מה נותן לנו את האמון בשטרות הכסף בהם אנחנו משתמשים היום? כנראה העובדה שהשטר הוא מטעם המדינה. למטבעות הוירטואליים אין בנקים ואין מדינות, ובכל זאת הם תופסים תאוצה בעולם כולו. "המטבע הוירטואלי שרובינו מכירים הוא הביטקוין, שהומצא בשנת 2009", מספר לנו דרור זק"ש, מומחה החדשנות של הבנק הבינלואמי. "אין ספק שיהיו פה עוד הרבה מטבעות וירטואליים בהמשך הדרך. חברות וערים יוציאו את המטבעות שלהן, ואולי זה באמת רעיון טוב אם ראש עיריית תל אביב יוציא את המטבע הוירטואלי של העיר תל אביב, ואז באמת נוכל לקרוא לה 'מדינת תל אביב'".
ואיפה כבר אפשר בפועל להשתמש במטבע כזה? זק"ש מספר לנו: "החלטת לטוס לארה"ב? נכנסת לאתר אקספדיה? אתה יכול לקנות את הכרטיס בביטקוינים. הגעת לניוארק, אתה רוצה להזמין לך לימוזינה למנהטן? יש אתרים שאתה יכול לשלם בביטקוין. לפני שבועיים, פה בישראל, בחור קנה רכב בשישה ביטקוינים. אין כמעט המרות, והעמלות, אם בכלל יש, הן מינימליות".
"הבעיה הגדולה של המטבעות האלו היא האנונימיות. אף מדינה או בנק לא היו מוכנים לשים את יהבם על מטבע שאין מאחוריו שום רקורד. בעיה נוספת היא התנודתיות של המטבע" אומר זק"ש. הביטקוין בשנה האחרונה נע מ- 1600 דולר לביטקוין ל 4200 דולר לביטקוין. "זה דבר די מסוכן שמצביע על חוסר בגרות וחוסר בשלות".
בנקים מרכזיים בעולם עובדים על הנושא של המטבעות הווירטואליים, בעיקר בנושא של ההצפנות הממוחשבות, וזאת כמובן על מנת להגביר את הביטחון במערכת הפיננסית. "המטבעות הויירטואליים בסופו של דבר יעשו לעולם הפיננסי או לכסף הרגיל מה שעשה האימייל והג'ימייל לאוטו האדום ולדואר", מסכם זק"ש ומבטיח שיש לנו למה לצפות.