הדייט הראשון: הרבה מאוד בנות פונות אליי בבקשה די זהה: לתת להן טיפים טובים בקשר לדייט הראשון. למה לשים לב, איך להתנהל, מה להגיד? מה לא להגיד? וכאלה. אז הרמתי את הכפפה, והטיפים הטובים לדייט הראשון (עבור שני המינים) הולכים ככה:
איך נדע אם הפרטנרים שלנו לדייט, מתאימים לנו? הנה משהו קטן, מצחיק, ואפקטיבי לאללה, לבדיקת ההתאמה הרומנטית המינית. ברור שזה לא התנאי היחיד להתאמה הזוגית - אבל בלעדיו (בעיני), אין משחק. אז השיטה המהירה ביותר לגלות התאמה מינית, היא לבדוק כבר בדייט הראשון את ריח הגוף של המיועד/ת, אם הוא נעים לנו לאף. ועושים את זה בדיסקרטיות חכמה: מפנים את האף לכיוון הצוואר בזמן נישוק הלחי, או בזמן ריקוד מיוזע, או בזמן הליכה ספורטיבית משותפת, שזה רעיון הרבה יותר נחמד בעיני לדייט, מסתם ישיבה בבתי קפה, או ע"י לחישה באוזן בקולנוע, או דרך רכינה לכיוון שלו "כדי לשמוע טוב יותר" במקום רועש, או כול תירוץ לגיטימי וחשאי אחר. וניתן לגלות את הריח הזה מתחת לכול בושם שבעולם.
ולמה לבדוק את זה? כי אם ריח הגוף (שלו, או שלה) לא טעים לנו לאף - בחיים לא תהיה שם כימיה מינית אמיתית. ולא משנה כמה מוצלח/ת המיועד/ת "על הנייר". וכדאי לבדוק את הסעיף הזה, אחרת זו בכייה לדורות.
הדבר השני שכדאי לשים אליו לב, כבר בדייט הראשון, זה ל"שהיית התקשורת" של הבנאדם שמולך. זאת אומרת, כמה מהר (או לאט) הפרטנר/ית לדייט מדברים או עונים על שאלה. כי בשטות הקטנה הזו ניתן לגלות אם בני הזוג יסתדרו ביניהם, או שלא כל כך. ואגב, זה נכון לא רק למטרות רומנטיות, אלא גם במקרה של עבודה פוטנציאלית צמודה עם מישהו/י. כי אם פערי הקצב הם בקטנה - זה יעבוד. אבל כשהם קיצוניים - עדיף לעזוב זה. כי למהירים, זו חוויה מורטת עצבים עד שהאיטי (האיטי, לא המגמגם) מקושש את המחשבות ואת המילים שלו לערימה ראויה לשינוע ("נו, חביבי, זה יקרה בעודי צעירה?") ולאיטי - זה גם גיהינום. כי הוא מרגיש שכל הזמן יושבים לו על וריד הצוואר, ודוחקים בו. וזה לא נעים כשמישהו מחמר אותך בחוסר סבלנות סמוי (אך מורגש), עם שוט וירטואלי מעל הראש. מה לומר, זהו טיפ זיהוי התאמה ענק שמונע מלא עוגמות נפש מאוחר יותר.
הטיפ השלישי, הוא של מיכל קידר לוי, שמטפלת רק בנשים בשיטת "אהבה רבה": "הרבה דייטים נכשלים", היא אומרת, "כי אלה בעיקר הנשים שישר תופרות ומלבישות לבחור את "חליפת החתן". ולפי הפרמטר הזה, הוא מקבל אצלה ציון ׳נכשל׳. וזו טיפשות איומה, כי מה שרואים מכאן, מהרגע, זה לא מה שנראה משם, אחרי תקופה מסוימת של היכרות. זה בסדר שאת רוצה זוגיות - אבל לא בשיטת "רוצה אותה הרגע". כי החוק החכם, הוא, שהבחור צריך "להרוויח" אצלך רק את הדייט הבא. זאת אומרת, שהוא יהיה לך נחמד מספיק רק לעוד דייט אחד, וזה הכול. לא לבדוק אותו בדייט הראשון, איך הוא יהיה ל׳כל החיים׳. התוצר הנכון של דייט ראשון (זאת אומרת: "מה אמור לצאת ממנו?"), זו רק נעימות הדדית מאוד גדולה לשני הצדדים". סוף ציטוט.
