נכון לרגע זה, 120 אלף תושבים מהדרום ומהצפון פונו מבתיהם. ראש רשות החירום הלאומית, יורם לרדו, הודיע כי לא נותרו יותר חדרי מלון פנויים בהם אפשר לשכן תושבים. מסיבה זו, חזרה בה המדינה מהכוונה לפנות את תושבי אשקלון.

ראשי הרשויות, הן מהיישובים שפונו והן מהערים הקולטות, מתלוננים כי הממשלה לא מסייעת. ראש העיר אילת, אלי לנקרי, אמר הבוקר: "הממשלה מתנהלת בעצלתיים ובכבדות. אני נושא בנטל כמעט לבד, ודאי מבחינה תקציבית. עד היום לא קיבלנו תקציבים אלא מעט מאוד. מתרומות יש לנו יותר כסף מאשר ממשרדי הממשלה. זה לא הגיוני ולא סביר. הממשלה עדיין לא מבינה את גודל האירוע. האסימון לא נפל כנראה".

יושב ראש סיעת המחנה הממלכתי וחבר ועדת החוץ והביטחון, זאב אלקין, התייחס לכך הבוקר: "אני מוטרד מאוד מנושא הסיוע האזרחי וההיערכות לפינוי. זה לא מתנהל בקצב הנכון. אני עוסק בזה הרבה. ביקרתי בלא מעט מקומות שונים שבהם נמצאים מפונים וראיתי את הצרכים שצריך לטפל בהם. יש קושי בסנכרון בין משרדי הממשלה, קושי בקצב הקצאת הכספים. לכן יצאתי ביוזמה יחד עם חברי, יושב ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בדרישה להעביר את כל הכסף הקואליציוני, סכומים גדולים מאוד, כנראה שזה מגיע ל-10 מיליארד שקלים, סכום עצום, לטובת הסיוע האזרחי, לנפגעי המלחמה ולמימון המערכה".

"אין שום סיבה שיישאר כסף פוליטי כרגע בשימוש. אני מצפה לתשובות מראשי המפלגות ובראשם שר האוצר. זה צעד הכרחי שצריך לעשות אותו. צריך לשפר את הסנכרון במשרדי הממשלה. כרגע יש שוב הרבה מלחמות יהודים, בין מנכ"ל משרד הממשלה לגורמים אחרים. כשאתה מגיע לשטח, אתה רואה שהרבה דברים נופלים בין הכיסאות. זה מצב לא נורמלי. היום בבוקר אני מקיים דיון בראשותי על פינוי בתי האבות ממקומות שונים. גם כאן, היו הכרזות אבל זה עוד לא התבצע. באשקלון יש כמות גדולה של קשישים שנמצאים בבתי אבות, חלקם בלי ממ"דים".

17 יום לפרוץ המלחמה וצה"ל טרם פתח בפעולה הקרקעית. מה הסיבה שזה מתעכב?
"הגישה שלי שאנחנו צריכים להיכנס קרקעית ברגע שנהיה בשיא המוכנות. כל יום שאנחנו כותשים את עזה ואת החמאס, זה מקל עלינו את הכניסה. מחבלי חמאס נהרגים בכתישה הזאת מהאוויר, יש פחות מוצבים ועמדות של החמאס. יש לנו יתרון כרגע בסוג כזה של ניהול מערכה. צריכים להיכנס כשהם בשיא החולשה ואנחנו בשיא המוכנות".

מה עמדתך בנושא הכנסת הסיוע ההומניטרי?
"יש לי ביקורת. אני הייתי מאלה שחשבו שצריכים להתעקש ולהסביר שוב ושוב לאמריקאים שאנחנו לא יכולים לאפשר הכנסת סיוע כשיש חטופים שלנו - נשים, ילדים וקשישים, בידיים של החמאס. היה נכון לנצל את המנוף החזק שהיה בידינו. הוא נחלש ברגע שנכנס סיוע".

האם מתנהלים מגעים לשחרור החטופים?
"יש הרבה מאמצים מצד מדינות שונות בעולם לעזור בפתרון הסוגיה הזאת. יש הרבה מדינות שאזרחים שלהן מוחזקים על ידי החמאס כחטופים. אני מאוד מקווה שזה יביא למשהו, אבל אי אפשר לבנות על זה. זו לא תוכנית עבודה. הביטחון שלנו וגם שחרור החטופים צריכים להיות בידינו, ככה למדנו לאורך השנים. זה לא השתנה. אף אחד לא יעשה במקומנו את העבודה. אנחנו נוקטים בפעולות שונות ולצערי יש לזה גם מחיר בחיי אדם, כמו שהתבשרנו אמש. נמשיך לעשות כל מה שצריך כדי להחזיר את החטופים, זו אחת ממשימות ומטרות המלחמה הזאת. צריכים לפעול בנחישות. הפעלת לחץ על הסיוע בדרישה לשחרור החטופים, הייתה מכבידה את הלחץ על החמאס בנושא הזה".

עולים קולות מתוך הקבינט שנתניהו מהסס לגבי המשך הצעדים בעזה ומול החיזבאללה.
"התדרוכים והקולות שיוצאים ומתפרסמים על מתיחויות בתוך הקבינט או בין הדרג הצבאי לדרג המדיני, בעייתיים מאוד. אפשר ונכון להתווכח בתוך הקבינט, בין דלתות סגורות, זה קריטי. חייבים להציג עמדות אחרות. אסור כל הזמן להחזיק בעמדה אחת, כי כולנו רואים לאן זה מוביל אותנו ואיך אנחנו אחר כך טועים בקונספציה. הדרג המדיני צריך לאתגר בשאלות קשות את הדרג הצבאי, והפוך. זה מה שאני עושה בישיבות ועדת חוץ וביטחון. אני שואל שאלות קשות, לא תמיד מרוצה מהתשובות שאני מקבל, וממשיך ללחוץ בשאלות. זה תפקידנו".