זה היה מהיר. הדבר הראשון שמשה דיבר עליו עם חברים שלו עוד בחתונה הוא שנעם היא לא בטעם שלו, והדבר הראשון שדיבר עליו עם נעם רגע אחרי ההיכרות הראשונה שלהם הוא הגיל שלה. כן, משה הוא מסוג האנשים שצריכים להציף את מה שהם מרגישים, זה ממש אנושי (ורגיש, תתפלאו) דרך אגב. הוא פתח את 42 הימים עם נעם כשיש לו שני נושאים שכנראה הוא הולך להתמודד איתם ללא הפסקה.
אותה סצנה במונית בה הוא מציף את נושא פער הגילים לא יצאה לצופים מהראש (וגם לי), והצליחה להכעיס לא מעט אנשים על החוצפה שלו. אבל האם מדובר באמת בחוצפה? כנראה שלא. הבעיה היחידה שהייתה שם זה הטיימינג. כן, הוא לגמרי היה יכול לחכות יום יומיים לפני שהנושא צף, אבל אין שאלה בכלל שהנושא הזה היה חייב לצוף.
אם להיות כנה, אני ממש מבינה אותו. שנינו חולקים דיל ברייקר שלאנשים קשה להבין. בוקר אחרי שידור החתונה שלהם הכרזתי מול חברה: "אם היו משדכים לי גבר שקטן ממני, הייתי עושה אחורה פנה כבר בחופה". אני יודעת, זה נשמע שטחי, ואולי זה באמת שטחי, אבל למי מאיתנו אין לפחות דיל ברייקר אחד על זוגיות שנכנס לקטגוריה של "שטחיות"? ותהיו שנייה כנים עם עצמכם, אף אחד לא רואה את התשובה שלכם.
יש את אלו שיקמו ויגידו שמי הולך לתוכנית הזאת צריך לדעת שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, אלא את מה שהוא צריך, שחייבים להגיע בראש פתוח, שאסור לשלול. אבל כמה קל להגיד את הדברים האלה, וכמה קשה לנו לצאת נגד הרגלים שמלווים אותנו שנים. אני זוכרת את הרגע שקיבע אצלי את העובדה שאין מצב שאצא עם מישהו צעיר ממני, ואני זוכרת את כמות הפעמים שחברות רצו להכיר לי מישהו שקטן ממני וסירבתי מבלי לשמוע בכלל איך קוראים לו, מה הוא עושה בחיים או לראות אפילו איך הוא נראה.
מהצד השני, כמה מהחברות שלי נשואות באושר לגברים שצעירים מהם, והזוגיות שלהם מדהימה ונפלאה. האם זה גרם לי לשנות משהו בדרך שאני מרגישה כלפי הנושא? לא. כי אני לא צריכה משהו שיוכיח לי שזוגיות עם פער גילים יכולה להצליח, זה ברור לי, אבל גם ברור לי שזה מתנגש עם עניין אישי שלי, ואני באמת לא חייבת לשנות אותו אם אני לא רוצה.
אבל הוא מנסה לשנות
אולי המקרה שלי כבר "אבוד", אבל משה מלמד אותי דיי הרבה. אני במקומו הייתי מסתובבת ישר, אבל הוא בחר להישאר, ולא סתם בחר להישאר - הוא בונה עם נעם מערכת יחסים (ואיזה מזל, כי נעם היא דבר נפלא בעולם הזה). הם כנראה הזוג שעד כה ניהל הכי הרבה שיחות עומק, נפתח ושיתף. הם מדברים על עצמם, על הערכים שלהם, ולא מפחדים גם להתווכח ולהבין שהם מחזיקים בעמדות שונות.
לצד כל זה, עדיין יושב לו הג'וק הקטן הזה בראש שלא עוזב אותו, וזה בסדר, זה נורמאלי. אנחנו לא יכולים להשתחרר ברגע מהרגלים ותפיסות שאימצנו לעצמנו במשך שנים. אם נעם מבינה שהבעיה הזאת קיימת ונמצאת על השולחן, ונותנת לו את הזמן לפתור את זה עם עצמו - מי אנחנו שנשפוט אותו?
אגב, בואו נדבר שנייה על זה שהוא שם את הבעיה הזאת על השולחן. זה לא ילדותי וגם לא חוצפה, זאת הדרך הנכונה לבנות זוגיות בריאה וזאת הדרך האישית שלו להתמודד עם מצבים - להציף. אם משה היה מתבחבש בינו לבין עצמו עם העניין ולא משתף אותה, המצב היה אפילו יותר גרוע. כנראה שכולנו היינו אומרים שהוא משחק בה ולא אמיתי מולה, והוא מצידו היה מרגיש רע שהוא פועל נגד הטבע שלו, שזה לשתף כמובן. אז משה, 1-0 לך על הכנות.
מציף כדי לשחרר
יש עוד נושא שלא עוזב אותו עד הסוף: נעם היא לא בדיוק הטעם שלו. או יותר נכון, היא לא מסוג הבחורות שהיה רגיל לצאת איתן. אז מה הוא בוחר לעשות? לשתף אותה גם בזה, וגם כאן יש עוד נקודה שאני מרגישה שאני יכולה להזדהות איתו לחלוטין. יש אנשים שבשביל לשחרר משהו עם אדם אחר צריכים לעשות עבודה אישית עם עצמם, יש כאלה שמעדיפים לשמור בבטן ויש מי שפשוט צריכים להציף, גם אם זה קשה.
משה מבין שאם הוא לא יוציא את זה מהסיסטם שלו מול נעם, הוא כנראה לא יצליח להיות אותנטי איתה. הוא ירגיש כל הזמן שהוא מסתיר ממנה משהו גדול, שהוא לא אמיתי ולא פתוח. זה נכון שזה צובט וקשה לשמוע שאתה לא בדיוק הטעם של האדם שמולך, אבל יכול להיות שדווקא שיחה כזאת, כמו שמשה תיכנן לעשות, היא זאת שתוריד לו איזה אבן מהלב ותגרום לו להיות הרבה יותר נינוח בסיטואציה. הוא רק צריך לתווך את זה נכון ולזכור שלהיות בצד שמקבל את הפידבק הזה (הצד של נעם), זה לא פשוט בכלל.
אם יש משהו שכולנו יכולים ללמוד מהאיש האמיץ הזה, זה שהוא בוחר להישאר למרות שני הדברים שמבחינתו הם דיל ברייקר. הוא לקח את הקו של הגבול שלו והרחיק אותו עוד קצת ממה שהוא מכיר. הוא מבין שהכימיה עם נעם שווה כנראה יותר מהתבניות שיש לו בראש, כי כמו שהוא אמר בעבר, אם הוא היה מקבל עליה נתונים יבשים - הוא לא היה מגיע לדייט.
אבל הוא כאן, והוא רוצה להישאר. הוא נלחם בכל הרגל שהיה לו ומבין שיש לו משהו ענק בידיים. הוא רק רוצה לשחרר ממנו כמה תפיסות מהעבר, להציף מולה את מה שמעכב - ואין דבר יותר גדול מזה בשביל לבנות משהו אמיתי ועמוק.