הטיפ הרביעי, הוא "שיטת הכוכביות", של מאמנת הדייטים אסתה ברודצקי קאופמן. "כשמשהו לא נראה לך אצל הדייט שלך באיזשהו מובן ואופן", היא אומרת, "אל תנפנפי אותו לשלום ישר על המקום. ומצד שני, גם אל ׳תעבירי אותה׳ כאילו שלא קרה פה שום דבר. אז מה כן? שימי לו מעל הראש שלו כוכבית וירטואלית ענקית. ואל תורידי אותה משם, עד שתקבלי תשובות טובות בקשר לסוגיה שהייתה לך לגביו, או עד שכל הספקות שלך הוסרו. כמה פשוט - ככה עובד נהדר".
ויש עוד הוראות הפעלה מצוינות: שבדרך כלל, זה ממש לא רצוי להסתמס או לדבר ארוכות בטלפון לפני הדייט הראשון. ולמה? כי אז תיבנה ביניכם אינטימיות מסוימת שלא קיימת לכם במציאות הממשית - וכשתיפגשו, יהיה שם פער מביך. אז הכי נכון בעיני זה מינימום תקשורת הכרחית, והיידה, לקבוע בטלפון. תבנו את כל ההיכרות, ישר מההתחלה, רק בתוך המציאות.
וזו את שרוצה בדייט הראשון רק קפה של חצי שעה, שתהיה מוסכמת על שניכם מראש. ואז לא תצטרכו שניכם את גלגלי העזר המטופשים והשקופים האלה של הטלפון המתואם מהחברים, שמודיע לכם, שהסבתא רבא זה עתה התחלקה על אשכול בננות, ורק אתם יכולים להרים אותה מהקליפות.
וחוק עולמים: עם כל הכבוד לגעגועים לאבירות, את מגיעה לדייט וגם מפנה את עצמך ממנו - רק באמצעי התחבורה של עצמך, ולא של הבחור ש"יאסוף אותך". זה יאפשר לך חופש פעולה מולו, ואת רוצה את חופש הפעולה הזה מאוד.
ומי משלם על הקפה ומאפה בבית הקפה? טוב, אם אתם צעירים, ומן הסתם עושים המון דייטים, אז ברור שחצי חצי. אבל אם מדובר בגילאים הרבה יותר בוגרים, זה דוחה בעיני שהגבר - שכבר אמור להיות הבעלים הגאה של גרוש וחצי בחייו - מתקטנן ומתחשבן איתך על הקפה. מי ישמע. ואם הוא משלם מזונות וגר עם אמא שלו - תשלמי את החצי שלך של הדייט, אבל שימי לו כוכבית גדולה מאוד מעל הראש, כדי שלא תמצאי את עצמך בטעות מהווה לו פתרון מגורים יותר נוח. כן, זה מאוד לא פוליטיקלי קורט מצדי להגיד כזה דבר, אבל אם אני מצילה ככה סאקרית אחת בלבד, שמוכנה לשלם יותר מדי "רק לא להיות לבד" - (גישה מטופשת לחיים שאסביר אותה מיד בהמשך) - שווה לי.
ולמה לזרוק לפח את גישת ה"רק לא להיות לבד" הזו? כי הכול בראש שלנו, ובגישה שלנו לדברים. וכמו שהוכחתי שאפשר, בתור בנאדם שהיה נשוי 200 שנה, בניתי לי חיים מלאים משלי ללא שום בן זוג. ואני חיה מעולה. כי יש בימינו מלא פעילויות חברתיות לאנשים ללא בני זוג, מפני שיש מלא אנשים שחיים ללא בני זוג, והכול בסדר. וזה אנחנו הקובעים כמה "לבד" נהיה - גם אם אנחנו "רווקים" או "רווקים מחדש". אני מלמדת את זה לכל אישה: "החיים שלי דבש בלי בן זוג - וכשהוא יגיע, אם הוא יגיע - החיים שלי עדיין יהיו דבש, פלוס בן זוג".
ודבר נוסף: היי נוכחת בדייט. ומה זה "נוכחת"? זה להתמקד לחלוטין בזולת, ולא בעצמך בעיני הזולת ("איך אני בעיניו?"). כי הסוד להצלחת הדייט הוא בהתעניינות הכנה שלנו בבנאדם שמולנו. והתעכבות על נושאים שבהם את מבחינה ש"אורות עיניו". להלן, הצעות הגשה זהירות. וכדי שהשאלות האלו לא ישמעו פוציות, תשאלי אותן אותן רק אם באמת יעניין אותך לדעת את התשובות עליהן. ובכל מקרה, אל תשאלי אותן כמו בחקירת שב"כ, אלא בעניין אמיתי של בנאדם שסקרן להכיר את מי שיושב מולו.
