה חדשה התנגד: "זו תהיה טעות ברמה הלאומית לעזוב".

אלקין, יושב ראש סיעת המחנה הממלכתי, הסביר הבוקר: "הצטרפנו לממשלה הזאת בגלל המלחמה. הביקורת שהייתה לנו על הממשלה הזאת לא נעלמה לשום מקום. יש לנו הרבה חילוקי דעות עם החברים שבה, על הדרך שבה היא מתנהלת, על הניהול התקציבי שלה, על ההסכמים הקואליציוניים שלה. אבל, יצרנו תעדוף. אמרנו שניצחון מדינת ישראל במלחמה, ניצחון אמיתי, לפי המטרות ששם הקבינט המדיני-ביטחוני - מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים - זה גובר על הכל. לכן, התגייסנו כדי לעזור למדינת ישראל בעת הזו".

"ברור לי מאוד שאי אפשר, כשחיילים שלנו נלחמים בתוך רצועת עזה, להגיד: יאללה, ביי, אנחנו הולכים, כשיעדי המלחמה למעשה עוד לא הושגו. אז מה עשינו? בשביל מה באנו? רק כדי לעשות איזשהו סיבוב? אני לא מעלה על הדעת שמישהו יעלה ברצינות את האופציה לעזוב את הממשלה, לפני שניצחנו במלחמה. באנו לזמן המלחמה, והמלחמה נמשכת".

אתם ממולכדים פוליטית. ידיכם קשורות. אם תצאו החוצה כעת, זה יעלה לכם בהון פוליטי יקר. בינתיים, עובר תקציב שאתם לא אוהבים. אתם לא בשליטה מלאה.
"בדמוקרטיה אתה אף פעם לא בשליטה מלאה, כי יש שחקנים בנוסף אליך. אם היו מצביעים לנו 16 מנדטים ולא 12, יכולנו לעצור את חגיגת הכספים הקואליציוניים בתקציב. לצערי הצביעו לנו רק 12 ולכן לקואליציה הקיימת יש רוב גם בלעדינו להעביר את התקציב. אנחנו מאוד מתנגדים לתקציב הזה, לכן עשינו משהו חריג. אנחנו חברים בקואליציה ובכל זאת הצבענו כולנו נגד התקציב, כולל השרים שלנו. אנחנו חושבים שהתקציב הזה רע ולא נכון. מצד שני, זה שנצא מהממשלה לא יעצור את התקציב. הרכבת תמשיך לנסוע - רק נחזור למצב של פירוד בעם מול האויבים שלנו, מול הצורך לגבש את העם ולתת את הלגיטימציה. אנחנו משפיעים לא מעט על ניהול המלחמה, על הדרך שבה היא מנוהלת. התעדוף מאוד ברור. כרגע הניצחון על חמאס זו המטרה העליונה של מדינת ישראל".

המטרה העליונה זה לא השבת 138 החטופים?
"יש שתי מטרות ראשיות למלחמה הזו: מיטוט שלטון החמאס והשבת החטופים. המטרות הללו לא מנוגדות אחת לשנייה. כבר ראינו שרק לחץ כבד מאוד על החמאס הביא להסכם הראשון ולשחרור יותר מ-100 חטופים. רק המשך הלחץ הצבאי יוכל להביא להמשך התקדמות. זה קריטי. אי אפשר לסיים את המלחמה הזאת עד שכל החטופים לא חוזרים הביתה, זה צריך לקרות כמה שיותר מהר. אין להם זמן. כל יום שהם שם ברצועת עזה, זה נורא ואיום. יש להמשיך בלחץ הצבאי על החמאס כדי להביא לשחרור החטופים".

בעניין החזרת החטופים אתה מרגיש שאתם מצליחים לתת את כובד המשקל שלכם?
"חד משמעית. ההחלטות שמתקבלות בנושא הזה אחראיות ונכונות. הן מתקבלות גם בקבינט המלחמה וגם בקבינט המדיני-ביטחוני הרחב. נושא החטופים כל הזמן בראש סדר היום. כל דרך שאפשר להביא לשחרור עוד חטופים, מנוצלת עד תום. יש לנו עסק עם אויב מאוד סדיסטי ורצחני, שמשתמש בחטופים בצורה צינית".

מדוע הצלב האדום לא ביקר עדיין את החטופים? זה הופיע בהסכמים.
"לחצנו ונמשיך ללחוץ בשביל שזה יקרה. חמאס צריך לאפשר את זה. זה מפתיע שחמאס לא ממלא את ההסכמים שחתם עליהם? כל יום בביצוע ההסכם הזה חמאס הפר משהו, אבל זה נוהל בחוכמה כזאת שעדיין אפשר היה לשחרר יותר מ-100 חטופים. לא מתעסקים פה עם שוויץ, אלא עם ארגון טרור סדיסטי ורצחני. הוא מבין רק את השפה של הכוח. רק הכוח הביא אותו לשחרר יותר מ-100 חטופים ורק הפעלה של עוד יותר כוח תביא אותו לשחרר את החטופים הנוספים".