על רקע המהומות בערים המעורבות, מוחמד זועבי, פעיל ברשתות החברתיות, הגיע הבוקר (שישי) לפאנל במשדר "ישראל תחת אש" ושיתף כי בימים האחרונים הוא עובר מבית לבית, בשל הפחד מהפורעים היהודים. אך, יחד עם זאת, מדגיש שהלב שלו נשרף כשהוא רואה תמונות של בתי כנסת נשרפים ויהודים מותקפים.
זו לא תחרות מי יותר קורבן, אני מפחד בדיוק כמוך, אני גר בתל אביב ובימים האחרונים ברחתי מבית לבית כי אני מפחד להסתובב ברחובות ולהיות לבד. אני לא מגבה את הפורעים הערביים ששורפים בתי כנסת ופוגעים ביהודים – הם צריכים להירקב בצינוק, אני מגנה אותם בתוקף, אבל זו לא תחרות.
אני בתור אזרח במדינה הזו, בתור אדם ששואף למדינה מתוקנת שמכבדת את כלל אזרחיה, שורף לי הלב כשאני רואה תמונות של בתי כנסת נשרפים, יהודים מושפלים, מותקפים ועוברים פוגרומים. אבל, באותה נשימה יש להגיד שבמדינת ישראל, קיים רוב יהודי ומיעוט ערבי, ששנים על גבי שנים חיים בסגרגציה, ואני חי בדואליות מאז שנולדתי, מה שמאפשר לי לחיות את שני העולמות.
בתקשורת הישראלית – אין סימטריה. הסיקור, הוא סיקור מוטה כלפי קבוצה מסוימת, הרי מי ששולט בשיח ובסדר היום, זה הרוב היהודי, זו המציאות שלנו. לכן, שאני רואה סרטונים של ערבים מותקפים בחיפה, כשאני בעצמי לפני כמה שבועות הייתי עד לתקיפת שני צעירים ערבים על ידי פורעים יהודים, הדבר שמעניין אותי הוא חברים שלי, המשפחה שלי, האנשים שיקרים לי שחיים בפחד, אני עצמי חי בפחד.
אני מתגורר בדרום תל אביב, ואתמול קיבלתי צילומי מסך, שהתריעו כי אנשי לה פמיליה בדרך להכות ערבים. לקחתי את הדברים שלי וברחתי, תוך כדי לא הפסקתי לבכות ולא האמנתי שהגענו למצב הזה. לכן, אני מבקש שבמקום שנעסוק בסימטריה, נעסוק בעתיד, כי הגיעה העת שנתחיל לדבר בשפה אזרחית מכבדת, בשפה שרואה את כולנו ישראלים לכל דבר, אנחנו אזרחי המדינה הזו, ולא ניתן למיעוט קיצוני להטיל עלינו טרור. אני לא אתן לערבים לפגוע ביהודים ואני מצפה מחברי ומעמיתי לא לתת ליהודים לפגוע בי – אני מצפה שנפסיק עם שיח ההסתות וההכללות.