ישראל כ"ץ טוען שהקים "סיעה בתוך סיעה" כדי ללחוץ על נתניהו לתת לו תיק בכיר, דני דנון דורש את תפקיד יושב ראש הכנסת ומאיים כי לא יהיה מרוצה אם לא יקבל את התפקיד - חלוקת התיקים בממשלה החדשה מעוררת אמוציות רבות בליכוד, וזאת מבלי לקחת בחשבון את דרישות השותפות הקואליציוניות האחרות שבראשן הציונות הדתית.
"חלק מהאנשים בסיעת הליכוד לא הבינו שמשהו מאוד דרמטי קרה ב-1 בנובמבר", מסביר הפרשן הפוליטי עמית סגל, "התפיסה עד אז הייתה שהולכים לתיקו ואז נתניהו אולי יצטרך ללכת או שהניצחון יהיה על הקשקש. בקואליציית 61 מספיק שאתה מטפח לך חבר כנסת אחד ואי אפשר בלעדיך, זה בלוק חוסם".
"הניצחון של נתניהו והימין כל כך סוחף, שיש כמעט אפס סובלנות למי שבא אחרי הניצחון ואומר: 'חבר'ה, לא בטוח שניצחנו, אתם תצטרכו לשאת ולתת איתי'. דנון אמר שאם לא יהיה יושב ראש הכנסת, לא יתמנה לשר. הוא הטיל על הציבור גזרה שספק אם אנשים יוכלו לעמוד בה. אין ספק שלמעלה ממיליון איש באו לקלפיות כי רצו את דנון, ואם לא הם ירגישו מרומים, יעמדו בתור לוועדת הבחירות וידרשו את הפתק חזרה. מה פשר האיום? מה יקרה אם לא? יצביע נגד הממשלה, ימשוך רגליים, יפיל הצעות חוק?".
כ"ץ טוען שהקים סיעה בתוך סיעה.
"הרעיון הזה היה נכון מבחינה ציבורית כשנתניהו היה על הג'נטים, כשהוא נאלץ להקים ממשלה עם גנץ וכל הליכוד נדחק למיטת סדום. ספק אם יש לזה לגיטימציה עכשיו. התגובות מאוד קשות, גם על דנון וגם על הדברים שישראל כ"ץ אמר. יש הבדל: כ"ץ לא אמר בפומבי, לא איים על נתניהו. דנון בעצם איים על נתניהו. בדרך כלל ראש מפלגה רוצה שקט תעשייתי, אבל נתניהו אתמול כמעט שפך שמן למדורה. הוא העלה את הסיפור הזה ואמר דרך מקורביו 'אל תתעסקו איתי'. הוא בעצם מאותת להם: איתי לא מסתבכים, בטח לא אחרי ניצחון כזה".
גם דודי אמסלם אומר: או משפטים, או שאני בחוץ.
"יש הבדל עקרוני. אמסלם אמר: תראו, אני רוצה להיות שר משפטים כדי לקדם עמדות, לכן אם יריב לוין יהיה שר המשפטים - זה גם בסדר. דנון לא טוען שהוא צריך להיות יושב ראש הכנסת כי יקדם רפורמה ימנית, אלא כי 'אני נורא רוצה להיות יושב ראש הכנסת ואם לא, אני נורא אכעס'. לליכוד יהיו הפעם 20-22 שרים ועוד סגני שרים, יושבי ראש ועדות ויושב ראש הכנסת. לא יישאר כמעט אף ממורמר. מה יעשה דני דנון? מה יעשו אחרים? לא יהיה אחד שיעז להפיל את הממשלה. מישהו פה לא הבין שהדיסקט התחלף".
באשר לדרישת בצלאל סמוטריץ' לתיק הביטחון או האוצר העריך סגל: "תיק הביטחון לא באמת על הפרק, זה אמצעי תימרון. סמוטריץ' מכוון לתיק האוצר. השאלה הגדולה היא למה נתניהו לא רוצה שסמוטריץ' יהיה באוצר. מבחינת השקפה כלכלית-קפיטליסטית, סמוטריץ' הוא מועמד החלומות של נתניהו. הוא ימני כמוהו מבחינה כלכלית. אלא שנתניהו למוד לקח מכחלון, הוא חושב שהתיק האסטרטגי היום, גם בעולם, זה תיק האוצר. הוא ירצה מישהו שיוכל לכופף אותו במידת הצורך. זו הסיבה שלא רוצה את סמוטריץ'".
את מי מייעד נתניהו לתפקיד שר המשפטים?
"ברגע שנדע את מי מייעד נתניהו לתיק המשפטים, נדע לאיזה כיוון הולכת הקדנציה של נתניהו. לוין הגיש לראש הממשלה המיועד רשימת דרישות שלידן ה-D9 של פינדרוס נראה כמו טיפול קוסמטי. אם נתניהו הולך על זה, המשמעות שהוא הולך לרפורמה שלא הייתה כמוה במערכת המשפט. אם לוין יעבור לתיק החוץ או יושב ראש הכנסת, זה אות וסימן שמטרת נתניהו להחזיק שוט גדול מעל מערכת המשפט אבל לא להצליף בו".
אריה דרעי מוותר על האוצר, זה מפתיע. בקמפיין הלך על הנושא הכלכלי.
"אנחנו הולכים לשנה כלכלית קשה מאוד, אם לא שנים כלכליות קשות מאוד. דרעי לא בהכרח רוצה להיות שם כשזה קורה. כתב האישום נגדו עם עסקת הטיעון היה על רשות המיסים. הוא לא ירצה לשחק עם מערכות אכיפת החוק ולהיות אחראי על רשות המיסים, מהחשש שהמינוי הזה יהיה גשר אחד רחוק מדי והוא ייפסל".
מה באשר למשרד החוץ?
"הסיכויים של אוחנה במשרד החוץ לא מבוטלים, גם על רקע החששות בעולם מפני הממשלה הזאת. אוחנה מהקהילה הלהט"בית, מישהו שאתה יכול לנופף בו".