היום ייערכו הפריימריז לראשות מפלגת העבודה, כש-36,000 מתפקדים ייבחרו בין יושבת הראש המכהנת מרב מיכאלי לבין מזכ"ל המפלגה, ערן חרמוני. חברי סיעת העבודה הצהירו פה אחד כי הם תומכים במיכאלי.

בזמן שמיכאלי מתנגדת לחיבורים, גם עם מרצ שמתנדנדת סביב אחוז החסימה, חרמוני נוטה לפנות למרכז, אולי לחיבור עם כחול לבן, ותוך הבטחה ברורה שלא הוא יוביל את המפלגה אלא דמות חיצונית.

שרת התחבורה, בעלת הסיכויים הגבוהים יותר לנצח במירוץ, טענה כי אינה מזלזלת בהתמודדות מול חרמוני: "לא מזלזלת באף אחד ובשום דבר. במפלגת העבודה להיבחר מחדש זה לא דבר של מה בכך, לא מובן מאליו אף פעם. זה לא קרה מאז הפריימריז ב-1992, 30 שנה. גאה בזה שכל סיעת העבודה תומכת בי, זה מרגש אותי ומחזק אותי מאוד".

באשר לאיחוד עם מרצ הבהירה מיכאלי, "הניסוי של העבודה ומרצ ביחד כבר נעשה ונכשל. מספר המנדטים שיש לשתי המפלגות האלה ביחד נחתך בלפחות חצי. הסיכוי שלנתניהו יהיו 61 מנדטים, גדול יותר אם העבודה ומרצ ירוצו ביחד".

לפי חלק מהסקרים, מרצ לא עוברת.
"אין שום סיבה שמרצ לא תעבור. מרצ עוברת עכשיו סוג של התחדשות, יש שם תהליכים מאוד מעניינים שקורים. משבר זו הזדמנות, יש שם תחלופה, עניין, סיפור חדש. אין לי ספק שהציבור הנאמן שצריך את מפלגת השמאל שלו, ישמור על מרצ ויצביע לה. מפלגת העבודה היא מפלגת מרכז-שמאל שגדלה מחדש וחוזרת לתפוס את מקומה הטבעי. היא חייבת להמשיך ללכת בדרך שלה".

מה ההבדלים האידאולוגיים בדיוק בין העבודה למרצ?
"הם רבים. מפלגת העבודה היא היחידה היום בגוש המרכז-שמאל שאומרת בפה מלא שפתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא הכרח המציאות. בני גנץ וגדעון סער מתאחדים ומחליטים שלא לדבר על הפלסטינים, כלומר לא להתעסק בבעיה מספר אחת של מדינת ישראל".

המצביעים שלכם אומרים: אם אין לנו סיכוי בקואליציה הבאה לממש את זה, למה לא להצביע ולחזק את לפיד?
"הפוך גוטה. אנשים שמרגישים שהערכים שלהם לא קיבלו מספיק ביטוי ושהם לא מצליחים לממש אותם, בואו ננסה את הקונספט המהפכני של להצביע בשביל הערכים שלכם. אם תצביעו בשביל הערכים, נוכל אשכרה להשיג אותם ולממש אותם. כשאת אומרת לעצמך: לא, אמנם הערכים שלי ככה אבל אצביע לאנשים אחרים בגלל חישובים אחרים, לא פלא שהערכים האלה נעלמים. אם הציבור יחליט להצביע לא באופן אסטרטגי אלא באמת לפי מה שאת ואתה תופסים כאינטרסים של כל אחד ואחת מאיתנו, הכל ייראה אחרת".

השרה מיכאלי התייחסה לכאוס הגדול בנמל התעופה בן גוריון, עם התורים הארוכים ומזוודות שנבזזות ונגרסות: "נעשים כל הזמן צעדים כדי שהתורים יתקצרו, יש גיוס כוח אדם. כולנו יודעים שיש בעיה של כוח אדם בכל מקום במשק ושהבעיה הזו קיימת בכל נמלי התעופה, היא לא ייחודית לישראל. המצב כל הזמן משתפר בשדה התעופה".

"ביטולי טיסות של חברות תעופה פרטיות הן לא באחריותנו, אין לי מה לעשות בעניין הזה, אבל יצאה הנחייה חד משמעית שלי, בשונה מהית'רו וסכיפהול, שלא לבטל טיסות. אני לא רוצה לצמצם את האפשרויות של הישראלים לטוס, ולא מוכנה להעלאת המחירים - כי אם נבטל טיסות, יעלו המחירים. לא אתן יד לזה".

בשנה האחרונה זמני הפקקים התארכו.
"ייקח זמן עד שנתחיל להרגיש ירידה בפקקים, זו תוצאה של הזנחה ארוכת שנים, כשלא נתנו אלטרנטיבות ולא פיתחו את התחבורה הציבורית. מצאתי משרד תחבורה מוזנח בצורה עוצרת נשימה, מדהימה. דברים לא טופלו והיו תקועים, הייתה מדיניות מוטעית והזנחה. עשינו היפוך פירימידה מוחלט, שמתי את הרכב הפרטי בתחתית ולמעלה את האדם. אני מקדמת פתרונות, חילצתי פרויקטים אדירים. הוספנו 1,000 אוטובוסים בשנה ו-1,700 נהגים, העלנו את השכר שלהם. מקווה שתכף ייחתם גם הסכם ברכבת".

יום טוב כלפון חזר לכנסת, שיקלי התפטר - יש לכם רוב, למה אתם לא מעבירים את חוק המטרו?
"את זה צריך לשאול את הנהלת הקואליציה. כשהכנסת לא יושבת וצריך לכנס אותה, זה בידי יו"ר הכנסת לכנס את הכנסת ולשים את החוק על סדר היום. יו"ר הכנסת הוא לא ממפלגתי, הוא ממפלגתו של ראש הממשלה יאיר לפיד".

במרכז-שמאל היו שהאשימו גם אותך בהתפוררות הקואליציה, בקרב הגדול שלך מול מיכאל ביטון.
"לא היה שום קרב עם אף אחד. העברתי רפורמה שתיכנס לתוקף ממש עוד שבוע, עשרה ימים, שכל בני ה-75 ומעלה יוכלו לנסוע בחינם בתחבורה ציבורית, כולל הרכבת הקלה. בפריפרייה אנשים הולכים לשלם פחות על תחבורה ציבורית משום ששינינו את המודל. באתי לוועדת הכלכלה יותר ממה שכל שר או שרה אחרים באו לוועדות, אבל זה לא העניין. יש פה מהפכה בתעריפי התחבורה הציבורית, זה ייהפך ליותר משתלם וחסכוני לציבור".