למשל:
יש לך ילדים? נכדים? בני כמה הם? איך קוראים להם?
מה אתה עושה איתם שגורם לך/ לכם שימחה?
מה אתה הכי אוהב לעשות כשאתה לבד?
וכשאתה עם חברים?
ומה המאכל, או המסעדה שאתה ממש אוהב? או שהיית שם לאחרונה וממש נהנית?
ומה אכלת שם?
מה הדבר שהכי כיף לך בעבודה שלך?
מה מהות העבודה שלך? מה אתה עושה שם בתכלס, ביום יום?
מה החוזקות שלך בחיים?
מה הכישורים שלך שאתה הכי אוהב בעצמך?
מה המאכל שהכי אהבת בילדותך?
מה הזיכרון הראשון שלך מעצמך?
איזו חווית ילדות טובה אתה זוכר?
מה גורם לך שמחה?
ומתי לאחרונה התפקעת מצחוק, ועל מה? מה הייתה הסיטואציה?
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החבר/ה הטוב שלך? ואיזו בעצמך?
איזה סרט, הצגה, ספר, תכנית טלוויזיה, ראית ואהבת?
יש לך תחביב? ועוד ועוד.
התמקדות רק בדברים טובים ומשמחים, בלי ההופכי השלילי שלהם. מפני שאין בני אדם משעממים. יש רק חוסר ענין אמיתי שלנו בזולת. אז תלמדי את עצמך דרכם מיקוד מוחלט החוצה. וזה אומר, להקליל את כל הסיטואציה, כי את לא בראיון עבודה הדדי. תעשי לך הרגל לחפש (ולמצוא) סיבות להערכת אמת של הבנאדם שיושב מולך - במקום לעשות לו (כמו כרגיל) סקאנר מהיר לגילוי כל הפגמים שלו, כדי ש"לא תיפגעי בעתיד". הא הא. כי גם בעניין הדייטים, מתקיימת האמרה המפורסמת הזו ש"בין אם תחליט שתצליח, ובין אם תחליט שתיכשל - בשני המקרים אתה תהיה צודק". ויש להחליף פה את המילים "הצלחה", ו"כישלון" ב"הנאה" מול "סבל".
אז עדיף לצאת מהבית עם החלטה מראש שלא משנה מה ואיך הולך להיות - את מתכוונת ליהנות. כי באופן אינטואיטיבי, כל מה שלא שייך לסעיף ההנאה, ינשור, או שפשוט לא תיכנסי לזה. ומה שאני אומרת, בעצם, זה לעשות את כל ה-50% שלך שבגדר הסביר, כדי לגרום להרגשה טובה האחד לשני. וכוונת הלב מתקיימת. ואל תפחדי להיות הראשונה שמנהיגה ומובילה את הסיטואציה למחוזות של טוב, כי זה מדבק. וזה קובע את כל הטון של הפגישה. תתאמני עליהם, תגדלי לעצמך דרכם את "שריר היכולת" של הכישורים החברתיים שלך.
ואם הוא ינסה להוביל למחוזות הסקס ישר בדייט הראשון? תקשיבי לבטן שלך, כי אין פה שום חוקים. אבל אל תרצי אף אחד אף פעם חוץ מאשר את עצמך. מפני שהרבה משפחות מאושרות התחילו בלילה של יזיזות, ומצד שני, אנשים מתגרשים ונפרדים למרות שהאישה שמרה על "חוקי המשיכה באף". אז אם לא בא לך לזרום איתו לסקס בטיימינג הזה, תגידי לו בנועם ובחיוך, שהזמן לזה בהחלט יגיע, אבל הוא עדיין לא הגיע.
ואל תיבהלי מזה, כי "באותו הכסף" את יכולה גם להיות מוחמאת מזה. יש מישהו שחושב שאת סקסית לאללה - אז מה רע? המחשבות שלו הרי לא מחייבות אותך בכלום. התגובה הבוטחת שלך - היא זו שתצבע את האמירה שלו באור המועדף עליך. הפרשנות שלך תעשה ממנה את מה שאת רוצה שהיא תהיה. תלמדי לנהל סיטואציות.
ואף מילה על האקסים, למרות שזה, כאילו, מתבקש. אל תשאלי - ואל תנדבי שום מידע. "יגיע גם הזמן לזה", תגידי לו, אם הוא בכל זאת ישאל, "אבל עכשיו אנחנו כל כך נהנים - אז למה לבאס?