מה שנדמה היה כתאונת דרכים שגרתית בין שתי מכוניות בסמוך למעבר מיתר בהר חברון, הפך לשוד אלים. סוזן מטוס, תושבת בית יתיר, עשתה את דרכה הביתה כשלפתע הרגישה כי מכונית מתנגשת בה מאחור.
"זה קרה כ-300 מטרים לפני המעגל תנועה ומחסום מיתר. יש נתיב אחד, אבל הבני דודים שחוזרים מהעבודה בישראל פותחים ארבעה נתיבים ונוסעים כמו מופרעים", תיארה סוזן בשיחה עם נסלי ברדה ב"חדשות הבוקר".
"זה קורה בדרך כלל כל יום בסביבות 16:30", סיפרה סוזן, "הפעם, מישהו נכנס בי מאחורה. ברוב טיפשותי, יצאתי מהאוטו. תוך שנייה חזרתי לאוטו, אבל כבר ישב שמה ערבי. לא ראיתי אותו, רק את הכתף שלו. הוא התחיל לנסוע ואני תפסתי במשקוף של האוטו. הוא גרר אותי והעיף אותי".
"הוא עשה אחורה פנה וראיתי את הפנייה החדה שלו לכיוון דאהרייה. מצאתי את עצמי שרועה על הכביש, בלי טלפון, בלי כלום, רק עם הבלוטוס באוזן. הייתי באמצע שיחה עם חברה וצרחתי, 'גנבו לי את האוטו'. מסביבי לא היה אף יהודי, אין משטרה, אין צבא. אני לבד וצורחת כדי שמישהו יעזור".
מי בכל זאת בא לעזרתך?
"בא ערבי ואמר 'התקשרתי למשטרה'. הוא נתן לי את הטלפון שלו ודיברתי עם המשטרה. לקח הרבה זמן עד שהם הגיעו, ובינתיים עמדתי שם בין כל ה'חברים' - ויש שם הרבה, גם בכביש וגם בצד הדרך. הם כל היום מסתובבים שם. התקשרתי גם לחברה וביקשתי שתתקשר למנהל היישוב. הוא הגיע יחסית מהר והזמין גם אמבולנס".
נפצעת במהלך השוד?
"אני חבולה בידיים, ברגליים ובעין. זה יכול היה להסתיים באסון, הרבה יותר גרוע. הם היו יכולים גם להעלות אותי על מכונית ולקחת אותי משם".
האירוע הזה הוא תופעה מוכרת באיזור?
"אני מכירה את זה. פעמיים בשבוע אני מתקשרת למשטרה ואומרת להם - בואו תאבטחו את הציר הזה. יש שם עבירות תנועה, ארבעה נתיבים במקום אחד. הם נוסעים בכל מקום כמו מופרעים. אבל אף אחד לא רואה אותי, לא יודעים מה קורה פה. אני מתקשרת גם למשטרה וגם למוקד, אבל לעולם אף אחד לא מגיע".