בעקבות נסיעת בני גנץ לוושינגטון, שלא באישור ראש הממשלה בנימין נתניהו, חברי הקואליציה בשורת התבטאויות נגד השר. השר דודי אמסלם תקף: "כניסתך לממשלה הייתה כדי לייצר אחדות בחירום, ולא בכדי להיות סוס טרויאני. הנסיעה שלך הבוקר לארצות הברית היא בניגוד מוחלט לתקנון הממשלה. האמריקנים כנראה רואים בך את הכתובת כדי להוביל תהליך של מדינה פלסטינית והפסקת הלחימה בעזה".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתב: "בני התבלבל לחשוב שזו ממשלת גנץ". אפילו גדעון סער לא גיבה את חברו לסיעה: "ההתנהלות בעניין הזה כואבת לי. היא לא מתאימה לנורמות שאני מאמין בהן - ולא למצב המלחמה שאנחנו מצויים בו. שליחות מדינית דורשת את תקנון הממשלה, זה לא עניין של פרוצדורה, זה עניין של נורמה ממלכתית בסיסית שמאפשרת תיאום בעבודה המדינית. אם הדבר הזה לא קרה, ויכול להיות שבני הוטעה, זו טעות".

שר התפוצות עמיחי שיקלי אמר ל"חדשות הבוקר": "הנסיעה הזו כרגע לארצות הברית - משגה חמור. זה פוגע בממשלה ובהצגת חזית אחודה של ממשלה שנחושה לנצח את המלחמה הזאת. יש לנו חילוקי דעות משמעותיים עם ארצות הברית, בת בריתנו הקרובה ביותר והחשובה מאוד. פעם אחת בסוגיית המדינה הפלסטינית. רוב אזרחי ישראל אחרי ה-7 באוקטובר מבינים שהרעיון של מדינה פלסטינית על כביש 6 בלתי מתקבל על הדעת. לשם ארצות הברית חותרת. בממשל האמריקאי הנוכחי הגיעו למסקנה שלהקים מדינה פלסטינית עכשיו, זה הדבר שצריך לעשות".

"העימות השני, סביב המוטיבציה של הממשל האמריקאי, שמאוד בעייתית בעת הזאת, לתת הארכה לחמאס, לעצור את הלחימה כרגע, למסמס את המהלך ברפיח ולמסמס את המלחמה. יש להם אינטרס לעצור את המלחמה כמה שיותר מהר ולמנוע פעולה ברפיח. התוצאה של זה תהיה מסמוס של המלחמה מול חמאס ושרידות חמאס. כשאתה בא ואומר שאתה רוצה לעצור את המלחמה מיד, הפסקת אש בת שבועות ארוכים, כשאתה אומר שאתה לא רוצה פעולה ברמדאן ולא ברפיח, מכלול הדברים האלה יאפשר לחמאס שרידות. אתה בעצם מאריך את המלחמה, אתה מקשה על מדינת ישראל לסיים את המלחמה".

אם שר בכיר בקבינט מוזמן לארצות הברית, להיפגש עם בכירים בממשל כמו סגנית הנשיא, למדינת ישראל אין אינטרס שייסע?
"זה לא אינטרס ישראלי. אם רוצים אפשר להזמין ראש ממשלה. אם לא ראש ממשלה, יש שר חוץ. שר לא יכול לנסוע על דעת עצמו ולהיפגש עם בכירים בממשל האמריקאי. אני לא בטוח שסגנית הנשיא מזמינה את גנץ כדי לחבק את ישראל. יש פערים משמעותיים. הפערים האלה הם לא משחק, הם מאוד מקשים כרגע על סיום המלחמה. האינטרס שלנו זה לסיים את המלחמה כאשר אנחנו משלימים גם את הפעולה ברפיח, לא מאפשרים לחמאס לשרוד, מכים בו קשות".

גנץ לא יודע את זה? הוא יילך לשם ויגיד שהוא מסכים למדינה פלסטינית ושאפשר לסיים את המלחמה?
"עד עכשיו גנץ היה באירוע וביישור קו בנושא הזה, הציג חזית אחידה. הדבר הזה סודק את החזית האחידה ומקשה על המדיניות שהממשלה התחילה בה, מדיניות בלתי מתפשרת מול חמאס. זו המדיניות שיכולה להוביל להכרעת חמאס. לכן, כשאתה נמצא בתוך מהלך כזה, אתה צריך חזית ברזל של ממשלה שבאה ואומרת: לא נוותר על פעולה ברפיח, לא נוותר על מיגור חמאס. לא יהיו לו הנחות מבצעים לחג. לצערי המסר שגנץ משדר בעייתי מאוד".

מה חשבת על האולטימטום שהציב יואב גלנט סביב חוק הגיוס? מה עמדתך באשר לגיוס חרדים?
"לפני שבועיים גיבשנו, שורה של חברי כנסת, הצעה אופרטיבית שגם אומצה - הארכת חוק השירות הצבאי לשלוש שנים ותיקון החוק לשירות מילואים שיאפשר לגייס אנשים לפרקי זמן הרבה יותר ארוכים. אמרנו שאנחנו לא מוכנים לקבל זאת כחוק, זאת אומרת לדבר שהוא לצמיתות, בגלל סוגיית גיוס החרדים, אלא אך ורק להוראת שעה. הלכו לכיוון הזה, זה היה בעיניי צעד שחותר לפתרון, חילוץ מהמשבר הזה. מסיבת העיתונאים של גלנט לא הייתה צעד בכיוון הזה. זה לא משרת פתרון עכשיו. בעיה של 75 שנה לא תיפתר בשבועיים".

75 שנה לא היינו באירוע כזה. אף פעם אין רגע מתאים.
"בסוגיית המהות אין ויכוח. עמדתי שעל צעיר חרדי, כמו צעיר בדואי, צעיר יהודי וצעיר ערבי, לעשות שירות. כאשר מדובר באוכלוסייה היהודית, הבדואית והדרוזית, השירות הזה צריך להיות שירות ביטחוני. מבחינתי במד"א, במשטרת ישראל, בזק"א, בצה"ל. יש לבנות את המערכים האלה, כדי שיאפשרו לקלוט מחזורי גיוס בני 11-12 אלף מתגייסים בשנה. אי אפשר לעשות את זה באולטימטומים. החלטה כזו ופשרות כאלה צריכות להיות בכנסת, אין לזה שום קשר לבג"ץ. יש לנו נטייה במדינת ישראל להשליך על בג"ץ את הבעיות הכבדות. זו טעות. זה צריך להיפתר בכנסת, זו בעיה ערכית ופוליטית. אני אופטימי מהדור הצעיר החרדי, יש בו יותר ויותר אנשים שמבינים ורוצים לקחת חלק. עם ההנהגה הפוליטית יש עדיין אתגר משמעותי מאוד. אני מקווה שנפעיל מספיק לחץ כדי לפתור את הסוגייה הזו. אי אפשר לפתור את זה במכת סכין, מהרגע להרגע. מי שחושב כך, לא מבין את המציאות הפוליטית ואת האתגר. צריכים לחתור לעשות את זה במקסימום הסכמה. היה ולא, צריכים לייצר תמריצים, יכול להיות גם פגיעה בתקציבים - אבל זה לא תפקיד בג"ץ".