טרור האבנים בשומרון נמשך כל העת ונדמה כי לצבא אין פתרון מספק. רפאל כהן יגודייב, נהג חברת "תנופה" המפעילה קווים באזור, סובל באופן יום יומי מאבנים וסלעים שמשליכים לעברו תושבי הכפרים הערבים הסמוכים.
באחת הנסיעות האחרונות, חבורת רעולי פנים התפרצה לכביש ויידתה סלעים על האוטובוס. סלע אחד פגע בשמשה הקדמית וניפץ אותה. "אני תמיד טעון ומוכן לקראת זה, כי זה קורה בשעות קבועות ובאזורים קבועים", תיאר, "הבעיה שאין לך לאן לסטות ולברוח, גם כשאתה רואה את המקרה. הדבר היחיד שאפשר זה להמשיך לנסוע ולא לעצור".
"נסעתי בקדומים בקו 80, לכיוון כפר סבא, כשראיתי חמישה רעולי פנים. הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה לבלום קצת בשביל שהאבנים ייפלו כלפי מטה ולא כלפי מעלה. ובכל זאת, זה חדר לאוטובוס. אלה לא אבנים קטנות, אלא סלעים".
עד כמה זה נפוץ באזור הזה?
"אנחנו עושים קווים מכפר סבא לקדומים על כביש 55 וחוצים כפרים כמו נבי אליאס, אל-פונדוק ועזון, שאלה כפרים מאוד בעייתים. כמעט יום יום, אפילו כמה פעמים ביום, משליכים עלינו סלעים ואבנים".
האוטובוס שלך ממוגן?
"האוטובוס ממוגן נגד אבנים, אבל לאבנים קטנות. הם התחילו לזרוק סלעים, לא אבנים. הם הבינו שאבנים רק מנפצות את השמשה, אבל סלעים חודרים פנימה מעוצמת המכה ומהירות הנסיעה".
מלכה, רעייתו של רפאל שהייתה איתו באוטובוס בתקרית האחרונה, סיפרה: "זה מאוד מפחיד ומאוד טראומטי. אחרי המקרה הספציפית הזה, אני נורא משתדלת ונמנעת מלנסוע בכביש הזה, רק לדברים מאוד הכרחיים. אם אני נוסעת באוטובוס, אני משתדלת לשבת במקומות שהם יותר בטוחים, כמו על הרצפה, כדי שאם תהיה שוב פעם פגיעת סלע אחווה את זה כמה שפחות".
איפה הצבא?
רפאל: "הצבא כן שומר עלינו, מעמיד מדי פעם ג'יפים או רכבים צבאיים, אבל לא עושה את זה מספיק. אנחנו מצפים מהצבא שיקים עמדות קבועות, יודעים שזורקים שם אבנים. צריכים להיות שם כוחות צבא. לאחרונה, מרוב שהצבא לא כל כך מתמודד עם זה, התושבים עצמם הקימו קבוצת וואטסאפ ולפי משמרות באים לעמדות ושומרים על המקום. הצבא מתנגד לזה, אבל עצם זה שאנחנו לא זזים משם, זה מייצר הרתעה. בשבועיים האחרונים, כשהתחלנו לעשות את זה, זה ירד מארבע-חמש מכוניות ביום לשתיים בשבוע".
מה אתה שומע מנהגים אחרים באזור?
"זה קורה בכל האזור הזה. אין לנו לאן לברוח. אם אסע לכיוון כביש 5 דרך היישובים, גם שם מיידים אבנים. בשביל לצאת מעבר לקו הירוק אנחנו חוטפים ממש".