"אתן הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכול", כתב רון ארד לרעייתו תמי ולביתו יובל כשבועיים לאחר שנפל בשבי. בשורות צפופות, בכתב יד קטן ומסודר שנדחס על דפים שנתלשו מתוך ספר, כתב רון ארד את יומן השבי שלו: אוסף של מכתבים שבהם הוא פורק את כל אשר על ליבו ומתאר את שעובר עליו בשבועות הראשונים לשבי בלבנון. רוב חלקי היומן מופנים לאשתו תמי ולבתו הקטנה יובל: הוא כותב להן על געגועיו, מפציר בתמי לשכוח אותו, ומקדיש ליובל שיר מיוחד. בין לבין, מנסה רון לשתול ביומן גם סימנים למיקומו, במטרה להכווין אליו כוחות חילוץ.
רון ארד נפל בשבי ארגון אמל בלבנון ב-16 באוקטובר 1986. כשבועיים לאחר מכן, כתב את המכתב הראשון ביומן – אחד מתוך חמישה – וייעד אותו לאשתו תמי. 22 שנה התגלגלו דפי היומן בלבנון מבלי שבישראל ידעו על קיומו. ב-2008, כחלק מעסקה להחזרת גופותיהם של אלדד רגב ואודי גולדווסר, הועבר צילום כתב היד המקורי של היומן לישראל. תמי ארד זיהתה מיד שמדובר בכתב ידו של רון, ובחרה לשמור את הטקסטים אצלה ולא לפרסמם. כעת, במלאת 25 שנה לנפילתו בשבי, התירה משפחת ארד לכתב עובדה בן שני לפרסם את היומן, וביום חמישי הוא ישודר במלואו - מהמילה והראשונה ועד האחרונה. רק כמה שורות אישיות במיוחד הושמטו, וזאת לבקשת המשפחה.
1 בנובמבר 1986 (שבועיים אחרי הנפילה בשבי) מתוך המכתב הראשון:
"ועכשיו ליקרות לי מכול תמי ויובל: אני משתדל לשכוח אתכם כי כל זיכרון שהוא חונק את גרוני אבל דעו לכם שאני אוהב אתכם וכנראה אתם הסיבה היחידה המונעת ממני לחשוב על הרע מכול .... אני מבטיח לכם לפחות את הדברים הבאים: א. אני עוד אחזור. שנה? שנתיים? ב. לעולם ושוב לעולם לא אעזוב אתכם שנית אפילו אם אצטרך להפסיק לטוס. ג. יהיה לנו בית חם ואוהב וטוב כפי שלא היה לנו מעולם.
ושוב לתמי, היום בלילה חלמתי עליך וזה היה נהדר. פשוט שנינו נפגשנו אחרי יום עבודה על הדשא ושוחחנו כרגיל ופתאום הייתי שוב איתך. להתעורר מזה היה יותר קשה, האמיני לי, אבל זה נתן לי מספר דקות של אושר".
היומן המלא ייחשף ביום חמישי, מיד אחרי החדשות, בתוכנית פתיחת העונה החדשה של עובדה.
עובדה חוזרת בעונה חדשה, חמישי מיד אחרי החדשות